שנת 2020 הייתה שנת שיא בהנפקות ראשוניות (IPO) בבורסה המקומית ובעולם בכלל, זאת לצד גידול במחזורי המסחר בבורסה. המסחר בת"א עמד בממוצע על 1.86 מיליארד שקל ביום, כלומר עלייה של 43% במחזורי המסחר ביחס לשנה שעברה. גם מספר חשבונות המסחר החדשים שנפתחו השנה זינקה ב-44% ביחס לשנה שעברה. הגידול בת"א הוא עוד קטן לעומת מה שקרה בעולם, ובעיקר בארה"ב. 

מדד הטכנולוגיה המקומי עלה בכמעט 40%, לעומת ת"א 35 שבכלל סגר בירידה שנתית של כ-12%. הנתון לא מפתיע כאשר רואים שמתוך 30 ההנפקות שבוצעו השנה (לעומת 11 בשנה שעברה) 19 מתוכן הן חברות הייטק, ויחד גייסו החברות סכום של 4.6 מיליארד שקל (כרבע מכלל גיוסי הכספים בארץ) ובבורסה ישמחו כמובן לראות עוד עשרות חברות הייטק שיצטרפו לבורסה. במהלך השנה נרשמו 225 הנפקות והקצאות פרטיות, לעומת 158 ב-2019. יש מי שמעריכים שב-2021 ה-IPO ישברו שיאים.

אבל אם את הגידול במחזור המסחר ניתן להסביר, אז הגידול בהנפקות מעורר את החששות הידועים מבועה. הסיבה פשוטה - ניתן לראות קשר מאוד ברור בין ריבוי הנפקות ובין בועה בשוק המניות, זה נובע מהעובדה שחברות נוטות לגייס כספים באמצעות הנפקה כאשר שוק המניות עולה. למה? מכיוון שכאשר השוק נמצא בגאות החברות מקבלות שווי גבוה מאוד, לפעמים מנותק לחלוטין מהשווי הריאלי של החברה (למשל כאן). הבעלים יהיה מוכן למכור מניות בחברה שלו במחיר גבוה וריבוי ההנפקות מעיד על תמחורים גבוהים.

במהלך בועות רוב האנשים לא מסתכלים הרבה על הערכה כלכלית של המניות. הם פשוט זורמים עם המומנטום. בנוסף, כששוק המניות נמצא בתנופה - החברות יכולות להיות בטוחות שיגיעו מספיק ביקושים להנפקה. האמת שזה אפילו לא משנה אם החברה פתחה את העסק או לא. הטרנד המסוכן של צעירים שראו פוסט או ציוץ ברשתות החברתיות על מניות - וקונים אותן על פי תגלית המילניום: 'תראו זה עולה אז בואו נקנה עד שזה יפסיק לעלות ואז נמכור' (סכנה: תתרחקו מזה) רק ממחיש עד כמה זה בעייתי. הצעירים הללו הרי לא באמת מבינים איך הבורסה עובדת ומה זו השקעה, וכשיגיעו הנפילות - הם יחטפו חזק מאוד.

• סוגת בדרך לבורסה לפי שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל
• המניה של האחים וינקלבוס צונחת מתחת למחיר ההנפקה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כך למשל, הנפקת Reliance Power בשנת 2008 הייתה דוגמה קלאסית. לחברה אפילו לא היה משרד רשמי, אך ההנפקה קיבלה ביקושים גדולים. העסק אפילו לא התחיל ועדיין אנשים היו כל כך משוגעים על ההנפקה הזו (אחת הגדולות עד אז). הררי ביקושים נפתחו לפני ההנפקה ואנשים קיוו שהם יקצו כמה מניות. מאז ועד היום? המנייה לא חזרה ולא הגיעה למחיר שהונפקה בו אפילו פעם אחת - ועבר עשור כן?

אותו דבר ממש התרחש במהלך בועת הדוט.קום שהתפוצצה בשנת 2000 בקול רעש גדול ומוטטה את הנאסד"ק ב-80% באותם ימים. כמובן, תמיד כולם חכמים בדיעבד אבל הסימנים המוקדמים כבר קיימים. בועה יכולה להימשך, כמו בועת הדוט.קום, במשך שנים - אבל כשהיא מתפוצצת - הציבור שקנה באופן עיוור, כמו על סמים, חוטף ומפסיד קשות.

בשני המקרים האלו, וגם במקרים מהעבר - שיא של הנפקות, במיוחד בתמחורים גבוהים, היו סימן מקדים לנפילה בשווקים. אז האם אנחנו בשיא? ממש לא בטוח. רוב האנליסטים והכלכלנים מצפים להמשך עליות בשווקים לאור הריבית האפסית והכסף "הזול" וכנראה גם "הטיפש".  אבל התפקיד שלנו הוא להזהיר - כל הנתונים מעידים על המשך עליות, אבל תראו איך בעלי השליטה עומדים בתור כדי להנפיק את הסחורה שלהם. הם לא עשו את זה לפני חצי שנה-שנה (בנפילות של הקורונה), אלא דווקא עכשיו. מדוע? כי לטעמם המחיר גבוה. זה שוק של מוכרים ולכן המחירים גם עולים, וזה בדיוק הזמן להיזהר. 

