ניתוח

גל ההנפקות - תמונת מצב; לא לילד הזה פיללנו

מה גורם להבדל של עשרות אחוזים בין התשואות של המוסדיים בהנפקות לתשואות של המשקיעים, מה התשואה הממוצעת בהנפקות ולמה הנפקות טובות לבורסה, אבל מסוכנות למשקיעים?
גלעד מנדל | (10)
נושאים בכתבה הנפקה

בשנה האחרונה הבורסה בישראל חווה שטף של הנפקות – תוך פחות משנה הנפיקו את עצמן בבורסה עשרות חברות – קצב שהבורסה בישראל לא חוותה מאז שנת 1993 והיד עוד נטויה כאשר בכל יום מתפרסמות עוד ועוד טיוטות תשקיף.

אלא שיש הבדל גדול בין ההנפקות של היום להנפקות של אז. חצי מההנפקות אז היו הנפקות של חברות מעטפת (סוג של ספאק) - חברות שגייסו רק לשם הגיוס ובמזומנים שלהם הם השתמשו לרכישת פעילויות. רוב החברות האלו לא הצליחו, החליפו מספר פעמים שם ופעילות. היום קוראים לזה בשם אחר - חברות פוטנציאל-חלום שעוסקות באנרגיה ירוקה, AI ועוד. חלקן חברות טובות, חלקן בדומה לחברות הבועה של 1993 יחזרו להיות שלדים מהלכים. 

הנפקות זה טוב לחברות (שמקבלות כסף), לבורסה ולכלכלה הישראלית, ובכלל אנחנו צריכים בורסה עם הרבה יותר חברות והרבה יותר אפשרויות השקעה. אבל הבעיה הגדולה שהנפקות מבטאות בבסיס מצב שבו בעל השליטה רוצה למכור או לדלל את החזקותיו? למה שבעל השליטה יעשה זאת? יש מספר סיבות ולהיות בבורסה זה יתרון גדול - נגישות לכסף-מקורות מימון, יכולת לחלק את הנכסים (צוואות-ירושות וכו'), קבלת תג מחיר לפעילות ועוד. אבל, השיקול הבולט ביותר לצאת להנפקה הוא תמחור - מחיר טוב יניע את בעלי השליטה להנפיק, ועכשיו הם מקבלים מחירים טובים. כשהם מקבלים מחירים טובים - אתם - הציבור, מקבל מחירים לא טובים. הם מוכרים יקר ואתם קונים יקר.

ואז נוצר אפקט בומרנג, אכזבה גדולה, ובריחה של המונים מהבורסה. זה לא סתם שאחרי גלים גדולים של הנפקות נוצר יובש של שנים רבות, זה לא מקרי שלאורך הנפילות הגדולות בשוק המניות תמיד היתה הקדמה - גל הנפקות. במילים אחרות, גל הנפקות הוא קדימון לנפילות - ככה לפחות ההיסטוריה מלמדת. הרחבה -  זהירות: גל הנפקות הוא סימן למפולת עתידית

איך שגלגל מסתובב לו

לפני כשנה-שנה וחצי, רבים הספידו את הבורסה בישראל בגלל מחזורים נמוכים, חברות "משעממות", חוסר עניין כללי. רבים וטובים הגדירו את הבורסה כלא אטרקטיבית וגופים מוסדיים הגדילו חשיפה לחו"ל.  ההנפקות מתדלקות את הבורסה ומוסיפות אקשן, ובכלל - כל אלה ש"ברחו" לחו"ל כי הבנקים ומניות הנדל"ן כאן לא אטרקטיביות, ראו את הבנקים ואת הנדל"ן מזנקים. 

התיקון בבורסה, לצד התיקון העולמי בשנה האחרונה שהביא לשיאים במדדים העולמיים והגאות העולמית בשוק הראשוני (שוק ההנפקות הראשונות - IPO), מתבטא כאמור גם אצלנו. 65 חברות הנפיקו מאז תחילת 2020. בדרך יש עוד 50 חברות עומדות להנפיק. מספר החברות בבורסה מתקרב ל-500, בתחילת 2020 זה היה כ-440. בקצב הזה יש סיכוי ל-550 חברות (ויותר) בסוף השנה. אבל צריך חברות טובות, חברות חזקות, חברות צומחות, חברות שלא באות לעשות סיבוב על המשקיעים.

>>> נאייקס הנפיקה לפי שווי של 1 מיליארד דולר בת"א - בוול סטריט היא לא היתה מצליחה

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הצעה לא אחידה - דרך לתת למקורבים 

בינתיים - זה לא נראה טוב. נתחיל בבעיה הראשונה - הצעה לא אחידה. כשמנפיקים היום בבורסה עושים את זה לרוב למוסדיים בהצעה לא אחידה. זה מתנהל כך חתם מתקשר לקולגה מועדף ואומר לו - "יש לנו חברה X רוצים להשתתף לפי שווי של Y, זה כדאי, ההנפקה כמעט סגורה? הקולגה מודה ומסכים כמובן. ביום ההצעה מגישים גופים מוסדיים בקשות, אבל החתם לא נותן לכולם - הוא נותן לחברים שלו הוא נותן למועדפים. 

וכך, נוצר ביקוש כבוש. יש גופים שלא קיבלו אז הם קונים ביום הראשון. בשיטה הזו, החתם מצד אחד לוחץ על בעל השליטה לתת בהצעה הלא אחידה מחיר טוב ובתמורה הוא מבטיח לו הצלחה גדולה. מצד שני - הוא יוצר ביקוש בימים הראשונים של ההנפקה. מה קורה למניה? כן - היא טסה ביום הראשון. אבל, אתם - הציבור לא יכולים להרוויח מזה. המקורבים מרוויחים. לכן, כדי לבדוק את התשואות של ההנפקות בדקנו את התשואה גם מהמחיר בהנפקה וגם ביחס ליום הראשון.

הצעה לא אחידה יוצרת בעיה נוספת - אנחנו נמצאים במהלכה של בדיקה שבה אנו מגלים את המידע הבא: יש הנפקות במסגרת הצעה לא אחידה שמשווקות ל-4-5 חברים בלבד. יש קשר ותלות לא רשמית בין הגופים הרוכשים שלא למכור את המניות כדי לייפות תשואה (תשואה בגמל, בהשתלמות ובקרנות נאמנות). כלומר, מתחיל המסחר ואין מי שמוכר. מה קורה במצב הזה? המניות טסות - יש הנפקות שטסו 200% פלוס כמעט בלי מחזור - לא בטוח שהחברה שווה את זה (כמעט בטוח שלא), וסביר שיש שם יד נעלמה שדואגת שלא יהיה היצע.  

גל ההנפקות - מאפיינים

מרבית החברות שהונפקו בשנה האחרונה הן "חברות חלום" וחברות צמיחה. הסיבה לכך היא בעיקר שינוי טעמים אצל המוסדיים ועידן הריבית האפסית שאנו חיים בו. כשאין אלטרנטיבות הכסף בדרך כלל ילך להרפתקאות מסוכנות. חשוב לזכור שלא הכול וורוד – בסופו של יום, מרבית הסטארט-אפים לא מצליחים. 

 

החברות שהנפיקו בשנת 2020 זכו ליתרון שלא זכו לו החברות שהנפיקו וינפיקו בשנת 2021 והלאה, שכן על פי צו הוראת שעה מתחילת 2018 בשביל לעורר את הבורסה שהייתה אז רדומה החברות שינפיקו את עצמן בבורסה הישראלית קיבלו מתנה מאת המדינה. המתנה הזו באה בדמות הכרה בהוצאות ההנפקה לצורכי מס, הטבה ששווה מיליוני שקלים לחברות הרווחיות שמנפיקות וגם לחברות ההפסדיות שיהיו בעתיד רווחיות.

  

תשואות בהנפקות

והגענו לשורה התחתונה. 65 הנפקות מתחילת 2020 ועד היום. 33 הנפקות עם תשואה שלילית. 32 הנפקות עם תשואה חיובית. 

התשואה הממוצעת של מי שהשתתף בהנפקה - 18% - לא רע בכלל. אבל התשואה הזו היא תשואה ממוצעת. קחו את הנפקות החברים שזינקו במאות אחוזים ותנטרלו אותם ותקבלו תמונה אחרת לגמרי.

חוץ מזה, כאמור בהנפקה קונים מוסדיים מקורבים. הציבור לא באמת יכול לקנות בהנפקה. בדקנו את התשואה ביחס ליום הראשון של המסחר - התשואה במצב כזה - 2.5%.  לא מדהים, אבל לפחות לא שלילית. אבל לא בשביל זה משקיעים בהנפקות - לא לילד הזה פיללו המשקיעים, במיוחד כשמדובר בתשואה מוטה כלפי מעלה (כשמנטרלים כמה הנפקות מקורבים עם תשואות פנומנליות, מקבלים תשואה שלילית)

ההנפקות הטובות

דוראל אנרגיה -1.19% שהנפיקה בתחילת 2020 הניבה למשקיעים בהנפקה 157% כשגם אלו שקנו ביום הראשון הרוויחו - 124%. דוראל הוכיחה מאז ההנפקה כי העסק הסולארי שלה אמיתי וכי היא יודעת להתפתח ולצמוח. השוק אוהב אותה והיא חברה אמיתיץ בלי קשר לשאלה האם התמחור הוגן או יקר.

