יפן מצטרפת למדיניות העולמית: הבנק המרכזי של המדינה הודיע על קיצוץ הריבית ב-0.3%
הבנק המרכזי של יפן (JCB) הודיע הבוקר על הורדת הריבית לשיעור של 0.2% במטרה להפחית מהנזק שנגרם לכלכלה היפנית בעקבות המשבר הכלכלי העולמי.
בתקופה האחרונה גורמים רבים ביפן לחצו על הבנק המרכזי להוריד את הריבית, בעיקר לאחר שהין הגיע לשיא של 13 שנה בשבוע שעבר, בעוד שהניקיי צלל לשפל שלא זכור מאז שנת 1982. הבנק המרכזי הודיע היום על הורדה של 0.3% בשיעור הריבית, שעמדה קודם להחלטה על 0.5%. עד להחלטה הבוקר יפן הותירה את שיעור הריבית על כנה, בעוד שבעולם הודיעו מדינות רבות על קיצוצים, בטענה כי שיעור הריבית ביפן גם ככה נמוך.
"הורדת שיעור הריבית כנראה לא תשפיע הרבה על מצבה של הכלכלה, אך על פי כן, הבנק המרכזי כנראה חשש להראות כאילו דבק בתפיסה נוקשה באמצע משבר כלכלי עולמי" במידה ולא היו מורידים הריבית, כך אמר הבוקר טאיצו טאיה, לשעבר חבר בבנק המרכזי היפני לסוכנות בלומברג.
מיד לאחר הודעת הבנק המרכזי, הין הגיב בהתחזקות של כ-1% מול הדולר, מרמה של 98.43 דולר לין, לרמה של 98.53. מול האירו נסחר כעת המטבע היפני בהתחזקות של 1.71%, ברמה של 125.119
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
