אבירם גנות קוויק
צילום: רפי דלויה
פרשנות

קוויק משלמת לאנטרופי כדי להציל את ההנפקה; מקבלת בתמורה - שווי גבוה

בעקבות הביקורת של ביזפורטל על מחיר ההנפקה של קוויק 400-500 מיליון שקל, הפחיתה החברה את תמחור ההנפקה; המוסדיים עדיין חוששים, אז חתמי קוויק הזמינו הערכת שווי שתתמוך בהנפקה - עוד בלוף בקוויק
נתנאל אריאל | (17)

בהמשך לאזהרות שלנו בביזפורטל על השווי הגבוה שקוויק המנוהלת על ידי אבירם גנות, מעוניינת להשיג בהנפקה, הגופים המוסדיים לא הסכימו להיענות להנפקה במחיר האמור (הרחבה - המוסדיים לא ייכנסו להנפקה בשווי של 400-500 מיליון שקל). מכאן, יש שתי אפשרויות - הפחתת מחיר ההנפקה או ביטול ההנפקה, ונראה שבחברה עושים הכל לנצל את חלון ההזדמנות ולצאת לשוק - הם יפחיתו את המחיר והם גם יביאו הערכת שווי נדיבה כדי שלמוסדיים יהיה קל ללחוץ על פקודת הקנייה. מוסדי שמזמין סחורה בקוויק לפי הערכת השווי של אנטרופי הוא או טיפש או רשלן. 

 

חשוב להדגיש - גם אם התשלום הגיע בפועל דרך החתם או אחרים, ברור מי המשלם בסוף הדרך - קוויק. גם אם כולם עושים את זה - אז מה? זו אנליזה בהזמנה, ואם אתם חושבים שזו אנליזה אובייקטיבית, אתם טועים. אם אותו אנליסט באנטרופי היה כותב שהחברה שווה 200 מיליון שקל - הוא היה נזרק מכל המדרגות יחד עם העבודה שלו. אז אתם מבינים איך זה עובד - זה פשוט עוד סוג של תחמון גדול שנועד לתת למוסדיים דחיפה. נקווה שהם לא יידחפו להנפקה הזו במחיר גבוה. ושלא תבינו לא נכון - קוויק חברה ראויה לבורסה, אך לא בשווי שהם מכוונים אליו. 

מכינת העבודה - חברת אנטרופי היא חברת ייעוץ למוסדיים. החברות מהסוג שלה, לרבות חברות הדירוג נמצאות בניגוד עניינים מובנה: מי שמשלם להן אלו החברות, אם במישרין או בעקיפין, והן כמובן מעוניינות למקסם את הערכת השווי. חברות הייעוץ והדירוג כמובן אמורות לשמור עד כמה שניתן על המוניטין שלהן אבל זה לא באמת יכול להתרחש בשיטה הקיימת. זאת ועוד - אם נניח שבקוויק לא היו מקבלים את השווי שרצו הם היו גונזים את ההערכה ועוברים ל"עט להשכיר" הבא בתור, עד שהיו מוצאים מישהו שהיה טוען שהם שווים 500 מיליון שקל. בואו נראה את המישהו הזה משקיע בעצמו בחברה לפי שווי של 500 מיליון שקל. 

מה כתוב בהערכת השווי של אנטרופי? באופן לא תמוה, בקוויק ובאנטרופי סירבו להעביר לנו את הניתוח - הם חוששים שנקלקל להם את ההנפקה למרות שהערכת השווי כבר פורסמה שלשום. על פי כתבה של יורם גביזון בדה מרקר "בקוויק מנסים להסביר לשוק שההפסד הגולמי החשבונאי נובע מייחוס עלויות, כמו ליקוט אריזה וסליקה לעלות המכר, בניגוד למודלים של קמעוניות המזון המסורתיות, שזוקפות לפחות את חלקן לשורת הוצאות התפעול". 

