התוכנית: פיתוח נמלי הים יעלה 6 מיליארד ד' ב-50 שנה

השר מופז: "יש צורך להגביר את התחרות, לשם כך עלינו לפנות אל הסקטור הפרטי. זאת, גם על פי מסקנות תוכנית האב לנמלים"
שי פאוזנר |

חברת נמלי ישראל הציגה היום במסיבת עיתונאים עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים, שאול מופז, את תוכנית האב האסטרטגית לפיתוח נמלי הים של ישראל ל-50 השנים הבאות. שלמה ברימן, מ"מ מנכ"ל חברת נמלי ישראל אמר, כי המשך פיתוח נמלי הים חיוני להבטחת צמיחתה של כלכלת ישראל, ונועד להשיג את היעד האסטרטגי של הגדלת השתתפותה של ישראל בסחר הגלובלי והאזורי, תוך יצירת תחרות במרחבי הנמלים וקידום התיעלות בענף.

ברימן ציין, כי תוכנית האב האסטרטגית לפיתוח נמלי הים שהכינה חברת נמלי ישראל נבנתה במתווה רב שלבי ל-50 השנים הבאות. שלבי הפיתוח הבאים, מסופי מכולות סופר מודרניים, יוקמו במועד האופטימלי למשק, בהתאמה לתחזיות הסחר וצרכי המשק , ויהוו תשתית לשילובו של הסקטור הפרטי כמקובל בנמלים המודרניים בעולם. לדבריו, היקף ההשקעה הכוללת במגה-פרויקט העתידי, על כל שלביו, נאמד בכ-6 מיליארד דולר.

ברימן מסר, כי כ-98% מהיקף המטענים של הסחר הישראלי עובר בנמלי הים. לדבריו, "בכל עשור מוכפל הסחר הישראלי ,תנועת המכולות בסחר העולמי רושמת גידול שנתי של מעל 10% בשנים האחרונות ואוניות ענק חדישות נכנסות לשירות". עוד על דבריו, "מדינת ישראל חייבת להיערך כבר היום לגידול בסחר הישראלי ובסחר הימי העולמי, לפוטנציאל הסחר למזרח התיכון ולתחרות מול נמלים אחרים באזורנו המצויים בתנופת פיתוח".

"לשם כך על המדינה לשמור כבר היום את עתודות שטחי הים והיבשה הנחוצות לפיתוח עתידי של הנמלים ולהערך לפתרון הקונפליקטים השונים שעשויים להוות חסם להמשך הפיתוח , החיוני למשק", אמר ברימן.

שתי חלופות פיתוח נבחרות במרכזה של תוכנית האב שגיבשה חברת נמלי ישראל בשיתוף עם חברת היעוץ הבינלאומיתHaskoning Royal - האחת, צפונית לנמל חיפה והשניה מצפון לנמל אשדוד. 2 החלופות כוללות יחד 7 מסופי מכולות מודרניים ושטחי עורף, בהם יוקמו בין היתר מרכזי לוגיסטיקה והפצה מתקדמים. ברימן מסר כי שלב הפיתוח הראשון, חייב להיות מוכן לפעולה בשנת 2015, בחיפה או באשדוד. אומדן ההשקעה הראשוני להקמתו הינו מעל ל-700 מיליון דולר. לדברי ברימן, "המיקום והעיתוי של הקמת שלבי הפיתוח שלאחריו יקבעו בהתאם לצרכים ובעיתוי האופטימלי למשק".

שר התחבורה והבטיחות בדרכים, שאול מופז, קיים היום במסיבת עיתונאים בה הציג תוכנית האב לנמלים שהוצגה בפניו היום ע"י חברת נמלי ישראל. השר מופז אמר, כי כלכלת ישראל היא "כלכלת אי" שמתבססת על יבוא ויצוא דרך הים, ולכן יש להשקיע בנמלים ולפתחם.

תוכנית האב לנמלים שהוצגה בפניו מציבה את הפיתוח העתידי של הנמלים בחמישים השנים הבאות בהתאמה לצרכים של המשק הישראלי ושל תנועת הסחורות העולמית.

מופז אמר היום, כי על פי חזונו, ישראל תהווה שער למזרח התיכון. "ספינות יפרקו את מטענם ויעמיסו סחורות בנמל חיפה או בנמל אשדוד ומשם ינועו ברשת של רכבות לירדן ואל כל העולם הערבי. "אנו צריכים לנצל את המיקום הגיאוגרפי של ישראל ולהפוך אותו ליתרון עבורנו" אמר השר מופז " מדינת ישראל צריכה להפוך לנמל הסחורות המרכזי במזרח התיכון", אמר מופז.

השר התייחס גם, להקמת רציף נוסף באחד מהנמלים על ידי הסקטור הפרטי, השר אמר כי שיתוף משקיעים פרטיים יאיץ את התחרות בין הנמלים ויעודד השקעות בישראל. הוא אף הודיע, כי הצעדים שנעשו עד כה במסגרת הרפורמה בנמלים מהווה רק צעד ראשון ויש לעשות עוד צעדים על מנת להמשיך את הרפורמה בנמלים, לשם כך הודיע השר כי הוא יקים וועדה שתמליץ לו על המשך הצעדים לקידום הרפורמה עם יעדים ולוחות זמנים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.