בצלאל סמוטריץ
צילום: דוברות משרד האוצר

מתווה הפיצויים לעסקים בכל הארץ בגין המלחמה הוארך עד סוף דצמבר 2023: העלות הצפויה - 1.6 מיליארד שקל

בהתאם לתקנות שאושרו, קרן הפיצויים מס רכוש תפצה עסקים בכל רחבי הארץ בגין ירידת המחזורים שחוו בחודשים נובמבר-דצמבר 2023, על פי אותו מתווה ששימש לפיצוי בגין ירידת מחזורים בחודש אוקטובר 2023. מכיוון שהפיצוי יינתן עבור חודשיים, סכומי הפיצויים יוכפלו
נחמן שפירא |

ברשות המסים הודיעו היום רשמית כי בעקבות החלטת שר האוצר ואישור ועדת הכספים, יוארך תוקפו של מתווה הפיצויים לעסקים בגין הנזק העקיף שנגרם להם בעקבות מלחמת חרבות ברזל עד סוף דצמבר 2023. בהתאם לתקנות שאושרו, קרן הפיצויים מס רכוש תפצה עסקים בכל רחבי הארץ בגין ירידת המחזורים שחוו בחודשים נובמבר-דצמבר 2023, על פי אותו מתווה ששימש לפיצוי בגין ירידת מחזורים בחודש אוקטובר 2023. מכיוון שהפיצוי יינתן עבור חודשיים, סכומי הפיצויים יוכפלו.  

12 אלף  עד 400 מיליון

ברשות המסים ציינו כי לפיצויים זכאים עסקים שמחזור הפעילות שלהם הוא 12 אלף עד 400 מיליון שקל וקיימת ירידה במחזור של מעל ל-25% בדיווחים לחודשים נובמבר-דצמבר 2023 לעומת נובמבר-דצמבר 2022. לעסקים המדווחים למע"מ בדיווח חד-חודשי תחושב ירידת המחזורים על השוואת מחזור העסקאות המצטבר בדיווחים לחודשים נובמבר ודצמבר 2023 למחזור העסקאות המצטבר בדיווחים לחודשים נובמבר ודצמבר 2022.  כפי שהיה בחודש אוקטובר 2023, עסקים שמחזור העסקים שלהם הוא 12,000 שקל - 300,000 שקל בשנה יהיו זכאים לפיצויים בסכום קבוע בהתאם לרמת הפגיעה בעסק. עסקים שמחזור העסקים שלהם הוא 300,000 שקל - 400 מיליון שקל בשנה יהיו זכאים לסכום שיורכב מהחזר תשומות (החזר הוצאות) של בין 7–22 אחוז בהתאם לשיעור הפגיעה במחזור העסקים, למעט ענפים ייחודיים להם נקבע מתווה שונה, וכן מהחזר של 75% מהוצאות השכר ביחס לגובה הפגיעה, ובכפוף לתקרות שנקבעו בחוק.  רשות המסים תאפשר הגשת תביעות מקוונות למענק עד לסוף תקופה של 90 יום ממועד פתיחת המערכת, שתיפתח ב-15 בינואר 2024. תנאי מקדים להגשת תביעה הוא הגשת דו"חות תקופתיים למע"מ לחודשים נובמבר-דצמבר 2023 וניהול פנקסים כדין.  

דיון סוער בוועדת הכספים בכנסת

מוקדם יותר היום אישרה ועדת הכספים את התקנות הקובעות את הארכת תוכנית הפיצויים לעסקים בכלל אזורי הארץ באוצר סירבו לאפשר לעסקים שמדווחים בשגרה באופן חד חודשי, לדווח על ירידה במחזורים באופן נפרד בחודשים נובמבר ודצמבר, למרות דרישת הוועדה וארגוני העסקים. באוצר ציינו כי בכוונתם לפרסם את טיוטת התקנות ליישובי הספר והאזורים המיוחדים בצפון ובדרום היום או לכל המאוחר מחר ועדת הכספים אישרה כאמור את הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (הארכת התקופה הקובעת וקביעת תיאומים), התשפ"ד-2023, שעניינה הארכת תקנות הפיצויים לעסקים בכלל הארץ, נוכח המלחמה. באוצר ציינו כי במסגרת מאמצי הממשלה לסייע לעסקים בהתמודדות עם הפגיעה בפעילות הכלכלית הסדירה שלהם בעקבות פעולות הלחימה הממושכות במסגרת מלחמת "חרבות ברזל", נחקק חוק התוכנית לסיוע כלכלי. במסגרת החוק תוקן חוק מס רכוש וקרן פיצויים ונוסף בו פרק אשר קובע מתווה פיצוי לעסקים קטנים ובינוניים להשתתפות בהוצאותיהם הקבועות ובחלק מהוצאות השכר שלהם. הפיצוי ניתן בשל נזקים שאירעו בתקופה שמיום 7 באוקטובר 2023 עד יום 30 בנובמבר 2023. דובר צהל    חיילים בעזה. צילום דובר צהל מתוך הנחה שייתכן שייגרמו נזקים גם בחודש דצמבר 2023 כתוצאה מהמשך פעולות הלחימה, הובאו התקנות הקובעות הארכה של התקופה הקובעת. התקנות קובעות את התיאומים הנדרשים ככל שהתקופה מוארכת, זאת כדי לאפשר פיצוי מהיר עבור נזקים עקיפים שייגרמו בחודש דצמבר 2023. כמו כן, ההארכה של התקופה הקובעת לפי המוצע תאריך גם את התקופה שלגביה חלים התיקונים לחוק הביטוח הלאומי. הארכת התקופה הקובעת, תקופת הזכאות של כלל הניזוקים, תהיה בחודשים נובמבר ודצמבר 2023. כלומר, תהיה פעימת פיצוי אחת בשל נזקים שנגרמו בחודש אוקטובר 2023, ופעימה שנייה לגבי נזקים שאירעו בחודשים נובמבר ודצמבר 2023. באמצעות שינוי זה, אופן הבחינה של שיעור ירידת מחזור העסקאות של ניזוק שמדווח לצרכי מס ערך מוסף באופן חד חודשי ושל ניזוק שמדווח באופן דו חודשי, יהיה זהה.   

