קוויק
צילום: קוויק
IPO

למה למוסדיים אסור לגעת בהנפקה של קוויק?

הרבה סיבות למה אסור להתקרב להנפקה של קוויק וסיבה אחת מדוע היא עשויה להצליח
נתנאל אריאל | (15)
נושאים בכתבה Quik אינטר קוויק

חברת המשלוחים קוויק, (ברינג ברינג) צברה תיאבון בעקבות משבר הקורונה, שהיטיב עם העולם הדיגיטלי - הרכישות דרך האינטרנט מזנקות והחברה שמספקת פלטפורמה להזמנות מזון ברשת האינטרנט הגדילה משמעותית את מחזור ההכנסות שלה. קוויק  מעוניינת להיכנס לבורסה לפי שווי של 400-500 מיליון שקל ויש הרבה סיבות למה לא להשתתף בהנפקה הזו. מנהלי הקופות גמל, הפנסיה וקרנות הנאמנות, על פניו לא צריכים לקנות בהנפקה. אבל יש גם סיבה אחת שההנפקה הזו כן עשויה להצליח.  

נתחיל בלמה לא להשתתף. קוויק היא חברה מפסידה. ההפסד בתשעת החודשים הראשונים הסתכם ב-27.7 מיליון שקל לעומת כ-25 מיליון שקל בשנת 2019 כולה. ברבעון האחרון של 2020 חל המשך גידול בהכנסות וככל הנראה גם ההפסד יקטן, אך נראה שהפסד של 30 מיליון שקל בשנה הוא המינימום. כל זה בשעה שהמכירות עלו ב-2020 לכ-126 מיליון שקל לעומת 26 מיליון שקל בשנה קודמת.

החברה מפסידה גולמית. הדוחות הכספיים מסגירים שכשהחברה מוכרת סחורה ב-100 שקל היא מפסידה כמה שקלים טובים וזה עוד לפני הוצאות מכירה ושיווק מימון ועוד. המשמעות היא שכדי להרוויח היא צריכה להיות מאוד גדולה בהיקפים, וגם אז, המרווחים לא יהיו גדולים. אחרי הכל החברה היא מתווכת מדרגה שנייה. אתרי הקניות של רשתות הקמעונאיות עושים רווחים גבוהים יותר כי הם גם הספק. קוויק היא "עוד יד"  בדרך לצרכן. זה לא אומר שאין לה אפשרות להרוויח, אבל זה אומר שהיא צריכה להגיע להיקפים מאוד גדולים כדי להרוויח.

חשוב להדגיש, ההפסדים של קוויק לא מפתיעים, אחרי הכל החברה נמצאת בשלב החדירה וכשהיא נכנסת למקומות חדשים היא בעצם מקימה תשתית של פעילות לרבות שליחים ויש הוצאות הקמה שמשפיעות על הרווחיות. אז בהחלט אפשר להסתכל על ההפסדים כהשקעה, שככל שהחברה תגדל הפסדים האלו ("הפסדי ההקמה") יהיו נמוכים יותר באופן יחסי. ועדיין - בשורה הגולמית ובשורה התחתונה מדובר בהפסדים כבדים.  

הבעלים עושים עליכם סיבוב מהיר. רק לפני שנה וחצי הבעלים גייסו לפי שווי של 55 מיליון שקל, לפני חצי שנה גייסה החברה לפי שווי של 180 מיליון שקל. והקפיצה האחרונה לגיוס  מהציבור לפי שווי של 400-500 מיליון שקל, נראית כמו ניצול של שוק ההנפקות הלוהט לדחוף לציבור סחורה יקרה, יקרה מאוד ולא כל כך משובחת. השווי הזה נראה גדול בכמה מידות על החברה.

