קבוצת חג'ג': עלייה חדה ברווח וקפיצה במכירות בחודשים האחרונים
ההתעוררות בשוק הנדל"ן למגורים בחודשים האחרונים משתקפת היטב בדוחות שפרסמה קבוצת חג'ג'. הקבוצה סגרה את שנת 2023 עם רווח נקי של כ-197 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת רווח של 97 מיליון שקל ב-2022.
בשורה העליונה דיווחה החברה על הכנסות של כ-577 מיליון שקל אשתקד, כמעט כפול לעומת הכנסות של 290 מיליון שקל ב-2022. הרווח הגולמי של החברה אשתקד הגיע לכ-214 מיליון שקל, 37% מהיקף המכירות.
בחברה מציינים כי הקפיצה ברווח נרשמה בין השאר עקב רווח שהוכר ממכירת שטחי מסחר לקבוצת כלל בפרויקטים שמתחילים להיבנות בימים אלה ברחוב איינשטיין בתל אביב (33, ו-35), בזכות התקדמות משמעותית בקבלת היתרים בפרוייקטים אלו, וזאת בהמשך לעסקה שנחתמה בשנת 2022 ובמסגרתה הוסכם שכלל חברה לביטוח תרכוש 75% משטחי המסחר בפרוייקט בתמורה ל-475 מיליון שקל (מתוכם התקבל עד כה סך בשיעור 90% מהתמורה בגין הקרקע בהסכמי המכר .
החברה רשמה שערוכי נדל"ן חיוביים בהיקף של כ-197 מיליון שקל אשתקד, לעומת 90 מיליון שקל ב-2022.
במקביל לפרסום הדוחות קבוצת חג'ג' מדווחת גם על עלייה חדה בקצב מכירת הדירות. מתחילת הרבעון הרביעי של שנת 2023 ועד להיום מדווחת החברה על שיווק של 110 יחידות, מהן 13 חוזי מכר שנחתמו במהלך הרבעון הרביעי, 25 חוזי מכר שנחתמו מתום הרבעון הרביעי ועד להיום וכן 31 בקשות הצטרפות בהיקף כספי כולל של כ-453 מיליון שקל (כולל מע"מ).
- זינוק במכירות החזירה את קבוצת חג'ג' לרווחיות
- ההכנסות זינקו, אבל הרווח הנקי של קליל נשחק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום ההתחדשות העירונית הקבוצה מקדמת בימים אלה בניית יותר מ-700 יחידות דיור חדשות בפתח-תקווה, בהתאם לתכנית שמקודמת בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה של מחוז המרכז, ופרוייקט בינוי-בינוי בעיר חדרה עם 960 יחידות דיור. זאת בנוסף לעבודות שהחלו כבר בפרויקט "תל אביב-יפו הצעירה", פרויקט ההתחדשות העירונית החדש של קבוצת חג׳ג׳ הכולל 123 יחידות דיור. בחג'ג' מדווחים על קצב מכירות מואץ כאשר מתוך 123 דירות, נותרו לשיווק 24.
תמיר אמר, מנכ"ל קבוצת חג'ג', ציין כי "הקבוצה מסיימת את שנת 2023 ופותחת את שנת 2024 בתנופה בהיבט השיווקי והתכנוני, בהתחלות בנייה של יותר מ 1000 יחידות דיור חדשות ובשיווק ומכירה שהחל בהיקף גבוה ברבעון הראשון של השנה. הקבוצה נערכה לחזרת הביקושים גם בפעילות היזמית וגם בהתרחבות בתחום ההתחדשות העירונית".
- 4.ארז 01/04/2024 19:21הגב לתגובה זואיך כתב כלכלי רושם שההתאוששות בשוק ב 2024 ניכר בדוחות של 23. ביזפורטל- מצופה מכם ליותר.
- 3.סיפורי מעשיות 01/04/2024 13:10הגב לתגובה זופשוט הזייה כמה גופי התקשורת מנסים לעבוד על כולם בעניים, ולנפח סיפורים כאלה מתוך אינטרס אישי, הנדלן בקריסה רוב החברות בכיוון אחד לפשיטת רגל, וממנות נכון להיום כתובת שכאלה בכדי להינצל ולהחזיק את הראש מעל המים לעוד מעט זה
- 2.אייל 01/04/2024 12:38הגב לתגובה זומי שיש לו דירה ונהנה מעליית הערך, שילך להילחם להציל את הבית שלו.
- אבל חייב להתחיל לעבוד ולצבור כסף מגיל 18 מי שאין ל 01/04/2024 14:18הגב לתגובה זואבל חייב להתחיל לעבוד ולצבור כסף מגיל 18 מי שאין לו דירה אחרי הצבא יהיה ברחוב
- 1.רואה חשבון 01/04/2024 11:48הגב לתגובה זולא ברור איך ועל מה הנדל"ן משוערך למעלה, בתקופה של ריבית גבוהה משמעותית וירידות מחירים בשוק הנדלן... היועץ/שמאי שחתם על הדוח קיבל חבילה יפה....עבודה בעיניים.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית מזנקת 10%, פלסאנמור 6.7%; ת"א ביטוח קופץ 2.3% - מגמה חיובית בבורסה
אחרי הביקורת החריפה על הנפקת רשף טכנולוגיות - הפעילות המרכזית של ארית - כשגם מוסדיים הבהירו כי לא יקחו חלק בהנפקה, ארית חוזרת בה מקידום המהלך ובוחנת מימון דרך השוק הפרטי; המדדים במגמה חיובית מתונה לפתיחת שבוע המסחר
המדדים במגמה חיובית ת"א 35 עולה 0.7% בעוד ת"א 90 מוסיף 0.5%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים מוסיף 0.9% בעוד ת"א ביטוח מזנק 2.4%. ת"א נדל"ן יורד 0.6% ות"א נפט וגז יורד גם הוא 0.6%.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ
נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך יראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
