וועידת G7 גרמה לירידות שערים בשווקי אסיה

ירידות שערים הבוקר בשווקי המזרח בעקבות ועידת G7 בה התבטאו שר האוצר האמריקאי ושרים אחרים, כי הכלכלה הגלובלית ניצבת מול סיכונים מהותיים ומתמשכים מהמפולת בשווקים הפיננסיים.

עוד אמרו בוועידה כי הפחתות ריביות נוספות והפחתת שיעורי מס יהיו חלק מהצעדים בהם ינקטו.

הבורסה באוסטרליה ובפרט מניות הבנקים שם, סובלים הבוקר מאפקט היום שאחרי העלאת הריבית ובבנק המרכזי לא שוללים העלאת ריבית נוספת בהמשך השנה על מנת לקרר את האינפלציה.

הבורסות בסין וקוריאה חזרו לפעילות אחרי חופשת חג והשלימו פערים כלפי מטה כתוצאה מהנתונים על היחלשות סקטור השירותים בארה"ב אשר פורסמו בשבוע שעבר והמומנטום השלילי הנוכחי.

בנאומו אתמול אמר נגיד הבנק המרכזי באירופה כי היסודות הכלכליים של מדינות גוש האירו איתנים ושאינו מתכנן הפחתת ריבית. בתגובה עלה ערך האירו מול הדולר.

היצור בהודו לחודש דצמבר עלה ככל הנראה בפחות מ-7% מהשנה הקודמת מאחר והריבית העולה ברציפות זה 3 שנים עיכבה את צריכת מוצרי האלקטרוניקה. נתונים אלו מעלים היום את הסברה כי הפחתת ריבית עשויה להיטיב עם הצמיחה שעתידה להיחלש השנה. עם זאת, הנגיד מטיל זאת בספק בשל האינפלציה הגבוהה.

להלן תשואות המדדים המובילים נכון לשעה 08:45 בבוקר: (בבורסות הפתוחות אחוז השינוי נכון לשעה זו ובבורסות הסגורות אחוז השינוי מתייחס ליום המסחר האחרון)

*הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמים במסמך זה (להלן- "המידע") מסופקים כשירות לקוראים ואינם משקפים בהכרח את עמדתה הרשמית של אקסלנס השקעות ו/או חברות בנות שלה ו/או חברות קשורות שלה (להלן- "קבוצת אקסלנס"). אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו המקצועי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבלת הצעות, או שיווק השקעות- בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא- לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות המובאות במסמך זה לתוצאות בפועל. אין לראות במסמך זה כמידע שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בנכסים הפיננסים המוזכרים בו. קבוצת אקסלנס אינה מחויבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים ו/או עדכונים במידע מראש או בדיעבד. קבוצת אקסלנס לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במסמך זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש. לקבוצת אקסלנס ו/או לבעלי שליטה ו/או לבעלי עניין במי מהם עשוי להיות מעת לעת עניין במידע המוצג במסמך זה, לרבות בנכסים פיננסים המוצגים בו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.