"תשואה של 15% בהנפקות ההייטק" - הבלוף של הודעת הבורסה
אתמול הודיעה הבורסה באופן חגיגי כי "הנפקות ההייטק בבורסת תל אביב הניבו תשואה של 15% מתחילת השנה!". אז קצת לא נעים לנו לקלקל את החגיגה אבל האמת היא שההצהרה הזו ריקה מתוכן - ומלבד הצגה מטעה של הנתונים אין בה הרבה. זו התשואה שאתם לא יכולים להשיג, זו תשואה תאורטית. בפועל, מי שנכנס להנפקות ביום הראשון שלאחר ההנפקה (רק אז אפשר להיכנס כיום להנפקות), מופסד.
על פי יובל צוק מיחידת המחקר, מתחילת 2020 ועד סוף המחצית הראשונה של 2021 הונפקו בבורסה 90 חברות חדשות ומתוכן 59 הן חברות הייטק מתחומי הטכנולוגיה והביומד.
סך הגיוסים של חברות ההייטק החדשות שנרשמו למסחר הסתכם ביותר מ-6.5 מיליארד שקל, כשמעל ל-80% מההנפקות (48 הנפקות) בוצעו בדרך של הצעה לא אחידה ("Book Building") בהן גויסו סה"כ כ-6.2 מיליארד שקל, והיתרה בהצעה אחידה לציבור (11 הנפקות).
אז נכון אמנם שגם בבורסה מציינים את הביקורת לפיה במסגרת גל ההנפקות הנוכחי חלק גדול מאותן חברות ההייטק החדשות בת"א הינן "חברות חלום" בשלב מוקדם בחייהן, שטרם הציגו הכנסות כלשהן או שמכירותיהן זעומות, ולכן אין הצדקה לתמחור הגבוה שלפיו בוצעו ההנפקות בבורסה בתל אביב - אבל בבורסה מנסים לסנגר על ההנפקות הללו ולטעון כי מדובר בשווקים צומחים כמו אנרגיות מתחדשות וקלינטק, פודטק, רובוטיקה, תלת מימד, בינה מלאכותית (AI), למידת מכונה (ML) ואינטרנט של הדברים (IoT).
- "שרי החינוך באים והולכים ובשביל שלא תהיה שביתה הם נותנים עוד כסף"
- טסלה מבקשת לאשר חלוקת מניות הטבה בשיעור של 3 ל-1: איך תגיב המניה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבורסה מנסים לתרץ את השוויים המנופחים ולטעון כי אולי ניתן להצדיק זאת בכך שיש בחלק מהחברות הללו ומנהלים בעלי ניסיון, מחקרים או פטנטים רשומים. אבל האמת הפשוטה היא שמדובר על שוק שנמצא בחלום, והמון כסף של מוסדיים שמחפש לאן ללכת. וכאשר אין איפה להשקיע - אז גם חברות חלום מסוכנות (כמו אקסיליון שהתרסקה ב-90%) זוכות לשוויים חלומיים ולא קשורים למציאות. הבעיה היא שבסופו של דבר המשקיעים הקטנים הם אלה שמשלמים את המחיר ומפסידים.
למה אנחנו מזהירים אתכם שבפועל מדובר בהפסד למשקיעים הקטנים, למרות שבבורסה טוענים אחרת? אז תראו, בהודעה לעיתונות שהוציאה כותבת הבורסה נאמר כי "ממועד ההנפקה ועד ה-30.6.2021, נמצא כי משקיע אשר השתתף בכל ההנפקות (של ההייטק ג"מ) בתקופה זו בסכום זה השיג בממוצע תשואה של כ-15%". לא רק זאת אלא שבבורסה מסבירים כי מי שהיה משקיע רק בהנפקות של החברות הקטנות (עד שווי חברה בהנפקה של 300 מיליון שקל) הייתה מניבה לאותו משקיע תשואה חיובית גבוהה של 24.5%.
אבל הנה הבעיות: הצגת הנתון של הבורסה מטעה מאוד כי האמת היא (והבורסה מודה בכך איפשהו בהמשך ההודעה) שלמעשה חצי מתוך ההנפקות הללו הפסדיות. למעשה 31 מניות רשמו תשואה חיובית מאז ההנפקה, ולעומתן 28 הנפקות רשמו תשואה שלילית. כלומר גם אם הסך המצרפי הוא אכן חיובי אז מספיק שהייתם מפספסים מניה אחת או שתיים מהרווחיות - והייתם כנראה בהפסד.
- אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
- טריא פורעת את תיק המשכנתאות שלה בהיקף של 400 מיליון שקלים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
התשואה שהבורסה הציגה - נכונה אולי למוסדיים שהשקיעו מוקדם, לא למשקיעים שנכנסו ביום הראשון של המסחר
נוסף על כך, הבורסה בוחרת לחשב את התשואה החל ממועד ההנפקה, כלומר כפי שהרחבנו על זה בעבר - במחיר שמקבלים המוסדיים שמקורבים לחתמים. מה שקורה בהנפקות הללו הוא שהמוסדיים שמקורבים לחתם ההנפקה מקבלים את הסחורה בעוד שהמשקיעים הפרטיים יכול לקנות כמות זעירה של מניות בהנפקה ונאלצים לקנות ביום המסחר הראשון. אז לא בורסה יקרה, התשואה שהצגתם היא לא ל-"משקיע שהשתתף בהנפקות", אלא תשואה למוסדי מקורב שהשתתף בהנפקות, בהן משקיע מן המניין לא יכול היה להשתתף.
בכל מקרה, אנחנו חישבנו מה התשואה שקיבל המשקיע מן השורה, לא מקורב כמו המוסדיים - והתשואה לכל ההנפקות מתחילת השנה היא פשוט שלילית.
אי אפשר לנחש מראש איזה סגמנט יצליח. הבורסה בוחרת את ההצלחה בפינצטה
יתרה על כך - למה הבורסה בודקת רק לפי הסגמנט של התשואה בהייטק? הרי אי אפשר באמת לדעת מראש מי תזנק ומי תתרסק. אפשר לנתח ולנסות להעריך אבל להגיד היום בדיעבד שמי שהיה משקיע בהנפקות של ההייטק (ולא בכל ההנפקות), ויותר מכך לבחור רק את הנפקות ההייטק הקטנות היה מרוויח יותר - זו חכמה שבדיעבד. הרי אפשר באותה מידה לבחור בפינצטה את מדד ת"א 90 ולראות שהוא עלה ב-30% מאז תחילת 2020. או את מדד ההייטק שעלה ב-47% או את הנאסד"ק שבכלל זינק מאז ב-70%, או מדד ה-S&P500 שעלה ב-33%.
לסיום - הבורסה צריכה להמשיך ולהביא חברות שינפיקו כאן, לנסות להביא את החברות הישראליות שנסחרות בוולסטריט לרישום דואלי. הבורסה מצליחה בשנה וחצי האחרונות להגדיל את היקף החברות וזה מבורך. אבל במקביל הסינון לא עובד טוב. יש בגל ההנפקות הזה עשרות חברות לא ראויות. נכון, זה לא התפקיד של הבורסה להגיד במה להשקיע ובמה לא? זה לא התפקיד של הבורסה להגדיר חסמי כניסה לבורסה. אבל הבעיה היא שחלק מהטראש שמגיע לבורסה עכשיו הוא בדיוק הסיבה לצרות של הבורסה בהמשך -מקום לחנך את הציבור להשקעות לטווח ארוך ולהשקעות בבורסה, מזרימים לבורסה עשרות חברות לא ראויות שייגמרו בבית הקברות של הבורסה (כשלדים) ויגרמו לציבור להמשיך ולחשוב שבורסה זה קזינו.
- 3.מעניין. (ל"ת)הקורא 22/07/2021 02:20הגב לתגובה זו
- 2.הראל 21/07/2021 21:43הגב לתגובה זוההנפקות לא טובות למשקיע הפרטי ולתעודות הסל הן טובות רק למעי מקורבים. במקום להצדיק את המצב על הבורסה והרשות לשנות מייד את המצב
- 1.מי הקוקוריקו הזה / לא מבין בבורסה? (ל"ת)21/07/2021 21:39הגב לתגובה זו
- הכתב אומר את האמת בפרצוף- הנפקה לא אחידה= שוד המשקיעים (ל"ת)אתה מגיב כמקורב? 22/07/2021 07:02הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