1.6 מיליארד שקל

במקביל לסעיף ההסמכה, ציינו באוצר כי יוכפלו גם שיעורי הירידה במחזור העסקאות בכדי לשקף את הדרישה לפגיעה גם בחודש דצמבר 2023. ההכפלה האמורה של שיעור הירידה במחזור העסקאות של הניזוק, עשויה לגרום לכך שגובה הפיצוי לניזוקים אשר נפגעו בצורה משמעותית בחודש נובמבר 2023, אך בחודש דצמבר 2023 שיעור הירידה במחזור העסקאות שלהם היה נמוך, יהיה קטן יותר בעקבות התקנה. בנוסף, עשויים אף להיות ניזוקים אשר לא תהיה להם זכאות לפיצוי עבור נובמבר כלל בעקבות ההכפלה האמורה. העלות של הפיצוי צפויה לעמוד על סך של 1.6 מיליארד שקלים חדשים, והמימון לפיצוי יהיה מקרן הפיצויים שהוקמה בהתאם לחוק מס רכוש. חברי ועדת הכספים מחו על כך שגם עסקים המדווחים באופן חד חודשי ידווחו על שני החודשים נובמבר ודצמבר כדיווח אחד, ובחינת הירידה במחזורם תבחן על פני 2 החודשים. חברי הוועדה הציעו כי עסקים שדיווח באופן חד חודשי ימשיכו לדווח באופן הזה, ולחילופין הוצע מנגנון שיאפשר השגה לעסקים שדיווח דו חודשי יוציא אותם ממעגל הזכאים וכן הצעות נוספות, אך באוצר דחו הצעות אלה. באוצר השיבו מנגד כי לעמדתם איחוד הדיווחים נכון ממספר בחינות, הראשונה בשל שוויון בין כלל העסקים, השנייה שמבחינה מקצועית נכון יותר לקחת חודשיים יחד במסגרת ההשוואה, וכי כך נעשה גם בתקופת הקורונה ובמבצע צוק איתן. כן ציינו באוצר כי גם תפעולית הדבר נכון יותר. לשאלת הוועדה, באוצר ציינו כי בכוונתם לפרסם את טיוטת התקנות ליישובי הספר והאזורים המיוחדים בצפון ובדרום היום או לכל המאוחר מחר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר עולה
צילום: Photo by Alexander Schimmeck on Unsplash

מדוע מזנק הדולר ל-3.44?

ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל 

רן קידר |
נושאים בכתבה שער הדולר

אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.52%  . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים. 

רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן. 

הקשר העקיף לוול סטריט

בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד. 

כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.

השפעת הריבית 

עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה. 

קבלן שיפוצים נדלן
צילום: Istock

כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות

בתקופה של שבעה חודשים בלבד: 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות; מנגנון משומן של ניפוח מלאכותי של הוצאות כדי להתחמק ממס - נעצר; מקרה חריג או שזה רק קצה הקרחון של הקומבינות בענף הבניה?

מנדי הניג |

כתב אישום חמור הוגש נגד נביל מחאמיד, תושב אום אל־פחם ובעליה של חברת הבנייה "מן בזאר בנייה בע"מ". האישום הוא בגין ניכוי 96 חשבוניות פיקטיביות בהיקף עסקאות של כ-69 מיליון שקל, מתוכן נוכה מס תשומות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל. כתב האישום מייחס למחאמיד עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תוך ניסיון להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד שגיא דימנט מהיחידה המשפטית מע"מ מרכז ברשות המיסים בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ חיפה.

על פי פרטי כתב האישום, מחאמיד שימש כדירקטור, בעל מניות ומנהל בפועל של החברה, ובמהלך תקופה של שבעה חודשים בלבד - בין ינואר ליולי 2020 - הוא ביצע רישום של חשבוניות פיקטיביות שלא שיקפו עסקאות אמיתיות.

החשבוניות הפיקטיביות נרשמו על שם חברת "מן בזאר בנייה בע"מ" והוגשו במסגרת הדיווחים התקופתיים של החברה לרשות המסים. סכום המס שנוכה במסגרת אותן חשבוניות מסתכם ב-10,115,210 שקל. מחאמיד פעל באופן שיטתי כדי להתחמק מתשלום מס, תוך ניכוי מס תשומות "מבלי שיש לגביו מסמך כדין".

היקף החשבוניות והמס שנוכה בפועל מעיד, לפי רשות המסים, על פעולה נרחבת שבוצעה בזמן קצר יחסית. שבעה חודשים בלבד, 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות. מנגנון ניפוח מלאכותי של הוצאות לצורך התחמקות ממס. הרשויות מתייחסות להיקף הגבוה ולשיטתיות שבביצוע כאל נסיבות מחמירות, שמהוות בסיס להגשת כתב האישום הפלילי.

הפרשה הזאת משתלבת בתופעה מוכרת המאפיינת ענפים מסוימים, ובפרט את תחום הבנייה. בענף זה, המבוסס לא פעם על חוזים חלקיים, שימוש בתתי־קבלנים, חברות "מטריה" ופעילות עסקית מול גורמים רבים בשטח מאפשרת להחליק ביתר קלות עסקאות שלא קרו במציאות.