בורסה תא
צילום: בורסה תא

"תשואה של 15% בהנפקות ההייטק" - הבלוף של הודעת הבורסה

הבורסה הציגה מספרים חיוביים, אבל האמת היא שהמוסדיים המקורבים אולי מורווחים, אבל המשקיעים מן השורה - מופסדים על ההנפקות הללו. הנה שלוש טעויות בניתוח של הבורסה
גלעד מנדל | (4)

אתמול הודיעה הבורסה באופן חגיגי כי "הנפקות ההייטק בבורסת תל אביב הניבו תשואה של 15% מתחילת השנה!". אז קצת לא נעים לנו לקלקל את החגיגה אבל האמת היא שההצהרה הזו ריקה  מתוכן - ומלבד הצגה מטעה של הנתונים אין בה הרבה. זו התשואה שאתם לא יכולים להשיג, זו תשואה תאורטית. בפועל, מי שנכנס להנפקות ביום הראשון שלאחר ההנפקה (רק אז אפשר להיכנס כיום להנפקות), מופסד.

על פי יובל צוק מיחידת המחקר, מתחילת 2020 ועד סוף המחצית הראשונה של 2021 הונפקו בבורסה 90 חברות חדשות ומתוכן 59 הן חברות הייטק מתחומי הטכנולוגיה והביומד.

סך הגיוסים של חברות ההייטק החדשות שנרשמו למסחר הסתכם ביותר מ-6.5 מיליארד שקל, כשמעל ל-80% מההנפקות (48 הנפקות) בוצעו בדרך של הצעה לא אחידה ("Book Building") בהן גויסו סה"כ כ-6.2 מיליארד שקל, והיתרה בהצעה אחידה לציבור (11 הנפקות).

 

אז נכון אמנם שגם בבורסה מציינים את הביקורת לפיה במסגרת גל ההנפקות הנוכחי חלק גדול מאותן חברות ההייטק החדשות בת"א הינן "חברות חלום" בשלב מוקדם בחייהן, שטרם הציגו הכנסות כלשהן או שמכירותיהן זעומות, ולכן אין הצדקה לתמחור הגבוה שלפיו בוצעו ההנפקות בבורסה בתל אביב - אבל בבורסה מנסים לסנגר על ההנפקות הללו ולטעון כי מדובר בשווקים צומחים כמו אנרגיות מתחדשות וקלינטק, פודטק, רובוטיקה, תלת מימד, בינה מלאכותית (AI), למידת מכונה (ML) ואינטרנט של הדברים (IoT).

בבורסה מנסים לתרץ את השוויים המנופחים ולטעון כי אולי ניתן להצדיק זאת בכך שיש בחלק מהחברות הללו ומנהלים בעלי ניסיון, מחקרים או פטנטים רשומים. אבל האמת הפשוטה היא שמדובר על שוק שנמצא בחלום, והמון כסף של מוסדיים שמחפש לאן ללכת. וכאשר אין איפה להשקיע - אז גם חברות חלום מסוכנות (כמו אקסיליון שהתרסקה ב-90%) זוכות לשוויים חלומיים ולא קשורים למציאות. הבעיה היא שבסופו של דבר המשקיעים הקטנים הם אלה שמשלמים את המחיר ומפסידים.

למה אנחנו מזהירים אתכם שבפועל מדובר בהפסד למשקיעים הקטנים, למרות שבבורסה טוענים אחרת? אז תראו, בהודעה לעיתונות שהוציאה כותבת הבורסה נאמר כי "ממועד ההנפקה ועד ה-30.6.2021, נמצא כי משקיע אשר השתתף בכל ההנפקות (של ההייטק ג"מ) בתקופה זו בסכום זה השיג בממוצע תשואה של כ-15%". לא רק זאת אלא שבבורסה מסבירים כי מי שהיה משקיע רק בהנפקות של החברות הקטנות (עד שווי חברה בהנפקה של 300 מיליון שקל) הייתה מניבה לאותו משקיע תשואה חיובית גבוהה של 24.5%.

אבל הנה הבעיות: הצגת הנתון של הבורסה מטעה מאוד כי האמת היא (והבורסה מודה בכך איפשהו בהמשך ההודעה) שלמעשה חצי מתוך ההנפקות הללו הפסדיות. למעשה 31 מניות רשמו תשואה חיובית מאז ההנפקה, ולעומתן 28 הנפקות רשמו תשואה שלילית. כלומר גם אם הסך המצרפי הוא אכן חיובי אז מספיק שהייתם מפספסים מניה אחת או שתיים מהרווחיות - והייתם כנראה בהפסד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

התשואה שהבורסה הציגה - נכונה אולי למוסדיים שהשקיעו מוקדם, לא למשקיעים שנכנסו ביום הראשון של המסחר

נוסף על כך, הבורסה בוחרת לחשב את התשואה החל ממועד ההנפקה, כלומר כפי שהרחבנו על זה בעבר - במחיר שמקבלים המוסדיים שמקורבים לחתמים. מה שקורה בהנפקות הללו הוא שהמוסדיים שמקורבים לחתם ההנפקה מקבלים את הסחורה בעוד שהמשקיעים הפרטיים יכול לקנות כמות זעירה של מניות בהנפקה ונאלצים לקנות ביום המסחר הראשון. אז לא בורסה יקרה, התשואה שהצגתם היא לא ל-"משקיע שהשתתף בהנפקות", אלא תשואה למוסדי מקורב שהשתתף בהנפקות, בהן משקיע מן המניין לא יכול היה להשתתף.

בכל מקרה, אנחנו חישבנו מה התשואה שקיבל המשקיע מן השורה, לא מקורב כמו המוסדיים - והתשואה לכל ההנפקות מתחילת השנה היא פשוט שלילית. 

אי אפשר לנחש מראש איזה סגמנט יצליח. הבורסה בוחרת את ההצלחה בפינצטה

יתרה על כך - למה הבורסה בודקת רק לפי הסגמנט של התשואה בהייטק? הרי אי אפשר באמת לדעת מראש מי תזנק ומי תתרסק. אפשר לנתח ולנסות להעריך אבל להגיד היום בדיעבד שמי שהיה משקיע בהנפקות של ההייטק (ולא בכל ההנפקות), ויותר מכך לבחור רק את הנפקות ההייטק הקטנות היה מרוויח יותר - זו חכמה שבדיעבד. הרי אפשר באותה מידה לבחור בפינצטה את מדד ת"א 90 ולראות שהוא עלה ב-30% מאז תחילת 2020. או את מדד ההייטק שעלה ב-47% או את הנאסד"ק שבכלל זינק מאז ב-70%, או מדד ה-S&P500 שעלה ב-33%.

לסיום - הבורסה צריכה להמשיך ולהביא חברות שינפיקו כאן, לנסות להביא את החברות הישראליות שנסחרות בוולסטריט לרישום דואלי. הבורסה מצליחה בשנה וחצי האחרונות להגדיל את היקף החברות וזה מבורך. אבל במקביל הסינון לא עובד טוב. יש בגל ההנפקות הזה עשרות חברות לא ראויות. נכון, זה לא התפקיד של הבורסה להגיד במה להשקיע ובמה לא? זה לא התפקיד של הבורסה להגדיר חסמי כניסה לבורסה. אבל הבעיה היא שחלק מהטראש שמגיע לבורסה עכשיו הוא בדיוק הסיבה לצרות של הבורסה בהמשך -מקום לחנך את הציבור להשקעות לטווח ארוך ולהשקעות בבורסה, מזרימים לבורסה עשרות חברות לא ראויות שייגמרו בבית הקברות של הבורסה (כשלדים) ויגרמו לציבור להמשיך ולחשוב שבורסה זה קזינו.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מעניין. (ל"ת)
    הקורא 22/07/2021 02:20
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הראל 21/07/2021 21:43
    הגב לתגובה זו
    ההנפקות לא טובות למשקיע הפרטי ולתעודות הסל הן טובות רק למעי מקורבים. במקום להצדיק את המצב על הבורסה והרשות לשנות מייד את המצב
  • 1.
    מי הקוקוריקו הזה / לא מבין בבורסה? (ל"ת)
    21/07/2021 21:39
    הגב לתגובה זו
  • הכתב אומר את האמת בפרצוף- הנפקה לא אחידה= שוד המשקיעים (ל"ת)
    אתה מגיב כמקורב? 22/07/2021 07:02
    הגב לתגובה זו
תותח ה"רועם", צילום מתוך את"צתותח ה"רועם", צילום מתוך את"צ
בלעדי

התותחים החדשים של צה"ל והאם ארית תספק להם את המרעומים

עם כניסת תותח ה"רועם" לשירות בצה"ל, נודע לביזפורטל ממקורבים לחברה כי ארית צפויה ליהנות מביקושים חדשים לאחר שרשף כבר קיבלה הזמנות למרעומים עבור התותח החדש ב-2022 וגם במהלך השנה האחרונה והיא תהיה ספק בלעדי של מרעומי הארטילריה
מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארית

צה"ל נמצא בעיצומו של מעבר לדור חדש של תותחים, ובמקביל לכך מתגבשת גם שרשרת האספקה שתלווה את המערכת החדשה לשנים ארוכות. על פי מידע שהגיע לידנו ממקורבים לחברה, ארית תעשיות ארית תעשיות 0%   , באמצעות חברת הבת רשף טכנולוגיות, כבר קיבלה הזמנות ראשוניות למרעומים עבור התותח החדש, וצפויה להיות ספקית בלעדית של מרעומי הארטילריה למערכת.

רשף קיבלה הזמנה ראשונה כבר בשנת 2022, עם תחילת שלבי ההצטיידות והבחינה של המערכת, והזמנה נוספת נחתמה במהלך 2025, לקראת כניסת התותח לשירות מבצעי. מדובר במוצר חדש עבור רשף, שמרחיב את פעילותה מעבר לליבת הפעילות ההיסטורית שלה בצה"ל, שהתמקדה בעיקר במרעומי מרגמות, עם נגיעה מצומצמת יחסית לעולם הארטילריה. כעת, החברה צפויה לספק מרעומי תותחים בהיקפים גדולים.

ה"רועם" - מערכת טעינה וירי ממוחשבת

התותח החדש, שמוכר בצה"ל בשם "רועם", כבר הגיע לידי חיל התותחנים ונמצא בימים אלה בשלב ההטמעה המבצעית. מדובר בתותח הוביצר 155 מ"מ מתקדם שאלביט מערכות אלביט מערכות 0.31%   גם שותפה מרכזית בייצורו. התותח המבוסס על פלטפורמה גלגלית עם מערכת טעינה וירי אוטומטית, שנועד לשמש את החיל בעשורים הקרובים. הכלי פותח במשך כשש שנים באלביט מערכות, מאפס, תוך התאמה ייעודית לצורכי צה"ל, והוא כולל מערכות שליטה ובקרה מתקדמות, קצב אש של עד שמונה פגזים בדקה, טווחי ירי של עשרות קילומטרים ויכולת ירי מתוזמן לעבר כמה מטרות במקביל.

בשבוע האחרון נמסר התותח הראשון לצה"ל בטקס סמלי במפעל אלביט ביקנעם, ומשם הועבר לבסיס צאלים לצורך קליטה, אימונים ובדיקות. בימים הקרובים צפוי להתבצע ירי צה"לי ראשון מתוך תהליך ההטמעה, ובצה"ל מעריכים כי ירי מבצעי ראשון עשוי להתבצע כבר בשבועות הקרובים, בהתאם לצרכים המבצעיים. במקביל, ייצור הכלים הבאים נמשך, והמסירות לצה"ל צפויות להתבצע בהדרגה החל מהקיץ.

ה"רועם" מופעל על ידי צוות מצומצם של שלושה לוחמים בלבד - מפקד משימה, תותחן ונהג - בין היתר בזכות המעבר לטעינה אוטומטית מלאה. הכלי נושא על גביו עשרות פגזים, והמערכת מאפשרת קצב אש גבוה ודיוק משופר, לצד ניידות גבוהה על גלגלים ויכולת מעבר מהירה בין אזורי ירי. בחיל התותחנים רואים בתותח החדש פלטפורמה שתמשיך להתפתח ולהשתפר לאורך השנים, עם שדרוגים עתידיים בקצב האש, בדיוק ובמערכות התפעול.

אירודרום; קרדיט: החברהאירודרום; קרדיט: החברה

פשיטה על משרדי אירודרום - אמרנו לכם שיש סימני שאלה על עסקת הכטב"מים

חוקרי רשות ניירות ערך פשטו על משרדי ארודרום ועכבו בכירים לחקירה בקשר עם מכרז משרד הביטחון שבוטל עליו דיווחה באיחור של שבועיים למשקיעים בשל "תקלה טכנית"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אירודרום

חוקרי רשות ניירות ערך ערכו אתמול חיפוש במשרדי חברת אירודרום, במסגרת חקירה שמנהלת הרשות בחשד לביצוע עבירות לכאורה לפי חוק ניירות ערך וחוק העונשין. אירודרום מסרה כי למיטב ידיעתה, במסגרת החקירה נחקרו גם מספר נושאי משרה בחברה, נוכחיים ולשעבר, במשרדי רשות ניירות ערך. החקירה נוגעת למכרז של משרד הביטחון שבו זכתה החברה באוקטובר 2024.

המכרז המדובר נחשב בזמנו לאבן דרך משמעותית עבור אירודרום. החברה דיווחה אז על זכייה בהיקף כולל של כ-137 מיליון שקל לאספקת כטב"מים למשרד הביטחון, והציגה את ההתקשרות כהזמנה מחייבת. בהמשך התברר כי ועדת המכרזים של משרד הביטחון העבירה חלק מההזמנה למתחרה, בנדא מגנטיק, וכי תנאי המכרז אפשרו למשרד הביטחון לצמצם או לבטל את היקף ההתקשרות.

הדיווח המעודכן של אירודרום על השינוי בהזמנה פורסם באיחור של קרוב לשבועיים, שאותו תירצה אירודרום באי יכולתה לגשת למערכת שבה שודרה הודעת צמצום ההזנה. בעקבות הפרשה הוגשה נגד החברה בקשה לאישור תביעה ייצוגית, בטענה כי הציגה לציבור תמונה מטעה בנוגע לאופי ההזמנה ולמחויבות משרד הביטחון, בעוד שבפועל מדובר היה בהתקשרות ראשונית.

ההודעה של אירודרום מ-16 למרץ למערכת הבורסה:


פרישת הדח"ציות

בדצמבר 2024 הודיעו שתי הדירקטוריות החיצוניות, מיה נצר וחנה פרי-זן, על התפטרותן, תוך שהן מותחות ביקורת פומבית על התנהלות ההנהלה ועל ליקויים בממשל התאגידי. בדברי הפרישה ציינו השתיים פערים מהותיים בין תפיסת הניהול שלהן לבין גישת המנכ"ל ובעל השליטה דאז, רועי דגני, והוסיפו כי שינויים שנדרשו לדבריהן לא יושמו בפועל. בהמשך הודיע גם דגני עצמו על סיום תפקידו.