אבירם גנות קוויק
צילום: רפי דלויה
IPO

בעקבות הביקורת בביזפורטל: קוויק תיאלץ לחתוך את השווי בהנפקה בעשרות אחוזים - המוסדיים לא ייכנסו לפי 400-500 מיליון שקל

לאחר שהתרענו על השווי המנופח שחברת המשלוחים מעוניינת לקבל, ועל הפערים בין המצגת האופטימית ובין המציאות - החברה תיאלץ להנפיק לפי שווי יותר ריאלי, קיימת אפשרות שההנפקה תתבטל

נתנאל אריאל | (8)
נושאים בכתבה Quik קוויק

לאחר הביקורת שהעברנו כאן בביזפורטל על השווי המנופח לפיו חברת ברינג ברינג  (קוויק) מתכוונת להיות מונפקת בבורסה בת"א, ועל כך שאסור למוסדיים לקחת סיכון כ"כ גדול ולסכן את כספי המשקיעים, על חברה כזו, מסתמן כי המוסדיים לא ייכנסו להנפקה של קוויק לפי שווי של 400-500 מיליון שקל.

על פי הערכות בשוק, ההנפקה נמצאת כעת בדיונים לגבי השווי, קיימת אפשרות שההנפקה תבוטל. קוויק תיאלץ להוריד את המחיר ולהתפשר בעשרות אחוזים, וגם אז לא בטוח שזה יעבור. המוסדיים פשוט בדקו והפנימו ששווי של 400-500 מיליון שקל לקוויק הוא גדול עליה.  

בעלי העניין העיקריים בחברה שמנוהלת על ידי אבירם גנות מעוניינים כמובן למקסם את השווי. אך כאמור ייאלצו להתפשר בין בעלי המניות - החברה המרכזית למשקאות (קוקה קולה, כ-19.65%) סופר-פארם (17.85%), וקבוצת יוניון (יבואנית טויוטה והזכיינית של רשת H&M בישראל  - 17.85%), וכן OBI Partners עם 16.29%. 

בסופו של דבר, יש כיום הרבה יותר מדי כסף על הרצפה ומנהלי ההשקעות מחפשים היכן להשקיע. אך כאשר מנהל יודע שהשווי לא ריאלי ושמדובר בחברה לא ראויה להשקעה במחיר הנוכחי - אסור לו להמר על כספי המשקיעים שנתנו בו אמון. גם להמר בקטן יחד עם עוד אחרים זה לא הוגן כלפי המחזיקים בקרנות הנאמנות, לא הוגן כלפי העמיתים בקופות הגמל והחוסכים בפנסיה. נמשיך לעקוב.

נזכיר כי קוויק היא חברה מפסידה. ההפסד בתשעת החודשים הראשונים הסתכם ב-27.7 מיליון שקל לעומת כ-25 מיליון שקל בשנת 2019 כולה. ברבעון האחרון של 2020 חל המשך גידול בהכנסות וככל הנראה גם ההפסד יקטן, אך נראה שהפסד של 30 מיליון שקל בשנה הוא המינימום. כל זה בשעה שהמכירות עלו ב-2020 לכ-126 מיליון שקל לעומת 26 מיליון שקל בשנה קודמת.

החברה מפסידה גולמית. הדוחות הכספיים מסגירים שכשהחברה מוכרת סחורה ב-100 שקל היא מפסידה כמה שקלים טובים וזה עוד לפני הוצאות מכירה ושיווק מימון ועוד. המשמעות היא שכדי להרוויח היא צריכה להיות מאוד גדולה בהיקפים, וגם אז, המרווחים לא יהיו גדולים. אחרי הכל החברה היא מתווכת מדרגה שנייה. אתרי הקניות של רשתות הקמעונאיות עושים רווחים גבוהים יותר כי הם גם הספק. קוויק היא "עוד יד"  בדרך לצרכן. זה לא אומר שאין לה אפשרות להרוויח, אבל זה אומר שהיא צריכה להגיע להיקפים מאוד גדולים כדי להרוויח.

חשוב להדגיש, ההפסדים של קוויק לא מפתיעים, אחרי הכל החברה נמצאת בשלב החדירה וכשהיא נכנסת למקומות חדשים היא בעצם מקימה תשתית של פעילות לרבות שליחים ויש הוצאות הקמה שמשפיעות על הרווחיות. אז בהחלט אפשר להסתכל על ההפסדים כהשקעה, שככל שהחברה תגדל הפסדים האלו ("הפסדי ההקמה") יהיו נמוכים יותר באופן יחסי. ועדיין - בשורה הגולמית ובשורה התחתונה מדובר בהפסדים כבדים.  

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הבעלים עושים עליכם סיבוב מהיר. רק לפני שנה וחצי הבעלים גייסו לפי שווי של 55 מיליון שקל, לפני חצי שנה גייסה החברה לפי שווי של 180 מיליון שקל. והקפיצה האחרונה לגיוס מהציבור לפי שווי של 400-500 מיליון שקל, נראית כמו ניצול של שוק ההנפקות הלוהט לדחוף לציבור סחורה יקרה, יקרה מאוד ולא כל כך משובחת. השווי הזה נראה גדול בכמה מידות על החברה.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מרקו 28/01/2021 14:42
    הגב לתגובה זו
    מתקשה להאמין שמשקיע רציונלי ישקיע אפילו שקל בחברה כזו אלא אם כן היא מוסיפה לו ערך ורטיקלי (סופרפארם,קוקה קולה וכו').
  • 6.
    אחת 27/01/2021 20:16
    הגב לתגובה זו
    מנהל השקעות שנכנס לכאן צריך ללכת לכלא זה הפסד וודאי!
  • 5.
    פראיירים לא מתים רק מתחלפים !!! (ל"ת)
    דוד הגנן 27/01/2021 14:33
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    על אף ולמרות המוסדיים ירכשו (ל"ת)
    אנונימי 27/01/2021 10:46
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כל בעל בסטה מנסה להנפיק בכסף גדול (ל"ת)
    NUNU 27/01/2021 10:31
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שוק כזה לוקחים הכל 27/01/2021 09:26
    הגב לתגובה זו
    יורידו מחיר ל 300 מיליון שח ויעברו כמו גדולים
  • פיטר לינץ' 27/01/2021 16:27
    הגב לתגובה זו
    הם ינפיקו אפילו ב-200 מיליון ש"ח אחרת הם סוגרים את החברה. אף אחד מהמשקיעים כיום לא מספיק טיפש לזרוק עוד כסף על הכישלון הזה
  • 1.
    ללא ספק 27/01/2021 08:49
    הגב לתגובה זו
    ההסתמכות כרגע מאופיינת בעירנות העיתונות הכלכלית בלבד?
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.