בורסה תא
צילום: בורסה תא

"תשואה של 15% בהנפקות ההייטק" - הבלוף של הודעת הבורסה

הבורסה הציגה מספרים חיוביים, אבל האמת היא שהמוסדיים המקורבים אולי מורווחים, אבל המשקיעים מן השורה - מופסדים על ההנפקות הללו. הנה שלוש טעויות בניתוח של הבורסה
גלעד מנדל | (4)

אתמול הודיעה הבורסה באופן חגיגי כי "הנפקות ההייטק בבורסת תל אביב הניבו תשואה של 15% מתחילת השנה!". אז קצת לא נעים לנו לקלקל את החגיגה אבל האמת היא שההצהרה הזו ריקה  מתוכן - ומלבד הצגה מטעה של הנתונים אין בה הרבה. זו התשואה שאתם לא יכולים להשיג, זו תשואה תאורטית. בפועל, מי שנכנס להנפקות ביום הראשון שלאחר ההנפקה (רק אז אפשר להיכנס כיום להנפקות), מופסד.

על פי יובל צוק מיחידת המחקר, מתחילת 2020 ועד סוף המחצית הראשונה של 2021 הונפקו בבורסה 90 חברות חדשות ומתוכן 59 הן חברות הייטק מתחומי הטכנולוגיה והביומד.

סך הגיוסים של חברות ההייטק החדשות שנרשמו למסחר הסתכם ביותר מ-6.5 מיליארד שקל, כשמעל ל-80% מההנפקות (48 הנפקות) בוצעו בדרך של הצעה לא אחידה ("Book Building") בהן גויסו סה"כ כ-6.2 מיליארד שקל, והיתרה בהצעה אחידה לציבור (11 הנפקות).

 

אז נכון אמנם שגם בבורסה מציינים את הביקורת לפיה במסגרת גל ההנפקות הנוכחי חלק גדול מאותן חברות ההייטק החדשות בת"א הינן "חברות חלום" בשלב מוקדם בחייהן, שטרם הציגו הכנסות כלשהן או שמכירותיהן זעומות, ולכן אין הצדקה לתמחור הגבוה שלפיו בוצעו ההנפקות בבורסה בתל אביב - אבל בבורסה מנסים לסנגר על ההנפקות הללו ולטעון כי מדובר בשווקים צומחים כמו אנרגיות מתחדשות וקלינטק, פודטק, רובוטיקה, תלת מימד, בינה מלאכותית (AI), למידת מכונה (ML) ואינטרנט של הדברים (IoT).

בבורסה מנסים לתרץ את השוויים המנופחים ולטעון כי אולי ניתן להצדיק זאת בכך שיש בחלק מהחברות הללו ומנהלים בעלי ניסיון, מחקרים או פטנטים רשומים. אבל האמת הפשוטה היא שמדובר על שוק שנמצא בחלום, והמון כסף של מוסדיים שמחפש לאן ללכת. וכאשר אין איפה להשקיע - אז גם חברות חלום מסוכנות (כמו אקסיליון שהתרסקה ב-90%) זוכות לשוויים חלומיים ולא קשורים למציאות. הבעיה היא שבסופו של דבר המשקיעים הקטנים הם אלה שמשלמים את המחיר ומפסידים.

למה אנחנו מזהירים אתכם שבפועל מדובר בהפסד למשקיעים הקטנים, למרות שבבורסה טוענים אחרת? אז תראו, בהודעה לעיתונות שהוציאה כותבת הבורסה נאמר כי "ממועד ההנפקה ועד ה-30.6.2021, נמצא כי משקיע אשר השתתף בכל ההנפקות (של ההייטק ג"מ) בתקופה זו בסכום זה השיג בממוצע תשואה של כ-15%". לא רק זאת אלא שבבורסה מסבירים כי מי שהיה משקיע רק בהנפקות של החברות הקטנות (עד שווי חברה בהנפקה של 300 מיליון שקל) הייתה מניבה לאותו משקיע תשואה חיובית גבוהה של 24.5%.

