מה זז בת"א? פאן טכנולוגיות ממריאה ב-83% במחזור ער
להלן מספר מניות שבולטות בביצועים שלהן במהלך יום המסחר היום בבורסה בתל אביב. בצד העליות החדות, ניצבות מניות פאן טכנולוגיות, חברה שמשקיעה בחברות בעיקר בתחום התקשורת, בבעלות אנשי העסקים, משה פטרבורג ושלמה אליה. מניות החברה מזנקות בשעה זו ב-83.4% תוך שהן מרכזות מחזור של 3.2 מיליון שקל.
אתמול (ג') זינקו מניות החברה ב-290% ומתחילת השנה קפצו מניות החברה ב-677.5%. נציין, כי התמורה הכספית הממוצעת של השבוע האחרון עומדת על 604 אלף שקל והתמורה הכספית הממוצעת של החודש האחרון הינה 86 אלף שקל ביום.
מניות אאורה מזנקות ב-16.72% תוך מחזור של 7.7 מיליון שקל ומשלימות עליה של 50% מתחילת השבוע. מניות ג'י.טי.סי עולות בשיעור של 3.8% תוך מחזור של 6.5 מיליון שקל. ברקע, הבוקר הודיעה חברת אאורה השקעות, בניהולו של בועז משעולי ויוסף צליח, כי חתמה על הסכם עקרונות להקמת חברה משותפת עם חברת GTC רומניה, מקבוצת GTC פולין.
החברה החדשה תוחזק ותנוהל בחלקים שווים על ידי אאורה ו-GTC ותפעל להקמת 20-30 מרכזים מסחריים בערים שונות ברומניה בהשקעה כוללת שתעלה על 200 מיליון דולר.
מניות קמהדא שבשליטת איש העסקים, האן ראלף קופצות ב-8.47% תוך מחזור של 1 מיליון שקל, ובכך משלימות עליה של 18.5% מתחילת השבוע - יום רביעי רצוף של עליות שערים.
בתחילת השבוע פורסם ב-BIZPORTAL כי, חברת קמהדע, המתמחה בתחום הביו-פרמצבטי, הודיעה כי השיגה אבן דרך חשובה נוספת, כאשר החלה בייצור תרופת ה-API לניסויים קליניים שלב שלישי (Phase III), וזאת בעקבות התשובות האחרונות שנתקבלו מרשויות ה-FDA. השלב השלישי של הניסויים הקליניים מתוכנן להתחיל לא לפני הרבעון השלישי של השנה, בכפוף לקבלת אישור סופי של ה-FDA.
בצד האדום של המתרס עומדות מניות אלרוב נדל"ן, בבעלות אלפרד אקירוב שבשליטת אלרוב נכסים (66.6%) לאחר 4 ימים רצופים של עליות שהם השלימה עליה של 26.8% נסחרות בשעה זו בירידות של 2.2% תוך מחזור של 8 מיליון שקל. מתחילת השנה (ינואר) זינקו מניות החברה ב-244%.
מניות ליטו גרופ צוללות בשעה האחרונה ב-5.5% תוך שהן מרכזות מחזור דל של 184 אלף שקל, ובכך משלימות יום רביעי רצוף של ירידות שבהם איבדה כ-12.5% מערכה, נציין, כי מתחית השנה קפצו מניות החברה ב-46.6%.
ונחתום במניות אורכית שטיפסו במהלך 2005 ב-181%, יורדות בשעה זו ב-3% תוך מחזור של כ-5 מיליון שקל ובכך משלימות ירידה שבועית של 3.5%. מתחילת השנה עלו מניות החברה ב-23%.
הערה: אין לראות בסקירה המובאת לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי, המבצע פעולה שכזאת פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא וכל האחריות מוטלת עליו.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