תחזית? לא - סימולציה שהיא גימיק שיווקי בלבד

תחברו את ההפסדים להנפקה במחיר גבוה ותקבלו שבפועל מה שקוויק מנסה לעשות זה לרכוב על כספי הציבור, שהוא יממן את ההפסדים שלה. במצגת למשקיעים מפרסמת החברה סימולציה מה יקרה אם המכירות של החברה יגיעו ל-1 מיליארד שקל. האמנם. איך חברה מעזה לפרסם סימולציה? האם זו תחזית אמיתית של החברה או ניסיון לגימיק שיווקי, סוג של משחקי אשליות שגורם לקוראים לחשוב כך - "נתנו לכם מספר - מיליארד, לא אמרנו שזה התחזית, אבל אם אנחנו נותנים זה לא סתם". 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הצגת הסימולציה היא דבר בעייתי כשלעצמו וזו לא הבעיה היחידה של המצגת של קוויק שעברה כבר כמה גרסאות (האם כל פעם מחדש החברה מנסה לעודד את המשקיעים עם נתונים נוספים?). על פי נספח ב' למצגת, הרווחיות הגולמית של החברה מחנות היא 8%, אבל בטור ליד החברה מציגה את הרווח הלא חשבונאי NON GAAP שהוא 26% בדומה לכל קמעונאי מסורתי. איך זה יכול להיות? האם סביר שקוויק המתווכת מרוויחה כמו קמעונאי? ולמה נוטרלו ההוצאות הלא ישירות? אין הסבר במצגת, ולא הגיוני לנטרל הוצאות ישירות. מעבר לכך, לא ברור מה זה "רווח גולמי לפני מכירות ושיווק", האם זה רווח גולמי רגיל? בקיצור יותר שאלות מתובנות מהשקף הזה, וגם בכך לא נגמרו התהיות.  

הנתונים במצגת מספרים סיפור חיובי מדי. זו כמובן המטרה של מצגת ועדיין, נראה שקצת הגזימו בקוויק. נחזור לפונדמנטלס - החברה מפסידה והרבה. על איזה רווח מחנות מדברים מנהלי קוויק ואת מי זה מעניין - רווח זה אולי מספר גמיש, אבל בסוף יש שורה תחתונה והיא שלילית.

נמשיך לשורה התפעולית המאוד חשובה. ההפסד התפעולי של החברה גדל מכ-13 מיליון שקל בשנת 2018 ל-24.65 מיליון שקל בשנת 2019 והמשיך לגדול בשלושת הרבעונים הראשונים של 2020 ל-27.3 מיליון שקל. ההפסד הכולל גם הוא היה גדול יותר והגיע ל-13.5 מיליון שקל ב-2018, 24.56 מיליון שקל ב-2019 ולא פחות מ-27.7 מיליון שקל בשלושת הרבעונים הראשונים של 2020.

אז למרות הנתונים המוזכרים זה דווקא כן יכול להצילח?

כי הפעילות של קוויק כאמור גדלה בקצב ניכר, במיוחד על רקע הקורונה. קוויק משווקת מוצרי צריכה מהירים (FMCG - Fast Goods Consumer Moving) לרבות מזון יבש וטרי, פירות וירקות, קצבייה, מעדנייה, מאפייה, מוצרי טואלטיקה ופארמה, מוצרי ניקיון ועוד. הפעילות מתבצעת באמצעות פלטפורמה אינטרנטית המאפשרת לחברה לנהל שרשרת אספקה מלאה, ללא צורך במלאי.  האמת פעילות נחמדה, יש פוטנציאל, ויש גידול במכירות - ברבעון הרביעי של השנה האחרונה המכירות הסתכמו ב-40 מיליון שקל לעומת 86.7 בתשעת החודשים הראשונים של 2020.

בשורה התחתונה, אין שום סיבה שמשקיעים מוסדיים יקנו את ההנפקה הזו ב-400-500 מיליון שקל וגם לא ב-300 מיליון שקל. בסוף - הכל שאלה של מחיר, אלא שבזמן האחרון הסיבות להצלחות של ההנפקות הם לא רק עניין כלכלי. יש כסף, הרבה כסף, והרבה כסף שמחפש השקעה. אין מה לעשות בו ולכן הוא מחלחל גם להנפקות לא טובות. כך הוא גם מנפח את התימחורים של החברות ורואים את זה בהנפקות האחרונות בעולם בכלל, ובשוק ההון המקומי בפרט. 

