"תשואה של 15% בהנפקות ההייטק" - הבלוף של הודעת הבורסה
אתמול הודיעה הבורסה באופן חגיגי כי "הנפקות ההייטק בבורסת תל אביב הניבו תשואה של 15% מתחילת השנה!". אז קצת לא נעים לנו לקלקל את החגיגה אבל האמת היא שההצהרה הזו ריקה מתוכן - ומלבד הצגה מטעה של הנתונים אין בה הרבה. זו התשואה שאתם לא יכולים להשיג, זו תשואה תאורטית. בפועל, מי שנכנס להנפקות ביום הראשון שלאחר ההנפקה (רק אז אפשר להיכנס כיום להנפקות), מופסד.
על פי יובל צוק מיחידת המחקר, מתחילת 2020 ועד סוף המחצית הראשונה של 2021 הונפקו בבורסה 90 חברות חדשות ומתוכן 59 הן חברות הייטק מתחומי הטכנולוגיה והביומד.
סך הגיוסים של חברות ההייטק החדשות שנרשמו למסחר הסתכם ביותר מ-6.5 מיליארד שקל, כשמעל ל-80% מההנפקות (48 הנפקות) בוצעו בדרך של הצעה לא אחידה ("Book Building") בהן גויסו סה"כ כ-6.2 מיליארד שקל, והיתרה בהצעה אחידה לציבור (11 הנפקות).
אז נכון אמנם שגם בבורסה מציינים את הביקורת לפיה במסגרת גל ההנפקות הנוכחי חלק גדול מאותן חברות ההייטק החדשות בת"א הינן "חברות חלום" בשלב מוקדם בחייהן, שטרם הציגו הכנסות כלשהן או שמכירותיהן זעומות, ולכן אין הצדקה לתמחור הגבוה שלפיו בוצעו ההנפקות בבורסה בתל אביב - אבל בבורסה מנסים לסנגר על ההנפקות הללו ולטעון כי מדובר בשווקים צומחים כמו אנרגיות מתחדשות וקלינטק, פודטק, רובוטיקה, תלת מימד, בינה מלאכותית (AI), למידת מכונה (ML) ואינטרנט של הדברים (IoT).
- "שרי החינוך באים והולכים ובשביל שלא תהיה שביתה הם נותנים עוד כסף"
- טסלה מבקשת לאשר חלוקת מניות הטבה בשיעור של 3 ל-1: איך תגיב המניה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבורסה מנסים לתרץ את השוויים המנופחים ולטעון כי אולי ניתן להצדיק זאת בכך שיש בחלק מהחברות הללו ומנהלים בעלי ניסיון, מחקרים או פטנטים רשומים. אבל האמת הפשוטה היא שמדובר על שוק שנמצא בחלום, והמון כסף של מוסדיים שמחפש לאן ללכת. וכאשר אין איפה להשקיע - אז גם חברות חלום מסוכנות (כמו אקסיליון שהתרסקה ב-90%) זוכות לשוויים חלומיים ולא קשורים למציאות. הבעיה היא שבסופו של דבר המשקיעים הקטנים הם אלה שמשלמים את המחיר ומפסידים.
למה אנחנו מזהירים אתכם שבפועל מדובר בהפסד למשקיעים הקטנים, למרות שבבורסה טוענים אחרת? אז תראו, בהודעה לעיתונות שהוציאה כותבת הבורסה נאמר כי "ממועד ההנפקה ועד ה-30.6.2021, נמצא כי משקיע אשר השתתף בכל ההנפקות (של ההייטק ג"מ) בתקופה זו בסכום זה השיג בממוצע תשואה של כ-15%". לא רק זאת אלא שבבורסה מסבירים כי מי שהיה משקיע רק בהנפקות של החברות הקטנות (עד שווי חברה בהנפקה של 300 מיליון שקל) הייתה מניבה לאותו משקיע תשואה חיובית גבוהה של 24.5%.
אבל הנה הבעיות: הצגת הנתון של הבורסה מטעה מאוד כי האמת היא (והבורסה מודה בכך איפשהו בהמשך ההודעה) שלמעשה חצי מתוך ההנפקות הללו הפסדיות. למעשה 31 מניות רשמו תשואה חיובית מאז ההנפקה, ולעומתן 28 הנפקות רשמו תשואה שלילית. כלומר גם אם הסך המצרפי הוא אכן חיובי אז מספיק שהייתם מפספסים מניה אחת או שתיים מהרווחיות - והייתם כנראה בהפסד.
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות...
התשואה שהבורסה הציגה - נכונה אולי למוסדיים שהשקיעו מוקדם, לא למשקיעים שנכנסו ביום הראשון של המסחר
נוסף על כך, הבורסה בוחרת לחשב את התשואה החל ממועד ההנפקה, כלומר כפי שהרחבנו על זה בעבר - במחיר שמקבלים המוסדיים שמקורבים לחתמים. מה שקורה בהנפקות הללו הוא שהמוסדיים שמקורבים לחתם ההנפקה מקבלים את הסחורה בעוד שהמשקיעים הפרטיים יכול לקנות כמות זעירה של מניות בהנפקה ונאלצים לקנות ביום המסחר הראשון. אז לא בורסה יקרה, התשואה שהצגתם היא לא ל-"משקיע שהשתתף בהנפקות", אלא תשואה למוסדי מקורב שהשתתף בהנפקות, בהן משקיע מן המניין לא יכול היה להשתתף.
בכל מקרה, אנחנו חישבנו מה התשואה שקיבל המשקיע מן השורה, לא מקורב כמו המוסדיים - והתשואה לכל ההנפקות מתחילת השנה היא פשוט שלילית.
אי אפשר לנחש מראש איזה סגמנט יצליח. הבורסה בוחרת את ההצלחה בפינצטה
יתרה על כך - למה הבורסה בודקת רק לפי הסגמנט של התשואה בהייטק? הרי אי אפשר באמת לדעת מראש מי תזנק ומי תתרסק. אפשר לנתח ולנסות להעריך אבל להגיד היום בדיעבד שמי שהיה משקיע בהנפקות של ההייטק (ולא בכל ההנפקות), ויותר מכך לבחור רק את הנפקות ההייטק הקטנות היה מרוויח יותר - זו חכמה שבדיעבד. הרי אפשר באותה מידה לבחור בפינצטה את מדד ת"א 90 ולראות שהוא עלה ב-30% מאז תחילת 2020. או את מדד ההייטק שעלה ב-47% או את הנאסד"ק שבכלל זינק מאז ב-70%, או מדד ה-S&P500 שעלה ב-33%.
לסיום - הבורסה צריכה להמשיך ולהביא חברות שינפיקו כאן, לנסות להביא את החברות הישראליות שנסחרות בוולסטריט לרישום דואלי. הבורסה מצליחה בשנה וחצי האחרונות להגדיל את היקף החברות וזה מבורך. אבל במקביל הסינון לא עובד טוב. יש בגל ההנפקות הזה עשרות חברות לא ראויות. נכון, זה לא התפקיד של הבורסה להגיד במה להשקיע ובמה לא? זה לא התפקיד של הבורסה להגדיר חסמי כניסה לבורסה. אבל הבעיה היא שחלק מהטראש שמגיע לבורסה עכשיו הוא בדיוק הסיבה לצרות של הבורסה בהמשך -מקום לחנך את הציבור להשקעות לטווח ארוך ולהשקעות בבורסה, מזרימים לבורסה עשרות חברות לא ראויות שייגמרו בבית הקברות של הבורסה (כשלדים) ויגרמו לציבור להמשיך ולחשוב שבורסה זה קזינו.
- 3.מעניין. (ל"ת)הקורא 22/07/2021 02:20הגב לתגובה זו
- 2.הראל 21/07/2021 21:43הגב לתגובה זוההנפקות לא טובות למשקיע הפרטי ולתעודות הסל הן טובות רק למעי מקורבים. במקום להצדיק את המצב על הבורסה והרשות לשנות מייד את המצב
- 1.מי הקוקוריקו הזה / לא מבין בבורסה? (ל"ת)21/07/2021 21:39הגב לתגובה זו
- הכתב אומר את האמת בפרצוף- הנפקה לא אחידה= שוד המשקיעים (ל"ת)אתה מגיב כמקורב? 22/07/2021 07:02הגב לתגובה זו
הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח
אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?
צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק" בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה.
ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.
במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.
- הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה
- תביעת הדיבה של היזם נדחתה: הדיירים זעמו - ובצדק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר.
בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.
חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבנקים זינקו; מדד ת"א 35 עלה ב-1%
זינוקים בסקטור הפיננסי. הריבית הולכת לרדת ויש מי שמיהר להספיד את הבנקים. אבל אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזאת לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק שקרה אצלם לאורך 4 השנים האחרונות. הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל - הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
מניית פועלים 3.86% מזנקת ב-3.4%, גם לאומי 3.03% מטפסת, אם כי מעט פחות. מניות הפיננסים בעלייה, הביטוח מזנקות גם.
מניות הבנקים בולטות היום לחיוב, ולא רק היום למעשה. הן היו מהמניות החזקות בשוק מתחילת השנה, בטח בהסתכלות על עליות מתואם שווי שוק, כאשר הבנקים הגדולים (לאומי ופועלים) עלו בכ-50% מתחילת השנה, והבנקים הקטנים יותר (מזרחי, דיסקונט, בינלאומי וירושלים) עלו בכ-30-40%. מכפילי ההון, שעמדו בעבר על 0.7 בתקופות טובות, עלו לכ-1.3 בממוצע, כאשר מזרחי מציג את התמחור היקר ביותר - 1.62 על ההון.
בניגוד למניות הבנקים ובתמונת ראי של אתמול, מניית אל על יורדת היום כאשר הפסקת האש אומרת חזרת החברות הזרות לנתב"ג. גם מרבית המניות הביטחוניות באדום ברקע ההבנה כי תקופת החימוש המהותית עשויה להיות מאחורי החברות. אחת הבולטות היא אקסונז' ויז'ן שממשיכה את מסע הירידות שלה, לאחר הייפ קצר בתחילת דרכה. להרחבה - אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים
- ההתחממות בעזה הרעידה את הבורסה: חברות הביטוח איבדו 2%, ת"א 90 נפל 1.8%
- ת"א 35 איבד 1.2%, מדד הבנקים נפל 3.5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אקוואריוס אקוואריוס מנוע 4.46% ממשיכה לעלות גם היום אחרי העליות אתמול ברקע הראיון עם מנכ"ל החברה שהתפרסם כאן. אחרי ארבע שנות פיתוח וקריסה של 97% במניה, החברה מנסה להתניע מחדש. תחת ניהולו של עמית בירק, לשעבר סמנכ"ל במג'יק, החברה מנסה לעשות שינוי, עם גיוס חירום של 10.2 מיליון דולר, קיצוץ חד בהוצאות, צמצום בכוח האדם וקבלת מענק של 2.2 מיליון אירו מממשלת גרמניה, הכל מוביל למטרה להפוך סוף כל סוף את הטכנולוגיה למוצר מסחרי. הפיילוט הראשון של מנוע ה־AQ-150 צפוי להתחיל בארצות הברית בתחילת 2026, ובחברה מעריכים שבתוך שלושה חודשים יתברר אם ניתן לעבור לייצור סדרתי. אנחנו לא עוד סטארט-אפ עם חלום, אומר בירק, זו אקוואריוס רזה יותר, ממוקדת יותר, ונבחנת במעשים ולא בהבטחות. לראיון המלא - אקוואריוס מתניעה מחדש: "אני שם את הרקורד שלי על השולחן"