באנטרופי טוענים כי השווי של החברה צריך לעמוד על כ-520-570 מיליון שקל והם מתבססים על הדוחות ותחזיות. על פי אנטרופי היקף ההזמנות באתר של קוויק יצמח מ-130 מיליון שקל כיום לכמיליארד שקל עד שנת 2025 וכי החברה תעבור כבר השנה לרווח גולמי ולרווח נקי ב-2023.

האם זה אפשרי? כן. האם השווי סביר? לדעתנו לא, וכל כל מי שדיברנו איתו בשוק סבור כמותנו. היה מצופה מגוף אנליזה ומחקר כמו אנטרופי לא לקחת כמובן מאליו את מה שהנהלת החברה משחילה ומספרת להם, אלא לתת הערכה אמיתית. אבל אי אפשר לבוא בטענות לאנטרופי - זו הפרנסה שלהם, כולם עובדים כך, אלו כללי המשחק. מי שצריך לעצור את כללי המשחק האלו היא רשות ניירות ערך.

נזכיר כי קוויק היא חברה מפסידה. ההפסד בתשעת החודשים הראשונים הסתכם ב-27.7 מיליון שקל לעומת כ-25 מיליון שקל בשנת 2019 כולה. ברבעון האחרון של 2020 חל המשך גידול בהכנסות וככל הנראה גם ההפסד יקטן, אך נראה שהפסד של 30 מיליון שקל בשנה הוא המינימום. כל זה בשעה שהמכירות עלו ב-2020 לכ-126 מיליון שקל לעומת 26 מיליון שקל בשנה קודמת.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

החברה מפסידה גולמית. הדוחות הכספיים מסגירים שכשהחברה מוכרת סחורה ב-100 שקל היא מפסידה כמה שקלים טובים וזה עוד לפני הוצאות מכירה ושיווק מימון ועוד. המשמעות היא שכדי להרוויח היא צריכה להיות מאוד גדולה בהיקפים, וגם אז, המרווחים לא יהיו גדולים. אחרי הכל החברה היא מתווכת מדרגה שנייה. אתרי הקניות של רשתות הקמעונאיות עושים רווחים גבוהים יותר כי הם גם הספק. קוויק היא "עוד יד"  בדרך לצרכן. זה לא אומר שאין לה אפשרות להרוויח, אבל זה אומר שהיא צריכה להגיע להיקפים מאוד גדולים כדי להרוויח.

חשוב להדגיש, ההפסדים של קוויק לא מפתיעים, אחרי הכל החברה נמצאת בשלב החדירה וכשהיא נכנסת למקומות חדשים היא בעצם מקימה תשתית של פעילות לרבות שליחים ויש הוצאות הקמה שמשפיעות על הרווחיות. אז בהחלט אפשר להסתכל על ההפסדים כהשקעה, שככל שהחברה תגדל הפסדים האלו ("הפסדי ההקמה") יהיו נמוכים יותר באופן יחסי. ועדיין - בשורה הגולמית ובשורה התחתונה מדובר בהפסדים כבדים.  

