קריפטו
צילום: freepik

העלים מליונים מרווחי קריפטו - ונתפס

טימור ברטוב נחקר בחשד שביצע עסקאות בהיקפים של מליונים בזירות מסחר בקריפטו בשנים 2018–2024 בלי לדווח; בביתו נמצאו מסמכים, חומרי מחשב וארנקים קרים, והוא שוחרר בתנאים מגבילים; המלחמה במעלימי הקריפטו עולה שלב

מנדי הניג |

הקריפטו, הפך לזירה פיננסית גלובלית שמגלגלת סכומי עתק ובישראל, כמו בעולם, הוא מושך גם את תשומת הלב של רשויות האכיפה. האנונימיות היחסית, המהירות והביזור של העסקאות הפכו את המטבעות הדיגיטליים לכלי אטרקטיבי גם למי שמבקש להסתיר פעילות כלכלית.

בית משפט השלום בראשון לציון שחרר בתנאים מגבילים את טימור ברטוב, עוסק עצמאי בתחום תיווך שירותים פיננסיים, שנחקר בחשד שבמשך שנים העלים הכנסות משמעותיות שהפיק מפעילות בזירות מסחר למטבעות קריפטוגרפיים. החקירה, שנוהלה על ידי יחידת פקיד שומה חקירות מרכז ברשות המסים בשיתוף היחידה לאכיפה כלכלית בלהב 433, נפתחה אחרי קבלת מידע מודיעיני לפיו ברטוב פעל באופן שיטתי בזירות מסחר בינלאומיות, תוך ניהול עסקאות בהיקפים גבוהים וללא דיווח כחוק לרשויות.

לפי החשד, בין השנים 2018 ל-2024 עסק ברטוב במכירות ובהמרות של מטבעות וירטואליים, כשסך הפעילות הגיע למיליוני שקלים. אף על פי כן, בדוחות השנתיים שהגיש בשנים 2021 עד 2023 הצהיר כי אין לו הכנסות ורווחים ממימוש מטבעות דיגיטליים. בנוסף, בהצהרת ההון שנדרש להגיש ליום 31 בדצמבר 2021, לא ציין כי הוא מחזיק במטבעות קריפטוגרפיים, למרות החשד כי החזקות אלו היו קיימות. לטענת רשויות האכיפה, מדובר בשורת הצהרות כוזבות שנועדו להסתיר את היקף פעילותו ואת רווחיו מהעין הציבורית והרגולטורית.

החקירה, שהחלה בצורה סמויה, עברה למישור גלוי עם עיכובו של ברטוב בידי בלשי היאל"כ. בחיפוש שבוצע בביתו נמצאו מסמכים, חומרי מחשב ו"ארנקים קרים" (התקנים פיזיים לאחסון מאובטח של מטבעות דיגיטליים) שלטענת הרשויות שייכים לו. במסגרת החקירה נגבו עדויות ונאספו ראיות נוספות, שלפי רשות המסים מחזקות את התמונה הראייתית כנגדו. בשלב זה הוטלו עליו מגבלות שונות, והחקירה נמשכת.

ברשות המסים ובמשטרה מציינים כי מדובר בחלק ממאבק מתמשך בתופעת העלמות המס בשוק הקריפטו תחום שצומח בקצב מהיר ומציב אתגרים ייחודיים לרגולטורים ולאכיפת החוק. המטבעות הדיגיטליים, מתוקף היותם מבוזרים ואנונימיים מאפשרים לבצע עסקאות חוצות-גבולות בלי להשאיר תמיד עקבות ישירות במערכת הבנקאית. המצב הזה מחייב את הרשויות לפתח שיטות חקירה מתקדמות, לשתף פעולה עם גופי אכיפה בינלאומיים ולהשתמש בכלים טכנולוגיים מתקדמים לאיתור כספים ומעקב אחר עסקאות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום מסךתמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום מסך

ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"

ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פרדו

בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי. 

בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015 בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,  והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.


"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו,  והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.

"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.

והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.

"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.

תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום מסךתמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום מסך

ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"

ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פרדו

בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי. 

בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015 בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,  והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.


"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו,  והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.

"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.

והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.

"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.