העדות של נתניהו מסתיימת. אז מה היה לנו ולאן ממשיכים

התביעה סיימה את החקירה הנגדית של בנימין נתניהו. עדותו של נתניהו החלה ב-10.12.24 והחקירה הנגדית - ב-3.6.25 עד כה התקיימו 94 דיונים, מתוכם 59 בחקירה הנגדית (חלק ניכר מהם - חלקיים). החקירה החוזרת בידי סניגוריהם של ארבעת הנאשמים תימשך כנראה עוד חמש-שש ישיבות (הכל בהנחה שהן יהיו מלאות), ובכך תסתיים עדותו של נתניהו - הארוכה ביותר בתולדות המשפט הישראלי. הזדמנות טובה לסיכום אחורה והערכה קדימה.

1. נתניהו שלט בהליך

כפי שהראיתי כאן, התבטלו שני שלישים מהדיונים שנקבעו לחקירה הנגדית. לעיתים בגלל המלחמה באיראן, לעיתים מסיבות רפואיות של נתניהו, פה ושם בגלל אילוצים של השופטים, ובעיקר - לנוכח בקשות של ההגנה שנומקו ב"סדר יום בטחוני-מדיני". חלקן הוגשו ברגע האחרון, חלקן העמידו את בית המשפט בפני עובדה מוגמרת.

66% מהדיונים שנקבעו בפרשת ההגנה של נתניהו לא התקיימו

בהעדר יותר פרטים, קשה לדעת עד כמה הנימוקים הללו היו מדויקים. נתניהו הצהיר בבג"ץ שיוכל למלא את תפקידו במקביל למשפטו. זה לא עמד במבחן המציאות. ברור שמלחמה היא סיפור אחר לגמרי, אבל מצב חירום מתמשך קיים בישראל בצורה קבועה. היו גם בקשות לביטולים וקיצורים שנבעו מאירועים שגרתיים בחייו של ראש ממשלה: ביקורים של מנהיגים זרים, דיוני 40 חתימות, בחירת מבקר המדינה וכדומה.

השופטים היו למעשה חסרי אונים. כאשר ראש הממשלה מודיע שיש לו עניין בטחוני ומוסיף פרטים בדלתיים סגורות, אין להם ברירה. לצד זאת, ריבוי הבקשות וכאמור האופי הפוליטי של חלקן, אמור היה לגרום להם להקפיד יותר, להיענות פחות ואולי גם לדרוש תצהירים תומכים. זה לא קרה והרושם שהתקבל היה שנתניהו עושה בהליך כרצונו.

2. היה הבדל מהותי בין הראשית לנגדית

בחקירה הראשית נתניהו היה רהוט, נחרץ והפגין זיכרון מצוין לפרטים בלתי רלוונטיים בני עשרות שנים. בחקירה הנגדית הוא השתמש לא מעט במילים "לא זוכר" גם לגבי נושאים מהותיים, היה תוקפני מאוד והרבה לחזור על ססמאות. הוא כן הפגין בקיאות מרשימה במתרחש בתחום התקשורת, למרות שבתחילת עדותו הצהיר שהנושא מעסיק אותו דקות בודדות ביום. החקירה הראשית הייתה ארוכה מדי, במיוחד בתיק 4000, בין היתר משום שהשופטים איחרו להנחות את ההגנה שלא לעבור על כל, או אפילו רוב, 315 פריטי הפרסום.

כשנתניהו אומר: "אני לא זוכר" ובמקביל זוכר טוב מאוד אירועים אחרים, הוא נשפט על אמינות

לצד זאת, מי שציפה שנתניהו יקרוס ואולי אף ירשיע את עצמו, ראה יותר מדי פרקים של "חוק וסדר". זה לא קורה בחקירות נגדיות במדינות דמוקרטיות. ככלל, חקירה נגדית אינה נעימה, קלה או משובבת נפש - אפילו כאשר מדובר בעד ראייה או עד מומחה, קל וחומר מבחינתו של נאשם. המטרה שלה היא לנסות לפורר בהדרגה את גרסת הנאשם/העד, או לפחות להצביע על סתירות ובעיות מוחשיות בה.

