הממשלה אישרה: אינטל תקבל מענק בגובה מיליארד ש' בתמורה להרחבת הפעילות
אינטל ממשיכה להרחיב את פעילותה בישראל. משרד האוצר והתמ"ת אישרו היום לחברת אינטל (סימול: INTC) מענק אדיר בתמורה להשקעה מצד החברה בשני מפעלים בישראל.
על פי ההסכם העקורני שגובש, אינטל תקבל מהמדינה מענק בגובה מיליארד שקלים, כאשר החברה תהיה זכאית לקבלת הטבות המס הקבועות בחוק לעידוד השקעות הון ותיהפך לחברה הראשונה הזכאית למעמד של מפעל מועדף מיוחד שנקבע במסגרת הרפורמה שבוצעה בחוק עידוד השקעות הון.
ההשקעה תעשה ב-3 שלבים: עד 300 מיליון שקלים להשקעה בקריית גת בלבד; תוספת של 550 מיליון שקלים עבור הקמת מפעל עוגן של לפחות 600 עובדים בצפון; ותוספת של כ-150 מיליון שקלים נוספים בעבור הגדלת מספר המועסקים בצפון ב-400 עובדים נוספים. תקופת ההעסקה הנדרשת היא 10 שנים לפחות. המענק ישולם לחברה החל משנת 2014 בהתאם לביצוע ההשקעה.
אינטל מצידה מתחייבת להכפלת גודל מפעל הייצור בקריית גת והקמת מפעל הרכבה חדש בצפון הארץ, כאשר היקף ההשקעה של אינטל מסתכם ב-5 מיליארד דולרים. בנוסף לכך, אינטל תתחייב להעסיק כ-1,500 עובדים נוספים בקריית גת ובין 600 ל-1,000 עובדים חדשים בצפון.
בהודעה לתקשורת מסר שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, ציין כי "השקעת אינטל במפעלים בישראל מצביעה על האמון בחוסנה של הכלכלה הישראלית, כמו גם השקעות אחרות שבוצעו בתקופה האחרונה בישראל. השר הוסיף כי הקמת מפעל חדש בצפון תהווה עוגן אסטרטגי באזור, תסייע להרחבת התעסוקה במקום ותתרום לחיזוק הפריפריה בכלל והצפון בפרט".
שר התמ"ת, שלום שמחון, אמר כי "מהלכי אינטל העולמית להשקעה בישראל הינם הבעת אמון בכלכלה הישראלית ובהון האנושי שלנו. פניית אינטל מלמדת כי אינטל מעדיפה להרחיב את השקעתה כאן על חשבון מקומות אחרים בעולם. מהלך זה ישפר את מצב התעסוקה ויחזק את מעמדה של ישראל כמעצמה של תעשיות מתקדמות".
- 4.בידי 27/07/2011 10:52הגב לתגובה זואני תקווה שהממשלה לא זורקת כסף ללא התחייבות נאותה של החברה עם קנסות החזר במידה והחברה לא עומדת בתנאי מתן המענק. חובה על הממשלה לדאוג לכספי הציבור ולא לחלק אותו ללא הגנות.
- 3.דור 27/07/2011 07:43הגב לתגובה זושכל שנה שנתיים גג 4 או 5 שנים אינטל מבקשת לכל מפעל מענק גדול לצורך המשך קיומו, שלא לדבר על הפטורים ממסים, למעשהב אינטל לא משקיעה שקל בהרחבה הזאת אך את זה הממשלה תגלה בהפתעה גמורה פעם נוספת ואז שוב ושוב בהמשך. למה לא? נותנים לך תיקח!
- 2.א 26/07/2011 22:56הגב לתגובה זוללא אינטל קרית גת היתה נראית כמו רהט. גם התרומה של אינטל חיפה לתעסוקת בוגרי הטכניון רצינית.
- 1.משה 26/07/2011 20:51הגב לתגובה זואינטל חברה שמרויחה טוב בישראל וכדאי לה להגדיל את כוח האדם שלה בארץ .אולי בגלל השכר הלא גבוה בארץ.אבל תמיד היא דורשת כסף לא קטן מהמשלה.האם היא לא יכלה להסתדר בלי מענקי הממשלה ועם שאר ההטבות שהיא מקבלת כאן...
- כלכלן זוטר 27/07/2011 11:08הגב לתגובה זומהסיבה הפשוטה שמדינות אחרות הציעו להם גם סיוע, אבל נמוך יותר. גם אם נצא מתוך נקודת הנחה שהם לא ישלמו מיסים כלל, הם יעסיקו 2,000-2,500 עובדים נוספים במישרין, כלומר עלות לממשלה של 400,000-500,000 שקל לעובד. גם בנוסף אינטל צורכת המון שירותים מקבלנים קטנים, כמו ניקיון, שמירה, הסעות, ארוחות וכו' . מה עם דמי האבטלה שיחסכו? מה עם הגדלת הפעילות הכלכלית באותו אזור, שתזלוג גם לתחומים אחרים? מה עם חיזוק המוניטין הבינלאומי של מעצמת הייטק ואיתות לחברות אחרות שניתן לפתוח כאן מרכזי פיתוח? ידע שזולג אח" כ לתעשיית ההיי-טק המקומית? לדעתי המענק מצדיק את עצמו במונחי עלות-תועלת. בסופו של דבר אנשים מסתכלים על התקציב כמטרה וזו טעות, כי התקציב אמור לשרת את מטרת הממשלה ולא ההיפך
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