אבל הנה הבעיות: הצגת הנתון של הבורסה מטעה מאוד כי האמת היא (והבורסה מודה בכך איפשהו בהמשך ההודעה) שלמעשה חצי מתוך ההנפקות הללו הפסדיות. למעשה 31 מניות רשמו תשואה חיובית מאז ההנפקה, ולעומתן 28 הנפקות רשמו תשואה שלילית. כלומר גם אם הסך המצרפי הוא אכן חיובי אז מספיק שהייתם מפספסים מניה אחת או שתיים מהרווחיות - והייתם כנראה בהפסד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

התשואה שהבורסה הציגה - נכונה אולי למוסדיים שהשקיעו מוקדם, לא למשקיעים שנכנסו ביום הראשון של המסחר

נוסף על כך, הבורסה בוחרת לחשב את התשואה החל ממועד ההנפקה, כלומר כפי שהרחבנו על זה בעבר - במחיר שמקבלים המוסדיים שמקורבים לחתמים. מה שקורה בהנפקות הללו הוא שהמוסדיים שמקורבים לחתם ההנפקה מקבלים את הסחורה בעוד שהמשקיעים הפרטיים יכול לקנות כמות זעירה של מניות בהנפקה ונאלצים לקנות ביום המסחר הראשון. אז לא בורסה יקרה, התשואה שהצגתם היא לא ל-"משקיע שהשתתף בהנפקות", אלא תשואה למוסדי מקורב שהשתתף בהנפקות, בהן משקיע מן המניין לא יכול היה להשתתף.

בכל מקרה, אנחנו חישבנו מה התשואה שקיבל המשקיע מן השורה, לא מקורב כמו המוסדיים - והתשואה לכל ההנפקות מתחילת השנה היא פשוט שלילית. 

אי אפשר לנחש מראש איזה סגמנט יצליח. הבורסה בוחרת את ההצלחה בפינצטה

יתרה על כך - למה הבורסה בודקת רק לפי הסגמנט של התשואה בהייטק? הרי אי אפשר באמת לדעת מראש מי תזנק ומי תתרסק. אפשר לנתח ולנסות להעריך אבל להגיד היום בדיעבד שמי שהיה משקיע בהנפקות של ההייטק (ולא בכל ההנפקות), ויותר מכך לבחור רק את הנפקות ההייטק הקטנות היה מרוויח יותר - זו חכמה שבדיעבד. הרי אפשר באותה מידה לבחור בפינצטה את מדד ת"א 90 ולראות שהוא עלה ב-30% מאז תחילת 2020. או את מדד ההייטק שעלה ב-47% או את הנאסד"ק שבכלל זינק מאז ב-70%, או מדד ה-S&P500 שעלה ב-33%.

לסיום - הבורסה צריכה להמשיך ולהביא חברות שינפיקו כאן, לנסות להביא את החברות הישראליות שנסחרות בוולסטריט לרישום דואלי. הבורסה מצליחה בשנה וחצי האחרונות להגדיל את היקף החברות וזה מבורך. אבל במקביל הסינון לא עובד טוב. יש בגל ההנפקות הזה עשרות חברות לא ראויות. נכון, זה לא התפקיד של הבורסה להגיד במה להשקיע ובמה לא? זה לא התפקיד של הבורסה להגדיר חסמי כניסה לבורסה. אבל הבעיה היא שחלק מהטראש שמגיע לבורסה עכשיו הוא בדיוק הסיבה לצרות של הבורסה בהמשך -מקום לחנך את הציבור להשקעות לטווח ארוך ולהשקעות בבורסה, מזרימים לבורסה עשרות חברות לא ראויות שייגמרו בבית הקברות של הבורסה (כשלדים) ויגרמו לציבור להמשיך ולחשוב שבורסה זה קזינו.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מעניין. (ל"ת)
    הקורא 22/07/2021 02:20
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הראל 21/07/2021 21:43
    הגב לתגובה זו
    ההנפקות לא טובות למשקיע הפרטי ולתעודות הסל הן טובות רק למעי מקורבים. במקום להצדיק את המצב על הבורסה והרשות לשנות מייד את המצב
  • 1.
    מי הקוקוריקו הזה / לא מבין בבורסה? (ל"ת)
    21/07/2021 21:39
    הגב לתגובה זו
  • הכתב אומר את האמת בפרצוף- הנפקה לא אחידה= שוד המשקיעים (ל"ת)
    אתה מגיב כמקורב? 22/07/2021 07:02
    הגב לתגובה זו
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

