"תשואה של 15% בהנפקות ההייטק" - הבלוף של הודעת הבורסה
אתמול הודיעה הבורסה באופן חגיגי כי "הנפקות ההייטק בבורסת תל אביב הניבו תשואה של 15% מתחילת השנה!". אז קצת לא נעים לנו לקלקל את החגיגה אבל האמת היא שההצהרה הזו ריקה מתוכן - ומלבד הצגה מטעה של הנתונים אין בה הרבה. זו התשואה שאתם לא יכולים להשיג, זו תשואה תאורטית. בפועל, מי שנכנס להנפקות ביום הראשון שלאחר ההנפקה (רק אז אפשר להיכנס כיום להנפקות), מופסד.
על פי יובל צוק מיחידת המחקר, מתחילת 2020 ועד סוף המחצית הראשונה של 2021 הונפקו בבורסה 90 חברות חדשות ומתוכן 59 הן חברות הייטק מתחומי הטכנולוגיה והביומד.
סך הגיוסים של חברות ההייטק החדשות שנרשמו למסחר הסתכם ביותר מ-6.5 מיליארד שקל, כשמעל ל-80% מההנפקות (48 הנפקות) בוצעו בדרך של הצעה לא אחידה ("Book Building") בהן גויסו סה"כ כ-6.2 מיליארד שקל, והיתרה בהצעה אחידה לציבור (11 הנפקות).
אז נכון אמנם שגם בבורסה מציינים את הביקורת לפיה במסגרת גל ההנפקות הנוכחי חלק גדול מאותן חברות ההייטק החדשות בת"א הינן "חברות חלום" בשלב מוקדם בחייהן, שטרם הציגו הכנסות כלשהן או שמכירותיהן זעומות, ולכן אין הצדקה לתמחור הגבוה שלפיו בוצעו ההנפקות בבורסה בתל אביב - אבל בבורסה מנסים לסנגר על ההנפקות הללו ולטעון כי מדובר בשווקים צומחים כמו אנרגיות מתחדשות וקלינטק, פודטק, רובוטיקה, תלת מימד, בינה מלאכותית (AI), למידת מכונה (ML) ואינטרנט של הדברים (IoT).
- "שרי החינוך באים והולכים ובשביל שלא תהיה שביתה הם נותנים עוד כסף"
- טסלה מבקשת לאשר חלוקת מניות הטבה בשיעור של 3 ל-1: איך תגיב המניה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבורסה מנסים לתרץ את השוויים המנופחים ולטעון כי אולי ניתן להצדיק זאת בכך שיש בחלק מהחברות הללו ומנהלים בעלי ניסיון, מחקרים או פטנטים רשומים. אבל האמת הפשוטה היא שמדובר על שוק שנמצא בחלום, והמון כסף של מוסדיים שמחפש לאן ללכת. וכאשר אין איפה להשקיע - אז גם חברות חלום מסוכנות (כמו אקסיליון שהתרסקה ב-90%) זוכות לשוויים חלומיים ולא קשורים למציאות. הבעיה היא שבסופו של דבר המשקיעים הקטנים הם אלה שמשלמים את המחיר ומפסידים.
למה אנחנו מזהירים אתכם שבפועל מדובר בהפסד למשקיעים הקטנים, למרות שבבורסה טוענים אחרת? אז תראו, בהודעה לעיתונות שהוציאה כותבת הבורסה נאמר כי "ממועד ההנפקה ועד ה-30.6.2021, נמצא כי משקיע אשר השתתף בכל ההנפקות (של ההייטק ג"מ) בתקופה זו בסכום זה השיג בממוצע תשואה של כ-15%". לא רק זאת אלא שבבורסה מסבירים כי מי שהיה משקיע רק בהנפקות של החברות הקטנות (עד שווי חברה בהנפקה של 300 מיליון שקל) הייתה מניבה לאותו משקיע תשואה חיובית גבוהה של 24.5%.
אבל הנה הבעיות: הצגת הנתון של הבורסה מטעה מאוד כי האמת היא (והבורסה מודה בכך איפשהו בהמשך ההודעה) שלמעשה חצי מתוך ההנפקות הללו הפסדיות. למעשה 31 מניות רשמו תשואה חיובית מאז ההנפקה, ולעומתן 28 הנפקות רשמו תשואה שלילית. כלומר גם אם הסך המצרפי הוא אכן חיובי אז מספיק שהייתם מפספסים מניה אחת או שתיים מהרווחיות - והייתם כנראה בהפסד.
- 564 מיליון שקלים: דניה סיבוס זכתה במכרז להרחבת כביש 6
- ג'נריישן קפיטל מדווחת על מימון מחודש למתקן ההתפלה באשדוד
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את...