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    שילחצו על המוסדיים (ל"ת)
    איפה רשות שוק ההון? 03/02/2021 14:07
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    יוסי 02/02/2021 16:35
    הגב לתגובה זו
    בושה למה מחזיקים אנליסטים? מדוע אתם גובים דמי ניהול?
  • 12.
    יריב 02/02/2021 16:27
    הגב לתגובה זו
    ביזפורטל הוא לא אתר מהאו"ם. הוא אתר עם דיעות, גם אם לעיתים שגויות, אבל הוא לא פוליטיקלי קורקט והוא לא חושב על מפרסמים כשהוא מעלה מאמרים כאלה. כל הכבוד - אמשיך לבקר אצלכם.
  • 11.
    אוגר לשעת חירום 02/02/2021 13:56
    הגב לתגובה זו
    מה דעתכם, לחבר אוגרים על גלגל לכבלים כדי לייצר חשמל. יש מצב שאנטרופי יעירכו את החברה באיזה חצי מיליארד?
  • אם תשלם להם כראוי הכל אפשרי! 02/02/2021 16:23
    הגב לתגובה זו
    אם תשלם להם כראוי הכל אפשרי!
  • 10.
    האתר הזה נותן תמונה ברורה ואמינה ממש כל הכבוד לכם. (ל"ת)
    אריק 02/02/2021 13:54
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    בן 02/02/2021 12:54
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף ביזפורטל מביא כתב ענייני שבודק ועושה עבודה ציבורית נאה. כל הכבודלעורך הכתבה ולאתר ביזפורטל שמציג כאלה דברים. יישר כח
  • 8.
    שי 02/02/2021 12:50
    הגב לתגובה זו
    מחנויות מכולת. חברה רוויחית מהשקל הראשון. ואפשר בכיף להתפתח בזה לעוד סניפים ושיווק לחנויות. בלי סיפורי דמיונות. מוכר עכשיו ב 70 מיליון. הכל ממוחשב. אגב אם קוויק חושבים שיצליחו להגיע למיליארד שקל מכירות למה לא מחכים לשנת 2023 הרי הבעלים של זה קוקה קולה שלא חסר לו כסף. שיחכה ל 2023 וינפיק בשווי יותר גבוה. הסיבה האמיתית כי הוא יודע תאמת שזה לא שווה שקל. זה סה"כ חברת משלוחים מפסידה. ובשנת 2023 לא יוכל למכור תסיפור לבורסה שזה ירוויח. עכשיו קל למכור תסיפור לאנשים. למתעניין לקנות ממני תחברה 0527678199 ווצאפ
  • 7.
    חברות בלון ללא רווח ממשי מידי רוצות רווח מהבורסה (ל"ת)
    חבר 02/02/2021 12:42
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    שואל שאלה 02/02/2021 12:38
    הגב לתגובה זו
    עוד הוכחה לאתר ביזפורטל שלא מונע מאינטרסים זרים. כל הכבוד לך נתנאל על היוזמה והמעקב שלך בנושא. ישר כוח! הלוואי ובאתרים אחרים(דה מרקר) ילמדו מכם ויפיקו לקחים. אשריך נתנאל!
  • 5.
    מרקו 02/02/2021 12:21
    הגב לתגובה זו
    אתרחק מכל מוסדי שישקיע שם. שערוריה.
  • איך תתרחק מהמוסדיים? שתף אותנו חבר (ל"ת)
    מגיב שפוי 02/02/2021 21:04
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שני חברות פח נפגשו בפח הזבל (ל"ת)
    אנונימי 02/02/2021 12:21
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כל הכבוד על האמת (ל"ת)
    דני 02/02/2021 12:19
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דוד 02/02/2021 11:58
    הגב לתגובה זו
    הם כאילו נייטרליים ומתיימרים להיות בלתי משוחדים אבל מהיכרות , הם המשך לשחיתות באמתלה שמייצגים ודואגים למוסדיים (הציבור).
  • 1.
    באל השווים המנופחים הללו, גם אייס וכל החברות שהנפי 02/02/2021 11:51
    הגב לתגובה זו
    באל השווים המנופחים הללו, גם אייס וכל החברות שהנפיקו השנה כל העניין זה שהחברות לא מגייסות אלא בעצם בעלי השליטה מוכרים את החברות ביוקר, צריך לעשות חוק שכל מוסדי משקיע שם בכספי הפנסיה יהיה חייב להשקיע מהכיס הפרטי שלו או השכר שלי לפי אוצו שווי ואז נראה אם הוא מוכן להשקיע! פשוט ביזיון!!!
  • מגיב שפוי 02/02/2021 21:05
    הגב לתגובה זו
    אלו לא הנפיחות הראשונות. ראה האגחים של חברות הנדלן האמריקאיות.. איפה היית אז דון קישוט?
בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי

בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל

הבורסה ביצעה עדכון רחב בהרכב מדדיה, הכולל כניסת שש חברות חדשות לת"א 90, ארבע לת"א 125 והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן 35

אדיר בן עמי |

בורסת תל אביב מעדכנת את הרכבי המדדים ומשיקה שלושה מדדים סקטוריאליים חדשים לצד שינויים נרחבים במדדים הקיימים. העדכון כולל כניסת מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן למדד הדגל ת"א 35, יציאת ארבע חברות מת"א 125 לצד כניסת ארבע חברות חדשות, והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן שמכילים עשרות חברות. השינויים משקפים התמחות גוברת של הכלכלה הישראלית בטכנולוגיה מתקדמת, ביטחון ותשתיות לצד חזרתו של המגזר הפיננסי לעניינים.