קשה מאוד להעריך האם התביעה השיגה מטרה זו והשורות הבאות הן התרשמות כללית. תיק 1000 (המתנות מארנון מילצ'ן) הוא הקל שבין השלושה, ודומה שהחקירה הנגדית חיזקה אותו. גם בתיק 2000 (נוני מוזס) נראה שהנגדית סייעה לתביעה. תיק 4000 (וואלה) הוא מורכב מאוד, סעיף השוחד קשה להוכחה והחקירה הנגדית של יהודית תירוש הייתה מייגעת ופעמים רבות נראתה בלתי אפקטיבית. לכל האורך היו להגנה אין-ספור התנגדויות והשופטים התקשו לשמור על יעילות הדיון.

• אחרי שנה ו-59 דיונים: הסתיימה החקירה הנגדית של נתניהו במשפטו
• נתניהו מכחיש שניסה להגיע לעסקה עם מוזס - מול ציטוטים משיחתם

3. ואז באה בקשת החנינה

סניגוריו של נתניהו פנו לנשיא יצחק הרצוג בסוף נובמבר 2025, בעיצומה של החקירה הנגדית. קשה לומר שמדובר בבקשת חנינה, משום שהיא אינה עומדת בתנאי הסף הנדרשים, אבל נניח זאת בצד. השאלה העיקרית היא מדוע דווקא באותו מועד. הרי המלחמה החלה שנתיים קודם, הסיבוב הראשון עם אירן היה חצי שנה קודם, והצורך "להקדיש את כל זמנו לענייני המדינה" לא היה חדש.

ייתכן שההגנה הרגישה שהנגדית לא ממש פועלת לטובתה. אם המשפט היה נפסק באותה נקודה, הייתה קיימת גרסה מלאה של נתניהו שהועמדה רק בצורה חלקית במבחן החקירה הנגדית. זה המצב העדיף על נתניהו (האפשרות של הפסקת החקירה הנגדית ביוזמתו לא הייתה קיימת, כי משמעותה המשפטית היא מחיקת העדות הראשית, העדר גרסה שלו וחיזוק משמעותי לראיות התביעה).

עם סיום העדות יירד עד מאוד משקלו של הנימוק המרכזי בנוגע לזמנו של נתניהו. אולי גם זו הייתה סיבה לכך שההגנה ביקשה (וקיבלה) עוד ועוד ביטולים וקיצורים בשבועות האחרונים. צריך גם להזכיר, כי נתניהו לא טרח אפילו לענות להזמנתו של הרצוג לקיים שיח בחסותו בניסיון להגיע להסכמות.

4. חד-צדדיות דו-כיוונית

סתירה במונחים? לא במשפט נתניהו. התועמלנים של נתניהו הכריזו פעם אחר פעם שהתיק קרס (לא ידעתי שמשהו יכול לקרוס יותר מפעם אחת), בעוד מתנגדיו טענו שכל יום מחזק את ראיות התביעה. כאשר מדובר בתיק בו נכתבו עד כה למעלה מ-57,000 עמודי פרוטוקול והוגשו 5,000 מוצגים, אלו אמירות פשטניות (בלשון עדינה). תיק כזה לא נבנה ביום ולא נופל ביום, וגם לא בחודש ואפילו לא בשנה.

הדבר בולט במיוחד מהצד של תומכי נתניהו. שרים וחברי כנסת ירדו לרגל לאולם 201- בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ישבו בו שעה-שעתיים ויצאו עם מסקנה ברורה: תיק תפור, הליך הזוי, להפסיק אותו עכשיו.

• תמ"א 38 פקעה, התכנית החדשה עוד לא קמה: המלכוד שמשתק את חיפה
• המדינה רוצה להחזיר תיירים לישראל - אבל זה עדיין לא מספיק

בהחלט ייתכן, שבעוד עשור או שניים ייזכר משפט נתניהו כאירוע בו השקרים והרעל הפכו לדרך המלך, בעוד האמת והעובדות נדחקו לשוליים ואף איבדו כל חשיבות ומשמעות. האשמה המרכזית מוטלת על משרתיו של נתניהו, אם כי הם לא לבד בעוול הזה, שעלולות להיות לו משמעויות הרות גורל לשיח הציבורי בישראל.

