קוויק
צילום: קוויק
IPO

למה למוסדיים אסור לגעת בהנפקה של קוויק?

הרבה סיבות למה אסור להתקרב להנפקה של קוויק וסיבה אחת מדוע היא עשויה להצליח
נתנאל אריאל | (15)
נושאים בכתבה Quik אינטר קוויק

חברת המשלוחים קוויק, (ברינג ברינג) צברה תיאבון בעקבות משבר הקורונה, שהיטיב עם העולם הדיגיטלי - הרכישות דרך האינטרנט מזנקות והחברה שמספקת פלטפורמה להזמנות מזון ברשת האינטרנט הגדילה משמעותית את מחזור ההכנסות שלה. קוויק  מעוניינת להיכנס לבורסה לפי שווי של 400-500 מיליון שקל ויש הרבה סיבות למה לא להשתתף בהנפקה הזו. מנהלי הקופות גמל, הפנסיה וקרנות הנאמנות, על פניו לא צריכים לקנות בהנפקה. אבל יש גם סיבה אחת שההנפקה הזו כן עשויה להצליח.  

נתחיל בלמה לא להשתתף. קוויק היא חברה מפסידה. ההפסד בתשעת החודשים הראשונים הסתכם ב-27.7 מיליון שקל לעומת כ-25 מיליון שקל בשנת 2019 כולה. ברבעון האחרון של 2020 חל המשך גידול בהכנסות וככל הנראה גם ההפסד יקטן, אך נראה שהפסד של 30 מיליון שקל בשנה הוא המינימום. כל זה בשעה שהמכירות עלו ב-2020 לכ-126 מיליון שקל לעומת 26 מיליון שקל בשנה קודמת.

החברה מפסידה גולמית. הדוחות הכספיים מסגירים שכשהחברה מוכרת סחורה ב-100 שקל היא מפסידה כמה שקלים טובים וזה עוד לפני הוצאות מכירה ושיווק מימון ועוד. המשמעות היא שכדי להרוויח היא צריכה להיות מאוד גדולה בהיקפים, וגם אז, המרווחים לא יהיו גדולים. אחרי הכל החברה היא מתווכת מדרגה שנייה. אתרי הקניות של רשתות הקמעונאיות עושים רווחים גבוהים יותר כי הם גם הספק. קוויק היא "עוד יד"  בדרך לצרכן. זה לא אומר שאין לה אפשרות להרוויח, אבל זה אומר שהיא צריכה להגיע להיקפים מאוד גדולים כדי להרוויח.

חשוב להדגיש, ההפסדים של קוויק לא מפתיעים, אחרי הכל החברה נמצאת בשלב החדירה וכשהיא נכנסת למקומות חדשים היא בעצם מקימה תשתית של פעילות לרבות שליחים ויש הוצאות הקמה שמשפיעות על הרווחיות. אז בהחלט אפשר להסתכל על ההפסדים כהשקעה, שככל שהחברה תגדל הפסדים האלו ("הפסדי ההקמה") יהיו נמוכים יותר באופן יחסי. ועדיין - בשורה הגולמית ובשורה התחתונה מדובר בהפסדים כבדים.  

הבעלים עושים עליכם סיבוב מהיר. רק לפני שנה וחצי הבעלים גייסו לפי שווי של 55 מיליון שקל, לפני חצי שנה גייסה החברה לפי שווי של 180 מיליון שקל. והקפיצה האחרונה לגיוס  מהציבור לפי שווי של 400-500 מיליון שקל, נראית כמו ניצול של שוק ההנפקות הלוהט לדחוף לציבור סחורה יקרה, יקרה מאוד ולא כל כך משובחת. השווי הזה נראה גדול בכמה מידות על החברה.

