"שווי של 6 מיליארד דולר - משקף את הערך ההתחלתי של JFrog"
שלומי בן חיים, מייסד ומנכ"ל JFrog עשה את זה בגדול. הוא הקים את החברה ב-2008 יחד עם יואב לנדמן ופרדריק סימון, הוביל אותה במשך 12 שנים, עבר איתה עליות וירידות והנפיק אותה לפני ארבעה חודשים לפי שווי של 4 מיליארד דולר, אחרי שלקראת ההנפקה היא הוערכה ב-3 מיליארד דולר. כעת החברה שווה כבר 6 מיליארד דולר, ובן חיים אחראי על הצפת ערך פנומנלית למייסדים, למשקיעים ולעובדים (שהאופציות שלהם נכנסו עמוק לכסף). צפו בראיון המלא של אחד מאנשי השנה המובילים בשוק ההון -
שלומי בן חיים, יואב לנדמן ופרדריק סימון הקימו את ג'יפרוג ב-2008 במטרה לפתור בעיה מאד מוכרת וכואבת בעולם התוכניתנים שקפצו בשמחה על הפתרון החדש לעדכוני תוכנה אוטומטיים. מכיוון שהמוצר הראשוני היה בקוד פתוח הם נהנו מחדירה מהירה לשוק "עם הקוד הפתוח נכנסנו לארגונים הכי גדולים בעולם עוד אפילו לפני שגייסנו את הסיבוב הראשון שלנו". ג'יפרוג שמעסיקה 700 עובדים, הפכה בין רגע לאחת החברות הישראליות הגדולות בעולם עם שווי של 6 מיליארד דולר. בן חיים לא נח - "אני חושב שהשווי של ג'יפרוג משקף את הערך ההתחלתי של החברה. פוטנציאל השוק שלנו ענק". גם את הטענה ששווי החברות הטכנולוגיות ככלל מנופח בגלל הקורונה הוא מנפנף. "אני שואל את עצמי כל יום את השאלה הזאת" הוא מודה, אבל בסופו של דבר מאמין שחברות הטכנולוגיה מאפשרות את החיים מרחוק שאליהם פנינו מועדות והמשקיעים רואים בהן את העתיד וגם משקפות חסינות. "מאז ההנפקה אני בודק את שווי המניה כל יום בשביל הגילוי הנאות" אומר בן חיים ומחייך "זו מציאות אחרת". בן חיים מאמין שגל ההנפקות של חברות הטכנולוגיה הישראליות עושה רק טוב לכלכה המקומית ושזו רק ההתחלה "ישראל הפכה להיות מ-startup nation ל-software nation". ואיך הוא רואה את עתיד החברה? "ג'יפרוג לא תרגע עד שלא נגשים מה שנועדנו לעשות" מסכם בן חיים "יש לנו עוד אתגר גדול בכל מה שקשור לסקיוריטי, בכל מה שקשור ל-IOT, בכל מה שקשור להתפרש על שוק שרק מגרד את קצה הקרחון. בסוף מדובר על כל בן אדם וכל מכשיר שנמצא היום בעולם המודרני". לפרויקט אנשי השנה 2020 - לחצו כאן
- 8.רמי 07/01/2021 09:28הגב לתגובה זומעולה, ומה אתה רואה כשאתה רואה את שווי המניה כל יום? אתה מרוצה? ומה אתה עושה בעניין? אתם מודעים שFROG היא הIPO הגרועה של השנה, נכון? תפסיקו כבר עם התרבות הישראלית של חטא היוהרה. במצב כזה היה עדיף שתסתום ותחזור לעבודה במקום לייצר יח"צ פעמיים בשבוע. רציתם נסדאק, קיבלתם נסדאק. אי אפשר לבלשט יותר.
- 7.כל הכבוד (ל"ת)מעורר השראה 06/01/2021 08:53הגב לתגובה זו
- 6.מוכן לקנות 06/01/2021 07:49הגב לתגובה זוסביב 48 דולר למניה.
- 5.שיווק אגרסיבי וזהו 05/01/2021 15:07הגב לתגובה זוככל שהעמקתי בכתבה אני מבין ששומר כספו יתרחק ממנה.