5. הגבלות על התקשורת

למרות שמדובר באחד התיקים הציבוריים החשובים ביותר בתולדות המדינה, עדותו של נתניהו לוותה במגבלות חסרות תקדים על התקשורת, שאת רובן הטילו השופטים רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם. לבקשת ההגנה הם אסרו להציג שאלות לנתניהו אלא בהסכמתו, וכך אפשרו לו לשוחח רק עם תומכיו ולא להתייצב מול שאלות חשובות על המלחמה והשלכותיה. בהמשך הורחב האיסור לכל הנאשמים, ובעיקר לנוני מוזס.

השופטים אסרו לצלם את נתניהו באולם, וכדי להבטיח זאת - אפשרו לו להיכנס אחריהם. החלטות על דיונים בדלתיים סגורות התקבלו בלא לשמוע את התקשורת, אפילו כדי לצאת ידי חובה. נימוקים לביטול או קיצור דיונים החלו להינתן רק בשבועות האחרונים, אחרי בקשות חוזרות ונשנות. היחידה לאבטחת אישים הוסיפה קשיים, החל מהחמרת הבדיקות הבטחוניות וכלה באיסור על הכנסת בקבוקי נוזלים מבחוץ.

6. מה עכשיו

הערכה אופטימית מאוד היא שפסק הדין בתיק יינתן לכל המוקדם בעוד שנתיים; הערכה סבירה יותר - לכל המוקדם בתחילת 2029. זאת, בהנחה שבדרך כלל יתקיימו שלושה דיונים בשבוע ולא ארבעה כפי שקבע בית המשפט.

פרשת ההגנה של נתניהו כוללת עוד כמה עשרות עדים. אם בממוצע כל אחד מהם יצריך ישיבה אחת, מדובר על שלושה-ארבעה חודשים. פרשת ההגנה של שאול ואיריס אלוביץ תהיה קצרה, שכן העדים הרלוונטיים לתיק 4000 כבר נשמעו ויישמעו בהקשר של נתניהו. היא תתמקד בעיקר בעדותם של שני בני הזוג; ההערכה: 15 ישיבות, דהיינו שלושה-ארבעה חודשים. עדותו של נוני מוזס תהיה ארוכה יותר וכך כנראה גם פרשת ההגנה שלו; ההערכה: חצי שנה.

כל זה מוביל אותנו לשנה-פלוס נטו, שהם כשנה וחצי ברוטו בהתחשב בפגרות. כלומר: שמיעת הראיות תסתיים בשלהי 2027. בתיק בהיקף כזה, סביר להניח שהתביעה תקבל ארבעה-שישה חודשים לסיכומים, ולאחר מכן יינתן אותו פרק זמן להגנה (בכל התיקים במקביל). השופטים מן הסתם יקבעו שהפגרה תבוא במניין הימים, כך שהסיכומים יוגשו בקיץ-סתיו 2028.

מותר לשער שהשופטים יחלו בכתיבת פסק הדין עוד לפני הסיכומים, שבסופו של דבר הם כלי עזר בלבד. לכן, המלאכה יכולה להסתיים חצי שנה לאחר הגשת הסיכומים. זה מוביל אותנו, בחשבון אופטימי, כאמור לסוף 2028; סטייה של כמה חודשים כבר מביאה לאמצע 2029. זה אמנם אחרי מועד הפרישה של פרידמן-פלדמן, אבל אפשר למנות אותה לשופטת עמיתה לארבע שנים.

ומה תהיה התוצאה מבחינת נתניהו? להערכתי: שתיים-שלוש הרשעות במרמה והפרת אמונים וזיכוי משוחד. הוא יהיה בן 80, ההכרעה תבוא כ-15 שנה אחרי האירועים, אם יהיה ראש הממשלה כנראה ייאלץ לפרוש, ואם לא - אזי ממילא לא תהיה משמעות ציבורית להרשעה. בהינתן כל הנסיבות ותרומתו האמיתית למדינה, העונש יהיה כמה חודשי עבודות שירות.

במבחן עלות-תועלת משפטי בלבד, אין טעם להמשיך לנהל את התיק כדי שזו תהיה השורה התחתונה שלו. רק בשל כך, ראוי לחפש דרך לסיים אותו כעת - ולכך כמובן נוספים כל השיקולים הציבוריים כבדי המשקל. הדרך הנכונה היא התליית הליכים ופרישה של נתניהו מהחיים הציבוריים, ואז הסדרים מקלים עם אלוביץ ומוזס. גם הליך משפטי מוצדק לא תמיד מגיע לתוצאה הראויה.