התשואה שהבורסה הציגה - נכונה אולי למוסדיים שהשקיעו מוקדם, לא למשקיעים שנכנסו ביום הראשון של המסחר
נוסף על כך, הבורסה בוחרת לחשב את התשואה החל ממועד ההנפקה, כלומר כפי שהרחבנו על זה בעבר - במחיר שמקבלים המוסדיים שמקורבים לחתמים. מה שקורה בהנפקות הללו הוא שהמוסדיים שמקורבים לחתם ההנפקה מקבלים את הסחורה בעוד שהמשקיעים הפרטיים יכול לקנות כמות זעירה של מניות בהנפקה ונאלצים לקנות ביום המסחר הראשון. אז לא בורסה יקרה, התשואה שהצגתם היא לא ל-"משקיע שהשתתף בהנפקות", אלא תשואה למוסדי מקורב שהשתתף בהנפקות, בהן משקיע מן המניין לא יכול היה להשתתף.
בכל מקרה, אנחנו חישבנו מה התשואה שקיבל המשקיע מן השורה, לא מקורב כמו המוסדיים - והתשואה לכל ההנפקות מתחילת השנה היא פשוט שלילית.
אי אפשר לנחש מראש איזה סגמנט יצליח. הבורסה בוחרת את ההצלחה בפינצטה
יתרה על כך - למה הבורסה בודקת רק לפי הסגמנט של התשואה בהייטק? הרי אי אפשר באמת לדעת מראש מי תזנק ומי תתרסק. אפשר לנתח ולנסות להעריך אבל להגיד היום בדיעבד שמי שהיה משקיע בהנפקות של ההייטק (ולא בכל ההנפקות), ויותר מכך לבחור רק את הנפקות ההייטק הקטנות היה מרוויח יותר - זו חכמה שבדיעבד. הרי אפשר באותה מידה לבחור בפינצטה את מדד ת"א 90 ולראות שהוא עלה ב-30% מאז תחילת 2020. או את מדד ההייטק שעלה ב-47% או את הנאסד"ק שבכלל זינק מאז ב-70%, או מדד ה-S&P500 שעלה ב-33%.
לסיום - הבורסה צריכה להמשיך ולהביא חברות שינפיקו כאן, לנסות להביא את החברות הישראליות שנסחרות בוולסטריט לרישום דואלי. הבורסה מצליחה בשנה וחצי האחרונות להגדיל את היקף החברות וזה מבורך. אבל במקביל הסינון לא עובד טוב. יש בגל ההנפקות הזה עשרות חברות לא ראויות. נכון, זה לא התפקיד של הבורסה להגיד במה להשקיע ובמה לא? זה לא התפקיד של הבורסה להגדיר חסמי כניסה לבורסה. אבל הבעיה היא שחלק מהטראש שמגיע לבורסה עכשיו הוא בדיוק הסיבה לצרות של הבורסה בהמשך -מקום לחנך את הציבור להשקעות לטווח ארוך ולהשקעות בבורסה, מזרימים לבורסה עשרות חברות לא ראויות שייגמרו בבית הקברות של הבורסה (כשלדים) ויגרמו לציבור להמשיך ולחשוב שבורסה זה קזינו.
- 3.מעניין. (ל"ת)הקורא 22/07/2021 02:20הגב לתגובה זו
- 2.הראל 21/07/2021 21:43הגב לתגובה זוההנפקות לא טובות למשקיע הפרטי ולתעודות הסל הן טובות רק למעי מקורבים. במקום להצדיק את המצב על הבורסה והרשות לשנות מייד את המצב
- 1.מי הקוקוריקו הזה / לא מבין בבורסה? (ל"ת)21/07/2021 21:39הגב לתגובה זו
- הכתב אומר את האמת בפרצוף- הנפקה לא אחידה= שוד המשקיעים (ל"ת)אתה מגיב כמקורב? 22/07/2021 07:02הגב לתגובה זו

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגאר פי אופטיקל מזנקת 10%, פלסאנמור 4.7% - חברות הביטוח מזנקות 2.4% הבנקים ב-1.1%
זינוקים בפיננסים הבנקים וחברות הביטוח מתחזקים; המשקולת על פלסאנמור ירדה, GE יצאה מההחזקה והמניה מטפסת; אר פי אופטיקל עם הזמנה פוטנציאלית נוספת של עד 15 מיליון דולר; דניה סיבוס עם הרחבת כביש 6 בחצי מיליארד שקל; דוראל אורבן ושמן נדל"ן יקימו מתקן אגירת חשמל בנמל חיפה; ב-18:30 יפורסם מדד המחירים לצרכן - מה עשוי להשפיע בעיקר על המדד?
התנועות במדדים:מדד ת"א
35 מדד ת"א 90 -0.14% מדד ת"א 125 0.52%
מדדים ענפיים: מדד ת"א בנקים 1.14% מדד ת"א-ביטוח 2.67% , מדד ת"א נדל"ן -0.22% מדד ת"א נפט וגז -0.64% מדד ת"א בטחוניות 0.09%
- עין שלישית זינקה 10% אר פי אופטיקל כ-7%; מניות השבבים נפלו - נעילה שלילית במדדים
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דולר שקל רציף 0.25%