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    בקרוב כל חנות מכולת תונפק בבורה הלוהטת? (ל"ת)
    חלוף 28/01/2021 16:06
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    הלוגו מזכיר את רב-קו (ל"ת)
    אבי 23/01/2021 18:26
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    כל מילה בסלע (ל"ת)
    מייק לבנובסקי, ר''ג 22/01/2021 11:15
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    רוני 21/01/2021 23:25
    הגב לתגובה זו
    אנליסט שלא מבין מה זו קדמה ואיך משיגים אותה. קוויק חברה עם 200 מיליון שקל מכירות ועוד שנתיים עם קרוב למיליארד שקל מכירות (בהנחה שימשיכו לצמוח סקס מהיר) עם מודל עיסקי מדהים שילך וישתפר עם הזמן. אם ניתלה באילנות גבוהים טסלה אמזון פייסבוק כולם הפסידו בהתחלה. הכל תלוי באנשים ובמודל העיסקי ובשניהם קויק חזקים
  • 7.
    נעמי פלד 21/01/2021 20:09
    הגב לתגובה זו
    זהירות... זה לא פייר. כל פעם הבתי השקעות האלה מהמרים בכסף שלנו ואחר כך אנחנו אוכלים אותה. והם בסבבה שלהם. אסור לתת להם להפסיד לנו את הכסף
  • 6.
    אבי כהן 21/01/2021 20:07
    הגב לתגובה זו
    כתבה נכונה!
  • 5.
    לחשוף את מי שקונה בהנפקה (ל"ת)
    בני 21/01/2021 13:57
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שי 21/01/2021 13:34
    הגב לתגובה זו
    יש לי חברה עם מחזור מכירות מעל 100 מיליון בשנה. חנויות מכולת. מוכן למכור עכשיו ב 70 מיליון. לא ב 500 מיליון כמוהם. מי שמעוניין אשמח 0527678199 ווצאפ
  • 3.
    זו חברת צמיחה 21/01/2021 13:15
    הגב לתגובה זו
    השורה היחידה שהיית צריך לעצור בה זה שורת ההכנסות . חברה שההכנסות עלו פי 3 מ 2018 ל 2019 ופי 4 מ 2019 ל 2020 זו חברה שאתה רוצה לקנות את המניות שלה . כן גם ב 400 מיליון שקל . אתה פשוט לא מבין חברות צמיחה . הבורסה מתמחרת את העתיד לא את העבר.
  • אליוט 21/01/2021 17:06
    הגב לתגובה זו
    חברה שמפסידה גולמית? לא בטוח
  • משקיע 21/01/2021 14:55
    הגב לתגובה זו
    אם כל מה שחשוב זו שורת ההכנסות, אני מציע שתקנה במכולת מוצר ב-10 שקלים ותמכור אות המוצר מחוץ למכולת ב-8 שקלים ללקוחות. אני בטוח שיהיה לך יופי של מחזור (אף אחד לא יסרב לרכוש מוצר זול יותר) אבל בשורה התחתונה זה לא מודל עסקי בר קיימא.
  • 2.
    בסה"כ כתבה מאוזנת ושקולה . לא ממומנת בכלל :) (ל"ת)
    רמי 21/01/2021 13:04
    הגב לתגובה זו
  • שמעון 21/01/2021 20:06
    הגב לתגובה זו
    למה כל פעם שמישהו כותב ביקורת אמיתית ואזהרה למשקיעים אנשים זה לא בסדר אבל כתבות שמלקקות לחברה זה בסדר? החברה מסוכנת, מפסידה גולמית (כלומר מכניסה פחות ממה שעולה לה למכור את המוצר עצמו) ויש כאן כתבה מצוינת שמזהירה את המשקיעים ואת המוסדיים. ביזפורטל תמשיכו ככה! תשמרו על הציבור!
  • לוי 21/01/2021 17:32
    הגב לתגובה זו
    היום הכל זה אינטרסים וזה לגיטימי . ביזפורטל לקחו את זה אולי צעד אחד רחוק מידי ...
  • 1.
    כל הכבוד לנתנאל, ביקורת במקום (ל"ת)
    כל הכבוד 21/01/2021 12:37
    הגב לתגובה זו
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים