כלבה תקבל ירושה של מיליוני שקלים - "רגילה לרמת חיים גבוהה"
פשוט לקנא - כלבת טרייר מלטזי צפויה להיות בין הכלבים העשירים בעולם, לאחר שתירש רכוש בשווי של מיליון ליש"ט שהם כ-6 מיליון שקל. רוז בולסני בת ה-60, רואת חשבון מניו יורק החליטה להוריש את סכום זה לכלבתה מתוך רצון שתמשיך לחיות חיי נוחות גם לאחר מותה, את הכלבה היא מכנה "מתנת האלוהים". כך פורסם בדיילי מירור.
הרכוש שתירש הכלבה כולל תכשיטים, קרנות נאמנות ובית נופש בשווי של מיליון ליש"ט. שני בניה של בולסני, בני ה-32 וה-36, אשר הודרו מהירושה, אמרו שהם דיי מאושרים עבור הכלבה. בולסני אמרה: "התייעצתי עם בניי לפני שינוי הצוואה והם בהחלט הבינו. הסברתי להם שחשוב לי מאוד שהיא תשמור על רמת חיים גבוהה גם לאחר העדרי".
והכלבה בהחלט חיה טוב לארוחת ערב היא אוכלת סטייק פילה מיניון, יש לה חדר שינה משלה עם מיטה כפולה והיא זוכה לטיפולי פדיקור ותספורות בהיקף שנתי של כ-100 אלף דולר. היא אוכלת באמצעות כף וסועדת במסעדות 5 כוכבים.
אין זו הפעם הראשונה שכלב זוכה לרשת הון רועה גרמני בשם גונתר מגרמניה זכה לרשת 95 מיליון ליש"ט (565 מיליון שקל).
- 5.אצלנו יש כלבה שעברה 4 מפלגות ושיקרה לבוחרים בכולן (ל"ת)אפרופו כלבות 22/01/2015 00:40הגב לתגובה זו
- וואא, כמה שאתה שנון , יא דפקט (ל"ת)ליכודניק= טפשות 22/01/2015 22:05הגב לתגובה זו
- 4.חיי כלב! (ל"ת)אני 21/01/2015 08:40הגב לתגובה זו
- 3.אני מלטז יפהפה בן 3 רוצה להשתדך עם היורשת (ל"ת)סושון "מלטז" הסלב 20/01/2015 16:42הגב לתגובה זו
- 2.אי אפשר לקנות מוח בסופר (ל"ת)ניני 20/01/2015 14:22הגב לתגובה זו
- 1.גם רוצה 20/01/2015 14:21הגב לתגובה זוהכתובת שלי זה , איזה.מפגרים.אנשים.שנותנים לכלב .במקום .הילדים .com
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