במדד ת"א 35, המוביל את השוק המקומי, מצטרפות שתי מניות חדשות: מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן. מגדל חוזרת למדד לאחר היעדרות של כמעט עשור, עם שווי שוק שהציב אותה שוב בצמרת החברות הציבוריות. נקסט ויז'ן, שפועלת בתחום המצלמות המיוצבות לתעשיות הביטחוניות, מציינת את עליית קרנו של תחום הביטחון והטכנולוגיה גם בקרב החברות הגדולות. מן העבר השני, שתי החברות הקטנות במדד: אנרג'יאן וחברה לישראל, יורדות לת"א 90, לאחר תקופה שבה מניות האנרגיה והכימיקלים לא הצליחו לשמור על מעמדן בגודל שוק.


חברת דמרי, שניצלה ברגע האחרון מהדחה מת"א 35, נותרת במדד בזכות עליות חדות במנייתה במהלך "הימים הקובעים". החברה נהנתה ממומנטום חיובי בענף הנדל"ן, שבא בעקבות השיפור בתנאי השוק והסכמי השקעה חדשים. גיוסי הון ומימוש אופציות חיזקו את שווייה, ואפשרו לה להישאר ברשימת החברות הגדולות.


במדד ת״א־90 נרשמות כניסות בולטות של שש חברות: חברה לישראל, אנרג׳יאן, גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. חברה לישראל ואנרג׳יאן יורדות ממדד ת״א־35 לאחר שאיבדו מעט מערכן היחסי, אך נותרו שחקניות מרכזיות בשוק האנרגיה וההשקעות. גילת מוסיפה נדבך מתחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון, רימון מייצגת את מגזר התשתיות, ואמפא – שהונפקה לאחרונה – משלימה את התמונה מהצד של הנדל״ן והמימון החוץ־בנקאי. בצד היוצאות מהמדד נמנות מימון ישיר, תדיראן גרופ, טלסיס ו־פלסאון תעשיות, שרשמו ירידות שווי בשנה האחרונה.


במדד ת״א־125, שמאגד את כלל המניות במדדי ת״א־35 ות״א־90, נרשמות כניסות ויציאות משמעותיות המשפיעות על מבנה השוק כולו. ארבע חברות חדשות מצטרפות למדד: גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. גילת מייצגת את התחזקות תחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון המקומי, רימון מוסיפה נדבך מתחום התשתיות, ואמפא, שהצטרפה לבורסה רק לאחרונה, משקפת את התרחבות תחום המימון החוץ־בנקאי והנדל״ן.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המניה שתזנק ב-4%, ומה יקרה לאלביט?

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0.97%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של פרופ' דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל פרופ' דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי. 

סיפור הצלחה ישראלי מרשים ולא יחיד, אבל מה העתיד של נובה? חברות ישראליות גדולות בתעשייה הזו ובתעשייה של מערכות בדיקה לבסוף נמכרות. האם זה מה שיקרה כאן? והאם שווי של 10 מיליארד לא מוגזם? היא במכפיל רווח עתידי של 35. נראה שמה שיכול להעלות את המניה בעתיד זו מכירה-אקזיט. החדשות הטובות של העסק מגולמות באופן כנראה מלא במכפיל. המניה עברה כבר מזמן את מחירי היעד שניתנו לה. כל פעם מחדש האנליסטים מספקים מחיר יעד ותוך כמה חודשים המניה חוצה אותו.