יום ראשון אחרון של מסחר; האם המימושים במניות הביטוח ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |


היום יהיה זה יום הראשון האחרון שבו יתבצע מסחר ומשבוע הבא נעבור לשבוע של שני עד שישי, שבוע המסחר על הדרך יקוצר גם בכשעתיים כשבשישי הבורסה תיסגר בשעה 14:00. המעבר של הבורסה בתל אביב למתכונת מסחר של שני-שישי אמנם נועד לסנכרן אותנו עם השווקים הגלובליים, אבל יש לו גם מחיר יקר, איבוד היתרון היחסי של ישראל כ'מגיבה ראשונה'. עד היום, ימי ראשון בישראל שימשו כ'סייסמוגרף' ברמה גלובלית לאירועים שהתרחשו במהלך סוף השבוע. היכולת של משקיעים מקומיים וזרים להגיב בזמן אמת, בזמן שוול סטריט ואירופה סגורות, הפכה את תל אביב לזירה אסטרטגית שמרכזת עניין וזרימת כספים ייחודית. בביטול יום ראשון, אנחנו מוותרים על הייחודיות שלנו והופכים לעוד גרורה של השוק האמריקאי, במקום להיות השוק שנותן את הטון הראשון לשבוע המסחר החדש.

חוץ מזה יש חשש ששישי יהיה יום מסחר "מת" או דל מאוד בנזילות בגלל כניסת השבת. בעוד שבוול סטריט המסחר בעיצומו, בישראל הגופים המוסדיים והסוחרים הדתיים עשויים לצאת מהשוק מוקדם בעיקר בתקופת החורף בה השבת נכנסת מוקדם מה שעשוי להוביל למסחר מקוטע ופחות יעיל דווקא בשעות הקריטיות של סוף השבוע.



מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לא ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

יום ראשון אחרון של מסחר; האם המימושים במניות הביטוח ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |


היום יהיה זה יום הראשון האחרון שבו יתבצע מסחר ומשבוע הבא נעבור לשבוע של שני עד שישי, שבוע המסחר על הדרך יקוצר גם בכשעתיים כשבשישי הבורסה תיסגר בשעה 14:00. המעבר של הבורסה בתל אביב למתכונת מסחר של שני-שישי אמנם נועד לסנכרן אותנו עם השווקים הגלובליים, אבל יש לו גם מחיר יקר, איבוד היתרון היחסי של ישראל כ'מגיבה ראשונה'. עד היום, ימי ראשון בישראל שימשו כ'סייסמוגרף' ברמה גלובלית לאירועים שהתרחשו במהלך סוף השבוע. היכולת של משקיעים מקומיים וזרים להגיב בזמן אמת, בזמן שוול סטריט ואירופה סגורות, הפכה את תל אביב לזירה אסטרטגית שמרכזת עניין וזרימת כספים ייחודית. בביטול יום ראשון, אנחנו מוותרים על הייחודיות שלנו והופכים לעוד גרורה של השוק האמריקאי, במקום להיות השוק שנותן את הטון הראשון לשבוע המסחר החדש.

חוץ מזה יש חשש ששישי יהיה יום מסחר "מת" או דל מאוד בנזילות בגלל כניסת השבת. בעוד שבוול סטריט המסחר בעיצומו, בישראל הגופים המוסדיים והסוחרים הדתיים עשויים לצאת מהשוק מוקדם בעיקר בתקופת החורף בה השבת נכנסת מוקדם מה שעשוי להוביל למסחר מקוטע ופחות יעיל דווקא בשעות הקריטיות של סוף השבוע.



מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לא ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.