מנהלי חברת הוטלמייז
צילום: גיא כושי

אגם רודברג יכולה להיות מרוצה: הוטלמייז גייסה עוד 12 מיליון דולר

החברה שבבעלותה פלטפורמת אופטימיזציה לחברות תיירות וקיבלה בעבר כתף מענקית המסחר האלקטרוני, גייסה עד כה 20 מיליון דולר. המטרה: להפוך לפלטפורמת האופטימיזציה המובילה בעולם התיירות. ומה הקשר לשחקנית אגם רודברג?
איציק יצחקי | (1)

חברת הוטלמייז (HOTELMIZE), שבבעלותה פלטפורמת האופטימיזציה לחברות תיירות, השלימה גיוס בסבב B בסך 12 מיליון דולר. המטרה: להפוך לפלטפורמת האופטימיזציה המובילה בעולם התיירות.

החברה, למי שלא מכיר, מציעה פתרון לחברות תיירות: יכולת להגדיל את התשואה ממכירות קיימות על ידי שיפור תהליכי הרכישה הסטנדרטיים שלהם. היא נותנת ערך מוסף בכך שהיא מציעה מוצרי תיירות חדשניים ומאפשרת למקסם רווחים. 

החברה גייסה עד היום למעלה מ-20 מיליון דולר, מהחברות והקרנות המובילות בעולם ובהן Flashpoint Venture Capital, Alibaba ו-Investible. 

Flashpoint, למשל, היא קבוצת השקעות בינלאומית המנהלת 450 מיליון דולר עם התמקדות בחברות טכנולוגיה מערביות שנוסדו על ידי יזמים מאירופה וישראל, המנהלת ארבע קרנות הון סיכון, קרן חוב וקרן סקנדרי. לחברה משרדים בלונדון, ניו יורק, תל אביב, בודפשט, ורשה, ריגה וניקוסיה. את ענקית המסחר האלקטרוני עליבאבא כולם מכירים.

החברה היא סטארט אפ "טראוול טק", כזה שמאחד בין עולמות הפינטק לעולמות התיירות.  כעת היא ערכה סבב גיוס בהובלת Flashpoint Venture Capital ובהשתתפות משקיעים קיימים.

סבב הגיוס הנוכחי מגיע לאחר ש-Hotelmize חוותה צמיחה של למעלה מ-800% בשנה שעברה. הגיוס הנוכחי בא במטרה להגביר את הערך עבור השותפים והלקוחות שלהם, באמצעות מגוון רחב של מוצרים אותם החברה כבר החלה למכור לשותפיה הנבחרים אך אינה הפיצה אותם לשוק בצורה נרחבת.

מגפת הקורונה הגדילה משמעותית את הביקוש לטכנולוגיות אשר עוזרות לחברות בתחום להגדיל את רווחיותם ולהפוך להיות יעילות יותר. הטכנולוגיה המתקדמת מאפשרת להגדיל משמעותית את רווחי חברות התיירות מהזמנות בתי מלון באמצעות מוצרים חדשניים המבוססים על מודלים פיננסיים תוך שימוש בטכנולוגיות ביג דאטה ובינה מלאכותית. סל מוצרים רחב וחדשני יותר של יושק רשמית ברבעון השני של 2023. 

דור קרובינר, מנכ"ל החברה (אגב, בעלה של השחקנית אגם רודברג): "נרגשים לקבל את המימון הזה, שיאפשר לנו להמשיך בצמיחה המהירה שלנו, לפתח את מגוון מוצרי האופטימיזציה שלנו, ובעיקר לשפר את הביצועים העסקיים של השותפים שלנו ברחבי העולם". 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    השחלה - בן דוד 11/01/2023 10:31
    הגב לתגובה זו
    לבחור האוסטרלי שהייתה חברה דומה ונכנס שם. האם החברה היא אמיתית ויש מודל עסקי שיש רווחים או ששוב באים לעשות הרצה ולתקוע מסכנים כמו שהבנדוד עשה
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייבאלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייב

בין אקזיטים ענקיים לקיפאון: תמונת המצב של ההייטק הישראלי

הדו"ח השנתי של רשות החדשנות משקף שוק שנמצא בצומת דרכים: שיאים באקזיטים כמו המכירה של Wiz לגוגל ב-32 מיליארד דולר וצמיחה בדיפטק מתנגשים עם קיפאון בתוצר, ירידה ביזמות וצניחה של 80% בגיוסי קרנות הון סיכון - לאן ממשיכים מכאן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות החדשנות

השנה האחרונה קצרה הישגים חסרי תקדים בהייטק. עסקת הענק של מכירת Wiz ל־Google, בהיקף של כ־32 מיליארד דולר, הייתה אבן דרך היסטורית בשוק האקזיטים המקומי. לצידה, נרשמו עסקאות משמעותיות נוספות כמו Run:AI שנמכרה לאנבידיה בכ־700 מיליון דולר, ו־V-Wave שנרכשה על ידי Johnson & Johnson תמורת 600 מיליון דולר.

גם בגיוסים נרשמה התאוששות משמעותית. הרבעון השני של 2025 היה הרבעון החזק ביותר מאז 2022, וישראל חזרה להיות ההאב החמישי בגודלו בעולם מבחינת היקפי גיוסים לסטארטאפים אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק, לונדון ובוסטון.

אבל בתוך מה שנראה כמו אופוריה יש מגמות פחות מזהירות. לפי הדו"ח של רשות החדשנות, התוצר של ההייטק עומד על כ־317 מיליארד שקל - כ־17% מהתמ"ג ונשאר כמעט בלי שינוי זו השנה השנייה ברציפות. כלומר, המנוע שעד לאחרונה משך את כלכלת ישראל קדימה, נמצא בקיפאון. גם התעסוקה בענף משקפת את זה, מספר המועסקים בענף עלה ל־403 אלף, אבל מספר עובדי המו"פ צנח ב־6.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מצד אחד, אנחנו בשנת שיא באקזיטים וגם אפשר לראות צמיחה משמעותית בתחום הדיפטק אבל מצד שני, סימני ההאטה האלו - בתעסוקה וביזמות חדשה מדאיגים.

פחות יוזמים ופחות מסכנים הון

מה שעומד מאחורי כל הענף הזה שאנחנו קוראים לו הייטק, אלו האנשים. אלו שקופצים למים ולוקחים סיכון. הרוח היזמית הישראלית היא שם דבר בעולם כולו אבל הדוח מספר שהיא הולכת ודועכת. אפשר לראות בשנה האחרונה האטה בשכבת היסוד של ההייטק - היזמות. בשנת 2024 קמו בישראל כ־500 סטארטאפים בלבד, לעומת למעלה מאלף בשנים קודמות. הירידה במספר החברות החדשות היא לא רק מספרית, אלא גם איכותית: מרבית היוזמות והחברות החדשות שקמות מתרכזים בתחומים מוכרים ו'מכוסים' כמו סייבר, פינטק ותוכנה ארגונית אבל פחות בתחומי עומק חדשים או דיסרפטיביים. אלו תחומים שבהם כבר פועלות מאות רבות של חברות, יש ידע נצבר, השוק גם יודע איך לתמחר אותם (יחסית) והם נתפסים כ"בטוחים" יותר להשקעה ולפיתוח. קל יותר לגייס הון, לשכנע לקוחות ראשונים, ולגייס עובדים בתחום. לעומת זאת תחומים חדשים לגמרי כמו שבבים, קוונטום, ביוטק למיניהם, פחות קורצים ליזמים, שמעדיפים ללכת על בטוח או פשוט לפרוש ולהקים חברה שתתחרה בבוס לשעבר.

בתחום קרנות ההון סיכון, הנתונים אפילו יותר מדאיגים: מאז 2022 נרשמה ירידה של 80% בהיקף הגיוסים לקרנות ישראליות, והקרן הממוצעת הצטמצמה מכ־90 מיליון דולר בשנים הטובות, ל־60-65 מיליון דולר כיום. מעבר לכך, הדו"ח מציין כי ההאטה בישראל חריפה אפילו יותר מהירידות שנרשמו בארה"ב ובאירופה, מה שמעיד על בעיה מבנית ולא רק מגמה עולמית חולפת.

בינה מלאכותית
צילום: Midjourney

וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI

על פי דוח שימוש שפרסמה אנתרופיק (שעומדת מאחורי קלוד) ישראל מובילה את העולם בשימוש בקלוד, ביחס לגודל האוכלוסייה; על פי, OpenAI (שעומדת מאחורי ChatGPT), כ-40% מהעובדים משתמשים בכלי AI מדי יום 

רן קידר |
נושאים בכתבה בינה מלאכותית

דוחות חדשים של Anthropic ו-OpenAI מאשרים לנו את מה שכל אחת ואחד מאיתנו רואה בעצמנו, וזה שהשימוש ב-AI חודר בקצב מסחרר אל שוק העבודה והחיים האישיים. בארצות הברית כבר כ-40% מהעובדים מדווחים שהם עושים שימוש יומיומי בכלי AI כלשהו, שיעור כפול מזה שנמדד רק לפני שנתיים. עוד עולה מהדוחות כי המגמה אינה אחידה: חלק מהתחומים, המדינות והקבוצות החברתיות מאמצים את הטכנולוגיה בקצב מהיר בהרבה מאחרים, מה שמעלה חששות להעמקת פערים קיימים.

מבחינת תחומי השימוש, בתחום התכנות, הזירה הטבעית ביותר לאימוץ AI, ו-36% מכלל השימושים הוא בתיכנות. באנתרופיק מדווחים על ירידה של כ-3% בפרומפטים שעוסקים בתיקון באגים והכפלה בשימוש ליצירת קוד חדש ולבניית תוכנות שלמות. ניתן לפרש את הנתון כשמשקף גם שיפור בביצועי המודלים וגם עלייה באמון המשתמשים. 

תחום החינוך עלה מ-9% ל-12% בכלל הפרומפטים והפך לסקטור השני בגודלו: יותר ויותר מורים וסטודנטים עושים שימוש בקלוד בהכנת חומרי לימוד, בהסברים ובסיוע בכתיבת עבודות. תחום המדע גם הוא עולה, בעיקר במשימות של סינתוז ידע ומחקר ראשוני. לצד זאת, תחומי עסקים וניהול דווקא רשמו ירידה מ-6% ל-3% ו-5% ל-3% בהתאמה, מה שמרמז שהשימוש האינטנסיבי יותר מתרחש דווקא בעולמות ידע ויצירה.

ישראל אלופת העולם בשימוש בקלוד  

נתוני אנתרופיק מצביעים על ישראל כאלופה עולמית עם מדד שימוש גבוה פי 7 מהממוצע הגלובלי, אחריה סינגפור (פי 4.6) ואוסטרליה (פי 4.1). מדינות מתפתחות מציגות שימוש נמוך במיוחד, ולמשל הודו, אינדונזיה וניגריה עם פחות מחמישית מממוצע השימוש העולמי, והפעילות בהן מתרכזת כמעט אך ורק בכתיבת קוד. בארה"ב, קליפורניה מובילה בכמות מוחלטת, אך וושינגטון די.סי. ויוטה מובילות ביחס לגודל האוכלוסייה. דבר נוסף שבולט הוא סוג השימוש בהתאם לאזור הגיאוגרפי ולאופי הכלכלה המקומית, כשבפלורידה מתמקדים בפיננסים בפלורידה, בקליפורניה ב-IT ובבירה, וושינגטון די.סי, מתמקדים בעריכת מסמכים. בנוסף לגיאוגרפיה, גם החתכים הדמוגרפיים מראים מגמה "נורמלית" באימוץ טכנולוגיות חדשות, כשהצעירים הם המובילים באימוץ ושיעורי השימוש שלהם עולים בקצב מהיר, בעוד שהפער המגדרי שניכר בתחילת הדרך הולך ומצטמצם.

המשמעות הכוללת ברורה: הבינה המלאכותית מתפשטת במהירות חסרת תקדים, אך האימוץ מתרחש באופן לא שוויוני, הן בין מדינות והן בין קבוצות אוכלוסייה. ישראל ממוקמת כיום בחזית האימוץ, מה שמעניק לה יתרון כלכלי וידע משמעותי, אך במקביל מחדד את החשש מפני פערים גלובליים שצפויים להתרחב אם קצב האימוץ במדינות מתפתחות לא יתגבר.