ההנפקה של פוםוום 0% היא ההנפקה המוצלחת ביותר בגל ההנפקות הנוכחי - 265% מאז ההנפקה שנסגרה למספר חברים מצומצם. אם מתייחסים לרווח לעומת היום הראשון מדובר בתשואה צנועה יותר של 34%. החברה הזו נוצרה מרכישה של פעילות מצלמות-צילומים בפארקי שעשועים בסכום של מאות אלפי דולרים והמאות אלפי דולררים האלו היא הגיעה בתל אביב הנדיבה לשווי של 350 מיליון שקל - מטורף. 

>>> ככה פוםוום הגיעה לבורסה - רכשה פעילות במיליונים בודדים, הנפיקה לציבור אחרי חצי שנה ב-135 מ' ש' ושווה כעת 320 מ' ש'

הנפקה דומה במאפיינים שלה - טראקנט -1.33% זינקה ב-130% מאז ההנפקה, אבל ביחס ליום הראשון סיפקה תשואה של מינוס 12%. זה לא מצב טבעי, זה מצב שדורש בדיקה.

ההנפקות הרעות

מסתבר שיש הרבה כאלו - אקופיהשעשתה המון רעש איבדה 50% מאז ההנפקה. 

קבסירשתהינו כאן איך מישהו מוכן לקנות מניות בה, נפלה ב-50% - תכירו את קבסיר בלי מכירות, עם חלום (נניח) רוצה להנפיק לפי שווי של 200 מיליון ש' - הגזמה פרועה

בלנדר 2.72% איבדה 30% מההנפקה, ורוב שותפויות המו"פ הניבו הפסדים גדולים. לא מפתיע. על כך בהרחבה בטור המשך.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    תומר קורנפלד 25/05/2021 11:01
    הגב לתגובה זו
    כמי שסוקר ומלווה את גל ההנפקות השוטף את הבורסה - בכתבה הזאת יש יותר אי דיוקים מאשר דיוקים. המוקש המרכזי שביזפורטל טועה בו הוא שהצעה לא אחידה היא דרך לתת למקורבים. 100% מההנפקות בארה״ב מתרחשות במסגרת הצעה לא אחידה ובישראל עושים כעת בדיוק אותו הדבר. במסגרת העסקה החברה/החתם בוחרים למי לתת מניות בהנפקה ולמי לא. זה לא מקורבים אלא משקיעים. זה מנהלי השקעות של כספי ציבור, זה קרנות גידור. המניות לא ניתנות למקורבים אלא נמכרות למשקיעים. והחברה - מעדיפה למכור את המניות למשקיעים אמיתיים לטווח ארוך ולא לפליפרים. משקיעים אמיתיים לטווח ארוך רחוקים מלהיות ״מקורבים״. אני יכול לכתוב ספר עב כרס על גל ההנפקות הזה ומה מתרחש מאחורי הקלעים (אני יודע לא מעט אבל ממש לא הכל). התמונה שביזפורטל מציג לצערי הרב מעוותת - וחבל.
  • שם טוב 30/05/2021 11:02
    הגב לתגובה זו
    תומר אתה בכנופייה של החתמים והשקעת בהרבה מאוד הנפקות כולל פוםוום. אז מי אתה שתבקר את הטענות נגד החתמים. צריך לחקור אותם ואותך. אתה חייב חוקית גם לדווח לחברי הפורום שלך שאתה שייך לכפיר זילברמן ולתת גילוי נאות - אתה עובר על החוק
  • ששי 09/08/2021 00:21
    בלי גילוי נאות ובלי כלום
  • אינטרסנט 25/05/2021 14:27
    הגב לתגובה זו
    חברות מקבלות תמחור גבוהה מאד ומכאן הנפילה
  • גד 25/05/2021 13:42
    הגב לתגובה זו
    האם מאחורי הקלעים ישנן התחיבויות של מוסדיים לא למכור מניות מההנפקה תקופה מסוימת?
  • זורו 25/05/2021 13:21
    הגב לתגובה זו
    ב"ה. אל תגן עליהם ואל תלמד עליהם כל כך הרבה זכות. נכון לא הכל שחור לבן. אבל ברור שהרוב בלוף. מחירים ושיערוכים מוגזמים ומצוצים מהאצבע. בהצלחה לכולם!
  • 4.
    עוקץ הפנסיות הגדול - העיקר שכולם חוגגים על הציבור (ל"ת)
    מודאג 25/05/2021 10:37
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    המשקיף 25/05/2021 10:02
    הגב לתגובה זו
    האם עושים סיבוב על הציבור?
  • 2.
    הבורסה היא ערוץ להעברת כסף למקורבים ולמקושרים לכסף (ל"ת)
    מנש 25/05/2021 08:41
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מאוד מעניין ומפכח. חבל שאין סימני ניקוד הולמים (ל"ת)
    בוריס 25/05/2021 08:38
    הגב לתגובה זו
גיא בינשטוק עמיר שיווק
צילום: יחצ
ראיון

