אבירם גנות קוויק
צילום: רפי דלויה
דוחות

קוויק: גידול בהכנסות, מעבר לרווח גולמי אך עדיין הפסד תפעולי ונקי

שיעור הרווח הגולמי: 0.5% לעומת שיעור הפסד גולמי של 24.6% ברבעון המקביל אשתקד; ההכנסות זינקו, ההפסד הכולל ל-2020 גדל ב-50%
נתנאל אריאל | (4)
נושאים בכתבה אינטר קוויק

חברת קוויק שהונפקה לאחרונה מדווחת על עליה בהכנסות לכ-40.2 מיליון שקל, לעומת כ-34 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2020, וזאת עקב מגיפת הקורונה שהשפיעה בצורה טובה על התוצאות. ההכנסות ברבעון הרביעי ב-2019 עמדו על כ-9.8 מיליון שקל.

החברה מדווחת לראשונה על רווח גולמי של כ-200 אלף שקל, בהשוואה להפסד גולמי של 1.5 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2020 והפסד גולמי של 2.4 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2019. החברה גם רשמה שיעור רווח גולמי ברבעון הרביעי של 2020 של כ-0.5%, לעומת שיעור הפסד גולמי של 24.6% ברבעון המקביל אשתקד. על פי החברה, "להבדיל מחברות קמעונאיות אחרות, הרווח הגולמי של קוויק כולל בתוכו גם את העלויות התפעוליות של ליקוט ושילוח, למשל, בנוסף לעלויות רכש המוצרים".

 

מנגד, ההוצאות התפעוליות – הוצאות מכירה, שיווק, הנהלה וכלליות, בתוספת הוצאות המחקר והפיתוח, עלו ברבעון הרביעי לכ-9.7 מיליון שקל, בהשוואה לכ-5.8 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2019. הגידול נובע בעיקר מגידול בהוצאות הפרסום וקידום המכירות וכן מגידול בהוצאות שכר. 

ההפסד התפעולי של קוויק ברבעון הרביעי של 2020 הסתכם בכ-9.5 מיליון שקל, בהשוואה לכ-8.4 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2019. ההפסד הנקי של החברה ברבעון הרביעי של 2020 הסתכם בכ-9.5 מיליון שקל, לעומת כ-8.4 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2019.

 

ההכנסות השנתיות גדלו; ההפסד הגולמי נותר זהה, ההפסד הכולל - גדל ב-50%

בראייה שנתית, הכנסות החברה גדלו לכ-127 מיליון שקל, בהשוואה לכ-26.2 מיליון שקל בשנת 2019. על פי החברה, הגידול בהכנסות ב-2020 נובע מגידול מהותי בהיקף הפעילות העסקית של החברה, ומהעלייה המשמעותית בהיקפי הצריכה באונליין על ידי האוכלוסייה בתקופת הקורונה (שהוביל להערכות שווי מופרזות לחברה, כאשר לא ברור בכלל שהעלייה תימשך עם החזרה לשגרה, כשלבסוף בעקבות הביקורת החברה הבינה שלא תוכל להנפיק לפי שווי של חצי מיליארד שקל והונפקה לפי 300 מיליון שקל).

עוד על הבעייתיות בהנפקה של קוויק ניתן לקרוא כאן:

להנפיק במהירות: חברת המשלוחים שמפסידה כסף רוצה שהציבור יממן אותה - למה בעצם?

הבלגן בתשקיף של קוויק - כמה לקוחות חוזרים ופעילים יש לחברה ומהיכן הביטחון שקצב הצמיחה לא "יירד מהותית"? 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ההפסד הגולמי ב-2020 הסתכם בכ-5.5 מיליון שקל ב-2020, בהשוואה לכ-5.2 מיליון שקל ב-2019. שיעור ההפסד הגולמי מסך ההכנסות עמד בשנת 2020 על כ-4.4%, לעומת כ-19.5% בשנת 2019. 

 

הוצאות המכירה והשיווק, והוצאות הנהלה וכלליות בשנת 2020 הסתכמו בכ-31.3 מיליון שקל, בהשוואה לכ-19.2 מיליון שקל ב-2019. על פי החברה, הגידול בהוצאות נבע בעיקר כתוצאה מגידול בהוצאות פרסום וקידום מכירות וכן גידול בהוצאות שכר כחלק מהתרחבות הפעילות. שיעור ההוצאות התפעוליות מההכנסות בשנת 2020 ירד ל-24.7% בהשוואה לכ-73.4% בשנת 2019 - לא בזכות התייעלות אלא בעקבות העלייה החדה בהיקף המכירות.

 

ההפסד הכולל לשנת 2020 של כ-37.3 מיליון שקל, בהשוואה להפסד של כ-24.7 מיליון שקל בשנת 2019, גידול של 51%, זאת בעקבות עלייה בעלויות המכירה הנובעות בעיקר מההשקעה בהרחבת פריסת צוותי ליקוט אריזה ושילוח בנקודות חדשות וגידול בהוצאות השיווק (בעיקר גידול בהוצאות הפרסום והקידום) וצרכי ההתמודדות עם משבר הקורונה.

נכון לסוף 2020 לחברה יש מזומנים בהיקף של כ-22 מיליון שקל והחודש השלימה החברה גיוס של כ-88 מיליון שקל בהנפקה ראשונה לציבור.

 

אבירם גנות, מנכ"ל קוויק: "אנו מסכמים את שנת 2020 עם צמיחה חדה וגידול של מאות אחוזים בהיקפי הפעילות. הצמיחה של קוויק החלה עוד טרם 2020, וכמובן קיבלה רוח גבית חזקה מאירוע הקורונה וניצלנו את העלייה החדה בהיקפי הפעילות של הציבור בישראל בכל הקשור לקניות באינטרנט. שירות האיסוף העצמי שאנו מפעילים, המאפשר ללקוחות לאסוף את ההזמנה מהסניף מבלי לצאת מהרכב, נהנה מגידול בביקושים ומהווה כיום מנוע צמיחה משמעותי. לצד המשך הצמיחה המואצת והתרחבות הפעילות, אנו מבצעים כיום גם מהלכים של הפחתת עלויות, לרבות התייעלות תפעולית, הורדת עלות המכר, שיפור בעלויות הרכש ועוד. בהתאם לכך, ברבעון הרביעי של 2020 עברה החברה לראשונה  לרווח גולמי חשבונאי. אנו שמחים על מגמה זו ונפעל כדי להעצימה במהלך שנת 2021.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    רון 30/03/2021 14:26
    הגב לתגובה זו
    אם נקבל מחירים יקרים יותר מהסופר אם המשלוח לא יהיה בקוויק .. נצביע ברגליים .. בינתיים אין תלנות אתם בסדר גמור .
  • 3.
    משקיע 30/03/2021 14:08
    הגב לתגובה זו
    אחד הבלופים הגדולים שנראו בבורסה
  • 2.
    בן 30/03/2021 11:17
    הגב לתגובה זו
    לא להאמין שמצאו מוסדיים מטוטמים שקנו מניות של חברה מפסידה
  • 1.
    בן 30/03/2021 09:09
    הגב לתגובה זו
    מי המטומטם שקנה מניות לפי שווי 300 מיליון לחברה הפסדית שכל מי שמרוויח הוא מי שמושך שם משכורת ? איך הגענו למצ שמישהו שם כסף על חברה הפסדית. שוק עם תחרות מטורפת ושולי רווח שלהם שליליים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!.....בושה לכל מי שרכש שם מניות ובטח ובטח אם זה מוסדיים
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.