תחזית? לא - סימולציה שהיא גימיק שיווקי בלבד

תחברו את ההפסדים להנפקה במחיר גבוה ותקבלו שבפועל מה שקוויק מנסה לעשות זה לרכוב על כספי הציבור, שהוא יממן את ההפסדים שלה. במצגת למשקיעים מפרסמת החברה סימולציה מה יקרה אם המכירות של החברה יגיעו ל-1 מיליארד שקל. האמנם. איך חברה מעזה לפרסם סימולציה? האם זו תחזית אמיתית של החברה או ניסיון לגימיק שיווקי, סוג של משחקי אשליות שגורם לקוראים לחשוב כך - "נתנו לכם מספר - מיליארד, לא אמרנו שזה התחזית, אבל אם אנחנו נותנים זה לא סתם". 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הצגת הסימולציה היא דבר בעייתי כשלעצמו וזו לא הבעיה היחידה של המצגת של קוויק שעברה כבר כמה גרסאות (האם כל פעם מחדש החברה מנסה לעודד את המשקיעים עם נתונים נוספים?). על פי נספח ב' למצגת, הרווחיות הגולמית של החברה מחנות היא 8%, אבל בטור ליד החברה מציגה את הרווח הלא חשבונאי NON GAAP שהוא 26% בדומה לכל קמעונאי מסורתי. איך זה יכול להיות? האם סביר שקוויק המתווכת מרוויחה כמו קמעונאי? ולמה נוטרלו ההוצאות הלא ישירות? אין הסבר במצגת, ולא הגיוני לנטרל הוצאות ישירות. מעבר לכך, לא ברור מה זה "רווח גולמי לפני מכירות ושיווק", האם זה רווח גולמי רגיל? בקיצור יותר שאלות מתובנות מהשקף הזה, וגם בכך לא נגמרו התהיות.  

הנתונים במצגת מספרים סיפור חיובי מדי. זו כמובן המטרה של מצגת ועדיין, נראה שקצת הגזימו בקוויק. נחזור לפונדמנטלס - החברה מפסידה והרבה. על איזה רווח מחנות מדברים מנהלי קוויק ואת מי זה מעניין - רווח זה אולי מספר גמיש, אבל בסוף יש שורה תחתונה והיא שלילית.

נמשיך לשורה התפעולית המאוד חשובה. ההפסד התפעולי של החברה גדל מכ-13 מיליון שקל בשנת 2018 ל-24.65 מיליון שקל בשנת 2019 והמשיך לגדול בשלושת הרבעונים הראשונים של 2020 ל-27.3 מיליון שקל. ההפסד הכולל גם הוא היה גדול יותר והגיע ל-13.5 מיליון שקל ב-2018, 24.56 מיליון שקל ב-2019 ולא פחות מ-27.7 מיליון שקל בשלושת הרבעונים הראשונים של 2020.

אז למרות הנתונים המוזכרים זה דווקא כן יכול להצילח?

כי הפעילות של קוויק כאמור גדלה בקצב ניכר, במיוחד על רקע הקורונה. קוויק משווקת מוצרי צריכה מהירים (FMCG - Fast Goods Consumer Moving) לרבות מזון יבש וטרי, פירות וירקות, קצבייה, מעדנייה, מאפייה, מוצרי טואלטיקה ופארמה, מוצרי ניקיון ועוד. הפעילות מתבצעת באמצעות פלטפורמה אינטרנטית המאפשרת לחברה לנהל שרשרת אספקה מלאה, ללא צורך במלאי.  האמת פעילות נחמדה, יש פוטנציאל, ויש גידול במכירות - ברבעון הרביעי של השנה האחרונה המכירות הסתכמו ב-40 מיליון שקל לעומת 86.7 בתשעת החודשים הראשונים של 2020.

בשורה התחתונה, אין שום סיבה שמשקיעים מוסדיים יקנו את ההנפקה הזו ב-400-500 מיליון שקל וגם לא ב-300 מיליון שקל. בסוף - הכל שאלה של מחיר, אלא שבזמן האחרון הסיבות להצלחות של ההנפקות הם לא רק עניין כלכלי. יש כסף, הרבה כסף, והרבה כסף שמחפש השקעה. אין מה לעשות בו ולכן הוא מחלחל גם להנפקות לא טובות. כך הוא גם מנפח את התימחורים של החברות ורואים את זה בהנפקות האחרונות בעולם בכלל, ובשוק ההון המקומי בפרט. 

