קוויק
צילום: קוויק

בעקבות הביקורת בביזפורטל: קוויק תנפיק רק לפי 300 מיליון שקל

עם צמיחה בהכנסות, אבל הפסדים גדולים, חברת קוויק מגייסת מהציבור כסף: לאחר שהזהרנו כי שווי של 500 מיליון שקל גדול על החברה ולמשקיעים אסור להיכנס לפי שווי זה - החברה מנמיכה ציפיות
אור צרפתי | (1)

בהמשך לאזהרות שלנו בביזפורטל על השווי הגבוה שקוויק המנוהלת על ידי אבירם גנות, מעוניינת להשיג בהנפקה, הקמעונאית המקוונת מורידה גובה ויוצאת להנפקה לפי שווי של 300 מיליון שקל בלבד. החברה תגייס 100 מיליון שקל בהנפקה למשקיעים המוסדיים, ותעמוד על שווי של 400 מיליון שקל לאחר הגיוס. בהערכה הראשונית, אנטרופי טענו כי השווי של החברה צריך לעמוד על כ520-570 מיליון שקל למרות שהחברה הפסדית. ושלא תבינו לא נכון - קוויק חברה ראויה לבורסה, אך לא בשווי שהם כיוונו אליו. 

"מוסדי שמזמין סחורה בקוויק לפי הערכת השווי של אנטרופי הוא או טיפש או רשלן" נכתב בביזפורטל כחלק מביקורת על "קניית" הערכות שווי בשביל להציל את ההנפקה. לאחר שהתרענו על השווי המנופח שחברת המשלוחים מעוניינת לקבל, ועל הפערים בין המצגת האופטימית ובין המציאות - החברה נאלצה להנפיק לפי שווי יותר ריאלי.

רק לפני שנה וחצי הבעלים גייסו לפי שווי של 55 מיליון שקל, לפני חצי שנה גייסה החברה לפי שווי של 180 מיליון שקל. והקפיצה האחרונה לגיוס מהציבור לפי שווי של 400-500 מיליון שקל, נראית כמו ניצול של שוק ההנפקות הלוהט לדחוף לציבור סחורה יקרה, יקרה מאוד ולא כל כך משובחת.

 

קוויק פועלת כקמעונאית אונליין בארץ (E-commerce טכנולוגית), המשווקת מוצרי צריכה מהירים (FMCG - Fast Goods Consumer Moving) לרבות מזון יבש וטרי, פירות וירקות, קצבייה, מעדנייה, מאפייה, מוצרי טואלטיקה ופארמה, מוצרי ניקיון ועוד.

הפעילות מתבצעת באמצעות פלטפורמה אינטרנטית המאפשרת לחברה לנהל שרשרת אספקה מלאה, ללא צורך בהשקעה בנכסים או במלאי, החל משלב הרכבת סל המוצרים על-ידי הלקוח וגביית התשלום; ליקוט ואריזה של המוצרים, באמצעות מערך תפעולי המופעל על-ידי החברה או באמצעות חברות הסופרמרקטים, מפעילה מערך שילוח ואספקה לבית הלקוח.

החברה אמנם הגדילה את המכירות בצורה משמעותית, מ-26 מיליון שקל ב-2019 לכ-86.7 מיליון שקל בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2020, המהוות קצב שנתי של כ-115.7 מיליון שקל לשנה (קפיצה של 343% בהכנסות, אם כי הצמיחה גבוהה יותר - ההכנסות ברבעון הרביעי הסתכמו ב-40 מיליון שקל). אבל בשורה התחתונה החברה סובלת מהפסדים כבדים. יתרה מכך - הפעילות מפסידה גולמית. במילים אחרות כשהם מוכרים לכם את הסל ב-100 שקל להם זה עולה 105 שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אחרי הכל החברה היא מתווכת מדרגה שנייה. אתרי הקניות של רשתות הקמעונאיות עושים רווחים גבוהים יותר כי הם גם הספק. קוויק היא "עוד יד"  בדרך לצרכן. זה לא אומר שאין לה אפשרות להרוויח, אבל זה אומר שהיא צריכה להגיע להיקפים מאוד גדולים כדי להרוויח. בינתיים היא מבקשת לממן את ההפסדים מציבור המשקיעים.

בשנת 2019 רשמה החברה הפסד מצטבר של כ-16.5 מיליון שקל, ב-2020 כבר רשמה החברה הפסד של 27.7 מיליון שקל לשלושת הרבעונים הראשונים, כלומר הפסד שנתי צפוי של כ-37 מיליון שקל (קפיצה של 124% בהפסד השנתי; בתרחיש אופטימי ההפסד יהיה 30 מיליון ומעלה). 

חשוב להדגיש, ההפסדים של קוויק לא מפתיעים, אחרי הכל החברה נמצאת בשלב החדירה וכשהיא נכנסת למקומות חדשים היא בעצם מקימה תשתית של פעילות לרבות שליחים ויש הוצאות הקמה שמשפיעות על הרווחיות. אז בהחלט אפשר להסתכל על ההפסדים כהשקעה, שככל שהחברה תגדל הפסדים האלו ("הפסדי ההקמה") יהיו נמוכים יותר באופן יחסי. ועדיין - בשורה הגולמית ובשורה התחתונה מדובר בהפסדים כבדים. 

בעלי העניין העיקריים בחברה הם החברה המרכזית למשקאות (קוקה קולה, כ-19.65%) סופר-פארם (17.85%), וקבוצת יוניון (יבואנית טויוטה והזכיינית של רשת H&M בישראל  - 17.85%), וכן OBI Partners עם 16.29%. מנכ"ל החברה הוא אבירם גנות, ולקראת הנפקתה סיכמה החברה עם אלדד פרשר, לשעבר מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, כי ימונה לתפקיד היו"ר.

על פי נתוני החברה, היא מספקת שירותים ביותר מ-270 ישובים ברחבי הארץ, באמצעות פעילות ב-26 נקודות אספקה מאשקלון ועד וצפונה, מתוכן 17 נקודות מספקות שירות של איסוף עצמי. החברה מספקת מעל-40 אלף הזמנות בחודש, וברבעון הרביעי של 2020 רשמה הכנסות הנאמדות בכ-40 מיליון שקל

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אחד שיודע 25/02/2021 14:03
    הגב לתגובה זו
    שערוריה הם שורפים את הכסף
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.