ישראל אייכלר
צילום: דני שם טוב נועם מושקוביץ דוברות הכנסת

חוק המעונות אושר בוועדת השרים – בדרך להצבעה בכנסת

מי התומכים ומי המתנגדים לחוק המעונות
עמית בר | (2)

דיון סוער בוועדה - ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת החוק של ח"כ ישראל אייכלר לסבסוד מעונות יום, והחוק צפוי להיות מונח לאישור הכנסת ביום רביעי בקריאה טרומית. הצעת החוק מעוררת עניין רב משום שהיא מגיעה על רקע דיונים משפטיים וביקורת ציבורית על המדיניות הנוגעת לסבסוד מעונות לילדי אברכים. הביקורת היא שמדובר בפרס למשתמטים. 

במהלך הדיון נאמר כי האישור ניתן בתנאי שיתקיים עוד סבב דיונים בין משרד העבודה לייעוץ המשפטי לממשלה, במטרה למצוא פתרון שייתר את הצורך בקידום החוק עצמו. היועצת המשפטית לממשלה הביעה התנגדות להמשך הסבסוד, בהתאמה לפסיקת בג"ץ בנושא חוק הגיוס, מה שעורר תגובות חריפות בקרב חלק מהשרים.

תמיכה והתנגדות בחוק

שר העבודה, יואב בן צור, הביע בדיון את מחויבותו להמשך הסבסוד ואמר: "היועמשי"ת מבקשת לעשות סלקציה ולהפלות בין פעוטות. איך אני יכול, כשר בממשלה, לפגוע בפעוטות חסרי ישע? זו שאלה מוסרית ערכית!". לדבריו, המאבק על המעונות אינו קשור לחוק הגיוס או לנושאי מילואים, בניגוד למה שמציירים מתנגדיו.

מזכיר הממשלה, עו"ד יוסי פוקס, הדגיש שאם היועמ"שית תיסוג מהוראתה להפסיק את הסבסוד, הוא יסיר את ההצעה מסדר יומה של הוועדה. האמירות מבטאות את המתיחות הגוברת סביב הנושא ואת ניסיונות הממשלה למצוא פתרון שיוכל לעבור גם את המבחנים המשפטיים.

מהו חוק המעונות ומה המשמעויות שלו?

חוק המעונות מתמקד בסבסוד עלויות המעונות לילדים, במיוחד במשפחות בהן לפחות אחד ההורים לומד במוסדות דתיים ואינו עובד. מטרת החוק היא להקל על משפחות רבות בעלות גידול ילדים בגיל הרך ולאפשר השתתפות רחבה במעונות.

ביקורת על החוק

הביקורת כלפי החוק מתמקדת בכך שהוא מסייע בעיקר לציבור מסוים, ולא לכלל האוכלוסייה. המתנגדים טוענים כי המשך סבסוד המעונות עלול לפגוע בשוויון ובתמיכה במשפחות שבהן שני ההורים עובדים. בנוסף, יש הטוענים כי החוק מקדם העדפה פסולה כלפי מגזרים מסוימים על חשבון הציבור הכללי.

השפעת פסיקת בג"ץ

פסיקת בג"ץ בנושא חוק הגיוס משפיעה ישירות על חוק המעונות, שכן היא קובעת עקרונות לגבי שוויון בחלוקת משאבים. ההחלטה המשפטית לפסול את הסבסוד הנוכחי לילדי אברכים גרמה לממשלה לחפש פתרונות חלופיים, כמו הצעת החוק הנוכחית.

תאגיד השידור הציבורי והשיח על תקציבים

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חרפה זה כמו פיגוע (ל"ת)
    הברבור הירוק 03/11/2024 23:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אמונחטאפ 03/11/2024 20:18
    הגב לתגובה זו
    וכנ"ל למשפחות חד הוריות כמו הבדואים (פוליגמיה) מה אם אבירי השיוויון
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.