״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״

״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת

מנדי הניג |

עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 0.93%   נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.

ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה

לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים . 

המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה - כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות. "הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.


אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה

"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".

מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?

"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".

אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳

עודד טהורי
צילום: אפשרת קופר
ראיון

ג'ין טכנולוגיות: "זה ה'מאני-טיים' של ה-AI" - הנפקה בנאסד"ק? "על השולחן"

אחרי ההסכם עם חברת החשמל ב-2.3 מיליון שקל, מנכ"ל ג'ין טכנולוגיות עודד טהורי מדבר על צבר ההזמנות שהכפיל את עצמו, המגעים עם משרדי ממשלה נוספים, הפיילוט עם קבוצת אדאני בהודו והאפשרות להנפקה מעבר לים, האם יצטרכו לגייס הון בשביל הצמיחה? "יש לנו 40 מיליון שקל בקופה - זה מספיק לנו לפחות לשנתיים"

מנדי הניג |

ג'ין טכנולוגיות (Jeen.ai), חברת הבינה המלאכותית שהוקמה מתוך חטיבת הדאטה של וואן טכנולוגיות והונפקה בבורסה במאי האחרון, מדווחת הבוקר על עסקה משמעותית עם חברת החשמל. במסגרת ההסכם, ג'ין תספק לחברת החשמל פתרונות AI בהיקף של כ-2.3 מיליון שקל לתקופה של שנתיים, עם אופציה להארכה בשנתיים נוספות. 

על פניו, הסכום לא גדול במיוחד - כ-1.1 מיליון שקל לשנה אבל העובדה שמדובר בחברת החשמל, אחד הגופים הציבוריים המרכזיים במשק, זה מה שנותן לעסקה משמעות הרבה יותר גדולה. מעבר להכנסות הישירות, ההתקשרות יכולה להיות  שער לכניסה לעוד ארגונים ממשלתיים ולתקציבים נרחבים בהרבה בהמשך.

 בשיחה עם מנכ"ל החברה, עודד טהורי, ניסינו להבין איך העסקה משתלבת באסטרטגיה של ג'ין טכנולוגיות 10.69%   הצעירה, הזכרנו לו את החזון שנתן לנו בתחילת הדרך כשאמר - "החזון שלנו הוא להיות חברה גלובלית גדולה ומשמעותית ב-GenAI" וניסנו להבין מה המצב של צבר ההזמנות, והאם יש לחברה מספיק משאבים להמשך הצמיחה - "יש לנו 40 מיליון שקל בקופה וזה יספיק לנו לפחות לשנתיים", הוא מרגיע. לגבי ההסכם החדש מוסיף טהורי: "אמנם זה POC, אבל התקציב יכול להיות ממומש גם בתוך שנה, כך שיש פוטנציאל להרחבה". לצד הפעילות מול חברת החשמל, לג'ין כבר יש דריסת רגל אצל לקוחות אסטרטגיים כמו מכבי שירותי בריאות והתעשייה האווירית, אבל העיניים מסתכלות גם החוצה - לשווקים הבינלאומיים, שם התחילה החברה פיילוט וחתמה בתחילת השנה על הסכם הפצה עם קבוצת אדאני ההודית, והפוטנציאל, לדבריו, גדול מאוד.

היום אתם מדווחים על חוזה עם חברת החשמל, מבחינת ההיקף זה נראה חוזה לא מאוד גדול שנתיים, 2.3 מיליון שקל יש כאן בסיס יותר רחב מזה?

"נכון, מדובר בשלב א' של ההתקשרות. זו התחלת הדרך ולא סוף התהליך. זה שלב ראשון בהטמעת המערכת, לא פריסה מלאה לכלל החברה. המשמעות היא שההיקף יכול לגדול מאוד בהמשך".

אז בעצם מה זה כולל? זה סוג של POC או כבר הטמעה מלאה?