וול סטריט שברה שיאים בסוף השבוע (להרחבה: הנאסד״ק עלה ב-1%; אפל קפצה ב-4%, ג׳ייפרוג זינקה ב-12%), אבל, הישראליות בוול סטריט דווקא ספגו ירידה. המניות הדואליות חוזרות עם פער שלילי של 0.35%. 

אלביט מערכות -1.39%   צפויה לרדת  מעל 5%. מדינות העולם נגד הרחבת המלחמה בעזה, זו כבר לא רק צרפת ועד בודדות, יש לחץ כבד מאוד - עולמי על ישראל שלא להרחיב את המלחמה. גרמניה בסוג של אמברגו נשק על ישראל, טראמפ צורח על נתניהו בטלפון ונראה שהסנטימנט כלפינו משתנה במהרה. 

המשקיעים חוששים מכמה אתגרים - ראשית, התדמית שלנו בחו"ל וההשפעה על הצרכנים והלקוחות בעולם. זה כבר קורה, וזה יכול להתרחב. שנית, אמברגו של מדינות עלינו - אם אמברגו במכירה אל ישראל וגם  בקנייה מאיתנו. זה נזק כלכלי ברור. החשש הוא שאחרי שמדינות החליטו שלא למכור נשק מסוים לישראל (בעיקר כזה שיכול לשמש בעזה), הם גם יתייחסו אחרת לתעשייה הביטחונית שלנו, לרבות אלביט. נזכיר שזו היתה הסיבה שאלביט בתחילת המלחמה נפלה למחיר מפתה של 140 דולר, מאז היא עלתה ביותר מפי 3. 

ואולי זה מימוש אחרי הזינוקים המשמעותיים במניה, כי אלביט כבר יקרה משמעותית ביחס לקבוצת ההשוואה שלה. נכון, יש לה את הלייזר ויש לה מנועי צמיחה מאוד מעניינים, ועדיין, במכפיל רווח של 30-35  לשנה הבאה כשהמתחרות ב-15, זה יקר. 

• סיכום שבועי בת"א - הירידות מעמיקות והמשקיעים מחפשים ביטחון
• אר פי אופטיקל זינקה 12%, יוניטרוניקס נפלה 8%; מדד הבנקים ירד 1%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גם מניית נייס 0.46%  חוזרת עם פער שלילי משמעותי - כ-3%, מנגד, טבע 1.15%  תעלה ב-1%, מניות השבבים - נובה 4.43%  , קמטק -0.6%  יעלו ב-2.4% ו-1.7% בהתאמה. לטבלת מניות הארביטראז'. 

מניות הארביטראז', ידכדכו את השוק, אבל השוק עצמו בסנטימנט שלילי על רקע המלחמה המתרחבת בעזה. כיבוש עזה בנקודת הזמן הזו נראה כפעולה שאומנם טובה לבן גביר וסמוטריץ', אבל לא ליתר העם, והיא מסכנת מאוד את חיי החטופים. אולי זה איום בסגנון - "תחזיקו אותי, אני הולך להפוך את עזה לגיהנום", אבל כבר ראינו שלחמאס זה לא אכפת. מעבר לכך, מה באמת המטרה - להחליף את השלטון בעזה? להוריד את החמאס? מה זה משנה - מה שחשוב זה האנשים בעזה, ואום אי אפשר להחליף והם דוגלים בחמאס, או איך שלא תקראו לזה - תקראו לזה פלסטין, אל קודס, מה זה חשוב, אי אפשר להחליף את המחשבות, רגשות, אמונות של העם. הוא חמאס, גם אם תורידו לו את ההנהגה, היא תצמח מחדש.        

ישראל נקרעת בקר לכיבוש עזה, וזה משפיע על הלכידות הארצית ששוב נשברת וכשזה קורה, ובמקביל גם העולם נגדנו, החשש הוא מהמשך סנטימנט שלילי בבורסה. 