• פייזר הציגה רווח גבוה מהתחזיות ועולה קלות
• פלנטיר צונחת 7%, אנבידיה ו-AMD בירידות - מגמה שלילית בוול סטריט
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...

העובדה שיש יותר מדי כסף על הרצפה שמחפש השקעה ואין מה לעשות בו גורם לו לחלחל גם להנפקות לא טובות. כך הוא גם מנפח את התמחורים של החברות, ורואים את זה בהנפקות האחרונות בעולם בכלל, ובשוק ההון המקומי בפרט. בסופו של דבר מנהל ההשקעות מחליט בכל זאת להשקיע - למרות שהוא יודע שמדובר בחברה לא ראויה להשקעה במחיר הנוכחי. הוא פשוט מהמר בקטן. יחד איתו יש עוד כמה עשרות שמהמרים בקטן וככה נסגרות הנפקות.

זה לא אומר שהחברות לא טובות, זה גם לא אומר שהתמחור של כל ההנפקות גבוה. זה כן אומר שהגל הזה מסוכן. מצד שני, זה גם הזדמנות גדולה לגופים הישראליים - חלון ההזדמנות של חברות הטכנולוגיה.

ברשימת ההנפקות הישראליות האחרונות בוול סטריט ניתן למצוא את JFROG שמספקת פתרון לעדכוני תוכנה רציפים, והונפקה לאחרונה לפי שווי של כ-4 מיליארד דולר (וכבר הספיקה לזנק ב-50%) ו-למונייד, חברת הביטוח הדיגיטלי שהונפקה בתחילת יולי לפי שווי של 1.6 מיליארד דולר וכיום נסחרת בשווי של 8.5 מיליארד דולר, זינוק של 430%. בקנה יש 30 הנפקות של חברות בערך מצרפי של מעל 120 מיליארד דולר! חברות בשווי של מעל מיליארד דולר הפך לתופעה לא נדירה. במשברים הקודמים, גם בדוט.קום, הישראליות הנפיקו לפי שווי של 200 מיליון דולר וזה נחשב שיא - עשרים שנה עברו והשווים קפצו מעל פי 10-15.  

ביחס לוול סטריט אלה כמובן הנפקות 'קטנות'. מניית וויש WISH הונפקה לפי 14 מיליארד דולר והגיעה בינתיים לשווי של כ-20.4 מיליארד דולר. אך גם היא קטנה ביחס לחמש ההנפקות הגדולות של 2020, שם נמצאות לפי הסדר החברות סנואופלק (SNOWFLAKE), איר-בי-אנד-בי (AIRBNB) דור-דאש (DOORDASH), רויאלטי פארמה (ROYALTY PHARMA PLC) ו-וורנר מיוזיק גרופ (WARNER MUSIC GROUP).

וורנר, חברת התקליטים האמריקאית, תוכננה אמנם להיות מונפקת לפי שווי של 12 מיליארד דולר אבל בתהליך ההנפקה עצמו היא עלתה לשווי של 15 מיליארד דולר. מאז עלתה החברה והגיעה לשווי של כ-18.4 מיליארד דולר.

הנפקה נוספת - דורדאש (DOORDASH) חברת משלוחי המזון נכנסה לבורסה רק לפני כחודשיים והפכה להנפקה השלישית בגודלה ב-2020. ביוני דור-דאש הוערכה בשווי של 15 מיליארד דולר, אך בסיום תהליך ההנפקה לבורסה היא היתה שווה 60 מיליארד דולר. כמעט פי 4.

ההנפקה השנייה בגודלה - איר-בי-אנד-בי (AIRBNB) שדיממה לא מעט השנה בעקבות הקורונה. בתחילת תהליך ההנפקה אייר-בי-אנד-בי היתה שווה 47 מיליארד דולר ובסיומו זינקה לשווי של 68 מיליארד דולר וכך היא נכנסה לבורסה. מאז היא כבר הגיעה ל-90 מיליארד דולר. 

ההנפקה הגדולה של 2020 התרחשה בספטמבר - סנואופלק (SNOWFLAKE), חברת אחסון המידע בענן. סנואופלק הונפקה לפי שווי של 30 מיליארד דולר ובמהלך ההנפקה יותר מהכפילה את השווי שלה והגיעה ל-70 מיליארד דולר מאז היא זינקה לשווי העולה על 120 מיליארד דולר.