- 4.משתמש 05/01/2021 14:42הגב לתגובה זולא משהו ששווה 6 מיליארד
- 3.יוסי 05/01/2021 14:21הגב לתגובה זומריץ המניות הגאון .גורם לכם להאמין שהכל טוב והכלכלה בעולם טובה ואני בהלם שאנשים מאוד חכמים בעולם מאמינים שהכל בסדר .....חברים שלא יעבדו עליכם הכל לא בסדר .הדפסת הכספים הצילה את העולם מפשיטת רגל באופן זמני . זה יגיע בקרוב
- 2.תותח אין מה להגיד. וגם איש מקסים (ל"ת)123 05/01/2021 14:07הגב לתגובה זו
- רק מזומן 05/01/2021 17:31הגב לתגובה זואולי בקושי שווה רבע היום הכל נפוח מהכסף הזולת
- 1.מוטי בננה 05/01/2021 12:45הגב לתגובה זוציבורית לדעתי - כשהמנכ"ל צריך בנוסף לניהול כל האופרציה של החברה צריך בנוסף גם לנהל את המחיר של המניה וציפיות של אנליסטים. וזה...אעפס...לא תמיד טוב לחברה בטווח הארוך.

שנתיים של תשואת חסר: האם המדד הזה בדרך לסגור פערים?
אחרי שנתיים של תשואת חסר מול המדדים הסקטור הירוק עשוי סוף-סוף לקבל רוח גבית - סביבת ריבית נמוכה עשויה להקל על המימון לחברות הפרויקטליות ולסגור את פערים בתשואות - אבל זה התרחיש האופטימי מה עוד יכול לקרות?
בשנים האחרונות, מדד הקלינטק התקשה להדביק את קצב העליות של המדדים המובילים. בזמן שהבנקים זינקו ביותר מ-100% מתחילת 2024, ות"א 125 עלה בכ-74%, מדד הקלינטק הסתפק בעלייה של כ-36% בלבד. גם בשנים הקודמות המדד רשם תשואת חסר משמעותית, כאשר איבד בשנת 2022 כמעט שליש מערכו, ובשנת 2023 רשם ירידה של כ-10%.
הסיבה המרכזית לפער בין שני המדדים הייתה סביבת הריבית הגבוהה, שעלתה בחדות במהלך שנת 2022 והייתה דלק לרווחיות הבנקים דרך הכנסות המימון שהובילו לרווחי שיא, ומנגד משקולת על חברות הפרויקטים בתחום הקלינטק.
ההשפעה של הריבית
עולה השאלה למה ריבית גבוהה יותר פוגעת בחברות האנרגיה המתחדשות? ובכן, רוב הפעילות בנויה על פרויקטים ממומנים בחוב ארוך. כשהריבית והשוק לטווחים הבינוניים והארוכים יקרים, עלות ההון הממוצעת עולה, שיעור התשואה נשחק, והערך הנקי של הפרויקט יורד. במילים פשוטות, כאשר הריבית גבוהה, הכסף פשוט יקר יותר. הלוואות לפרויקטים עולות יותר, המימון מתייקר, והחברות מרוויחות פחות מכל פרויקט חדש. כתוצאה מכך, הן דוחות חלק מההשקעות, מצמצמות פעילות ומתקשות להראות קצב צמיחה כמו בשנים של ריבית נמוכה. הבנקים, לעומת זאת, הרוויחו מהמצב הזה, הריבית על הלוואות עלתה מהר יותר מהריבית שהם שילמו ללקוחות על פיקדונות, מה שחיזק מאוד את שורת הרווח שלהם.
עכשיו, כשנראה שבנק ישראל מתקרב להורדת ריבית ראשונה מאז ינואר 2024 אחרי 14 פעמים רצופות שהריבית נותרה ללא שינוי, עולה השאלה האם זה הזמן של הקלינטק לסגור את הפער? הנה כמה תרחישים אפשריים:
- הפניקס תשקיע עד מיליארד שקל בפרויקטי אנרגיה של EDF ישראל
- החברה שהקפיצה את סקטור האנרגיה המתחדשת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש בסיס: הורדה מדורגת
אם בנק ישראל יוריד את הריבית ברבע אחוז וירמוז על המשך הורדות, זה ישפר את תנאי המימון בהדרגה. חברות כמו אנלייט, אנרג'יקס, דוראל ונופר, שזקוקות למימון ארוך טווח, עשויות להיות
הראשונות שיגיבו. במצב כזה המדד יכול לסגור חלק מהפער, אבל לא כולו כאשר חברות שפועלות במודלים יציבים יותר עם גישה למימון זול יותר וחוזים ארוכי טווח, יושפעו פחות.