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    בקרוב כל חנות מכולת תונפק בבורה הלוהטת? (ל"ת)
    חלוף 28/01/2021 16:06
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    הלוגו מזכיר את רב-קו (ל"ת)
    אבי 23/01/2021 18:26
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    כל מילה בסלע (ל"ת)
    מייק לבנובסקי, ר''ג 22/01/2021 11:15
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    רוני 21/01/2021 23:25
    הגב לתגובה זו
    אנליסט שלא מבין מה זו קדמה ואיך משיגים אותה. קוויק חברה עם 200 מיליון שקל מכירות ועוד שנתיים עם קרוב למיליארד שקל מכירות (בהנחה שימשיכו לצמוח סקס מהיר) עם מודל עיסקי מדהים שילך וישתפר עם הזמן. אם ניתלה באילנות גבוהים טסלה אמזון פייסבוק כולם הפסידו בהתחלה. הכל תלוי באנשים ובמודל העיסקי ובשניהם קויק חזקים
  • 7.
    נעמי פלד 21/01/2021 20:09
    הגב לתגובה זו
    זהירות... זה לא פייר. כל פעם הבתי השקעות האלה מהמרים בכסף שלנו ואחר כך אנחנו אוכלים אותה. והם בסבבה שלהם. אסור לתת להם להפסיד לנו את הכסף
  • 6.
    אבי כהן 21/01/2021 20:07
    הגב לתגובה זו
    כתבה נכונה!
  • 5.
    לחשוף את מי שקונה בהנפקה (ל"ת)
    בני 21/01/2021 13:57
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שי 21/01/2021 13:34
    הגב לתגובה זו
    יש לי חברה עם מחזור מכירות מעל 100 מיליון בשנה. חנויות מכולת. מוכן למכור עכשיו ב 70 מיליון. לא ב 500 מיליון כמוהם. מי שמעוניין אשמח 0527678199 ווצאפ
  • 3.
    זו חברת צמיחה 21/01/2021 13:15
    הגב לתגובה זו
    השורה היחידה שהיית צריך לעצור בה זה שורת ההכנסות . חברה שההכנסות עלו פי 3 מ 2018 ל 2019 ופי 4 מ 2019 ל 2020 זו חברה שאתה רוצה לקנות את המניות שלה . כן גם ב 400 מיליון שקל . אתה פשוט לא מבין חברות צמיחה . הבורסה מתמחרת את העתיד לא את העבר.
  • אליוט 21/01/2021 17:06
    הגב לתגובה זו
    חברה שמפסידה גולמית? לא בטוח
  • משקיע 21/01/2021 14:55
    הגב לתגובה זו
    אם כל מה שחשוב זו שורת ההכנסות, אני מציע שתקנה במכולת מוצר ב-10 שקלים ותמכור אות המוצר מחוץ למכולת ב-8 שקלים ללקוחות. אני בטוח שיהיה לך יופי של מחזור (אף אחד לא יסרב לרכוש מוצר זול יותר) אבל בשורה התחתונה זה לא מודל עסקי בר קיימא.
  • 2.
    בסה"כ כתבה מאוזנת ושקולה . לא ממומנת בכלל :) (ל"ת)
    רמי 21/01/2021 13:04
    הגב לתגובה זו
  • שמעון 21/01/2021 20:06
    הגב לתגובה זו
    למה כל פעם שמישהו כותב ביקורת אמיתית ואזהרה למשקיעים אנשים זה לא בסדר אבל כתבות שמלקקות לחברה זה בסדר? החברה מסוכנת, מפסידה גולמית (כלומר מכניסה פחות ממה שעולה לה למכור את המוצר עצמו) ויש כאן כתבה מצוינת שמזהירה את המשקיעים ואת המוסדיים. ביזפורטל תמשיכו ככה! תשמרו על הציבור!
  • לוי 21/01/2021 17:32
    הגב לתגובה זו
    היום הכל זה אינטרסים וזה לגיטימי . ביזפורטל לקחו את זה אולי צעד אחד רחוק מידי ...
  • 1.
    כל הכבוד לנתנאל, ביקורת במקום (ל"ת)
    כל הכבוד 21/01/2021 12:37
    הגב לתגובה זו
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.