• מה למדנו השבוע: הסבלנות משתלמת - המקרה של גילת
• איך לתפוס טרמפ על טראמפ? קרנות הסל שלפני פריצה
• תוכן שיווקי למכור את קרן ההשתלמות על ה-S&P? היא סיפקה תשואה שלילית כשהמדד עלה
• טבע תוריד מחר את הבורסה - לקראת פתיחה אנגלית

שבוע הדוחות הגדול של הבנקים: חמשת הבנקים הגדולים צפויים לדווח יחד על רווח נקי של 8.5-9 מיליארד שקלים ברבעון השני, עם תשואה ממוצעת להון של 16%-17%. סביבת הריבית הגבוהה, פעילות כלכלית ערה במשק, יתרות עו"ש גבוהות ורוח גבית משוק ההון צפויים לתמוך בשורת הרווח, ולתרום לתוצאות חזקות גם בהכנסות מעמלות וניירות ערך. עם זאת, לא הכל רק ורוד. הסיכונים המרכזיים מגיעים מהגברת התחרות בשוק האשראי, לחץ רגולטורי, כולל מס זמני על רווחי יתר, והיחלשות בשוק הנדל"ן, שמתבטאת בירידה בביקושים להלוואות משכנתא. אחרי עלייה של כמעט 40% במדד הבנקים מתחילת השנה ומעל 80% ב-12 חודשים, השאלה המרכזית כעת היא לא אם הדוחות יהיו טובים, אלא כמה מזה כבר מגולם במחיר. הניתוח המלא לרבות ניתוח מניות הביטוח  -   לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח

הרחבה בהמשך

שער הדולר - דולר שקל רציף -0.12%       

 מדד ת"א 90  

מדד ת"א 125       

דולר רציף        

BITCOIN -0.14%       

לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; יוסי אבו, מנכ"ל NewMed Energy: "העסקה שחתמנו משנה את כללי המשחק של משק האנרגיה האזורי, ומוכיחה פעם נוספת שלוויתן הוא כלי לשינוי מציאות אסטרטגי" - בנוסף ניו מד דיווחה היום הכנסות ניומד נחתכו ב-41% - אבל עסקת הגז עם מצרים מנחמת

עדכון מדדים הוא עניין לכאורה טכני, אבל יש לו משמעות והשפעה על מחירי המניות. מדובר בשינוי הרכב סל של מדדי מניות בהתאם לקריטריונים שנקבעו מראש. לעוקבים אחרי המדד - קרנות סל, תעודות סל ומכשירים נוספים שחייבים להיות צמודים למדד יש נקודת זמן מסוימת - לרוב בנעילת המסחר ביום מסוים (חמישי) יכולת לשנות את ההרכב במכשיר שלהם. זה אומר שבנקודת זמן הזו, במסחר של דקות ואפילו שניות זורם כסף גדול, ונדגים.

דמיינו שיש מדד שמרכז מכשירים עוקבים בסכום של 10 מיליארד שקל ושמניית בנק הפועלים במדד בשיעור של 7%. נניח שבעקבות עדכון המדדים שנעשה לרוב פעם ברבעון כעדכון חלקי, השיעור שלה במדד עלה ל-9%. כלומר הגופים שמחזיקים במכשירים העוקבים (קרנות סל וכו') צריכים להעלות את חלקה מ-700 מיליון שקל (7% מ-10 מיליארד שקל) ל- 900 מיליון שקל (9% מ-10 מיליארד שקל). ביקוש של 200 מיליון שקל בשלב הסגירה-נעילה בבורסה. 

עכשיו תבינו שמדובר במכשירים עוקבים בסכום של מעל 100 מיליארד שקל ושמדובר במניות רבות שמושפעות. בעבר, זאת היתה חגיגה לעשרות רבות של שחקני נוסטרו ושחקנים מתוחכמים שבעצם קיבלו מהמוסדיים מתנות על חשבון הציבור. זה עבד כך - היה ידוע שבנקודת זמן מסויית יגיעו ביקושים והיצעים גדולים בשל עדכון מדדים והשחקנים היו מצטיידים מראש במניה שאמורה לרכז ביקוש מאוד גדול. בעת העדכון המניה היתה מזנקת בעשרות אחוזים מהסיבה הטכנית הזו והם מכרו ברווח עצום. למחרת המניה ירדה את הכל בחזרה כי בסוף מה שחשוב זה המחיר הכלכלי. וכך בעצם הקרנות סל נאלצו לקנות ביוקר כדי להכניס את המניה לסל שלהם ולספוג למחרת הפסד גדול - מדובר על כסף גדול והוא היה על חשבוננו. עשרות ואולי מאות אנשים חגגו במיליונים רבים עד שהבורסה תיקנה-ריככה את עדכון המדדים. היא מתחה אותו על פני הרבה יותר תקופות, הפכה אותו למדורג. זה עדיין קורה, אבל בקטנה ויש גם הרבה יותר זמן להיערך.

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין.

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין - חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים"

הפקיעה על נגזרי מדד המעו"ף ברמה 2932.35

מחזור המסחר עומד על כ-2 מיליארד שקל