תרחיש שורי: מסלול הורדות מהיר וירידה חדה בתשואות בעולם
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהיום בבורסה: הדולר ממשיך לרדת, ארביטראז' ומי מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר?
עליות אמש בוול סטריט השפיעו כבר אתמול על הבורסה (מסחר חופף משעה 15:30) כשמניות הארביטראז' חוזרות אמביוונלטיות (ראו בהמשך). הדולר ממשיך לאבד גובה ונסחר סביב 3.25 שקלים, על רקע שורה של גורמים שמחזקים את השקל. העליות האחרונות בוול סטריט גורמות למוסדיים המקומיים למכור דולרים כדי לאזן חשיפות, ובמקביל נרשמת חזרה של משקיעים זרים לשוק המקומי, תופעה שניכרת מאז הרגיעה היחסית בגזרה הביטחונית לאחר הסכם הפסקת האש. לכך מתווספות הציפיות להורדת ריבית בארצות הברית כבר מחר, שמחלישות את המטבע האמריקאי גם בעולם.
לקראת עדכון המדדים שיתקיים בסוף השבוע הבא (6.11), הבורסה מעריכה כי מחזור הנעילה בעדכון הקרוב צפוי לשבור שיא חדש ולהגיע לכ-7.8 מיליארד שקל, בעוד שמחזור המסחר הכולל באותו יום עשוי להגיע ל-13-15 מיליארד שקל. הבורסה לניירות ערך מסכמת שנתיים לרפורמת המדדים. הרפורמה, שהושקה בנובמבר 2023, נועדה לחזק את הנזילות והיציבות של המדדים המקומיים, לצמצם תנודתיות ולעודד את השקעות הקרנות העוקבות. ניתוח הבורסה מראה כי מאז כניסת הרפורמה חלה ירידה של כ-20% ביחס התחלופה במדדים, לצד גידול מרשים של כ-60% בהיקף ההשקעות בקרנות העוקבות, שהגיעו לשווי כולל של כ-80 מיליארד שקל.
פתחנו את הבוקר בסיפור על בעל השליטה שהנפיק את החברה שלו ואחרי חודשיים קנה מניות בשליש מחיר. הוא קנה אגב בסכום סמלי. ביקשנו מכם להיזהר - בעדינות כמובן, אנחנו לא נביאים, אבל אף אחד לא ציפה להתרסקות הזו. הרחבה - מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
אתמול מניות הבנקים עלו, בעוד מניות הביטוח ירדו. זה אולי נובע מרמת המכפילים השונה והאטרקטיביות היחסית של הבנקים כעת ביחס למניות הביטוח. אם ננרמל את הרווחים של חברות הביטוח ללא רווחים עודפים משוק ההון, נגיע למכפילים כמעט כפולים מאלו של הבנקים. נכון שהבנקים גם צפויים להיפגע עם ירידת הריבית, אבל גם אחרי ש"תשקוט הסערה", המכפילים עשויים להיות אטרקטיביים יותר. חושבים שזה מעניין, אולי זו האסטרטגיה בשבילכם - בנקים לונג - ביטוח שורט; האסטרטגיה הזו יכולה להצליח.
- הבנקים עלו 0.8% - הביטוח ירדו 1.2%; לונג בנקים, שורט ביטוח
- זוז טסה 19.5%, גילת זינקה 5.6%, ת"א 90 עלה 1.1%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל חושש מהמינוף של משקי הבית לשוק הנדל"ן. הבנק פרסם טיוטת תקנות חדשה המעידה על חשש גובר מהמינוף הגבוה בשוק הדיור. לפי הבנק,
בשנים האחרונות גבר השימוש בהלוואות "לכל מטרה" המובטחות בדירת מגורים, תופעה שמגדילה את החוב של משקי הבית ומחלישה את יציבות המערכת הפיננסית. הסכנה המרכזית, לפי ההערכות, היא שאם מחירי הדירות יירדו, שווי הבטוחות של הבנקים יצטמצם בעוד שהחוב יישאר באותה רמה, מה
שעלול להוביל לעלייה חדה ביחסי המינוף ולפגיעה ביכולת ההחזר של הלווים. לפיכך, הצעד הנוכחי נועד להקדים תרופה למכה ולרסן את היקף ההלוואות לפני שהשוק יגיע לנקודת סיכון ממשית.
