מנכ"ל נכסים ובנין: "תיתכן עלייה מתונה במחירי הדירות לעומת שנת 2010"
חברת נכסים ובנין מקבוצת אידיבי שבשליטת נוחי דנקנר פרסמה הבוקר את תוצאותיה לרבעון הרביעי ולשנת 2010 כולה. חברת הנדל"ן דיווחה כי חזרה לרווח בשנה שעברה ועל חלוקת דיבידנד בהיקף של 120 מיליון שקל.
בשורה העליונה נכסים ובנין חתמה את שנת 2010 עם גידול של כ-8% בהכנסות לכ-1.678 מיליארד שקל בהשוואה להכנסות של 1.55 מיליארד שקל בשנת 2009.
בהכנסות מהשכרת נכסים נרשם שיפור של כ-14% ל-567 מיליון שקל ברקע להשלמת רכישת בניין מטה בנק HSBC בניו יורק, אך עם זאת בהכנסות ממכירת דירות ומקרקעין נרשמה ירידה של כ-23% ל-396 מיליון שקל. במהלך השנה שעברה נכסים ובנין אכלסה 230 יחידות דיור בהשוואה ל-415 יחידות דיור בשנה שקדמה לה. השווי ההוגן של נדל"ן להשקעה תרם אף הוא לשורה העליונה לאחר שעכרו כמעט והוכפל ל-336 מיליון שקל במהלך 2010.
הרווח התפעולי של נכסים ובנין הוכפל פי 2.5 והסתכם בשנת 2010 ב-735 מיליון שקל, לעומת 293 מיליון שקל בשנת 2009. הרווח התזרימי (EBIDTA) של החברה עמד על 500 מיליון שקל לעומת 477 מיליון שקל.
בשורה התחתונה, הרווח של החברה הסתכם בשנה החולפת ב-136 מיליון שקל, בהשוואה להפסד של 205 מיליון שקל ברקע להפחתה של 237 מיליון שקל שנגרם בשל שיערוך מחדש של פרוייקט הפלאזה בלאס וגאס.
נכון לסוף שנת 2010 היו בקופת החברה כ-1.3 מיליארד שקל. יתרת הנזילות של החברה (מזומנים, השקעות קצרות טווח ונכסים שוטפים) הסתכמו בסוף השנה בכ-3.4 מיליארד שקל. בתוך כך, החברה הודיעה על חלוקת דיבידנד של 120 מיליון שקל.
"אנו מסכמים היום את שנת 2010 עם שיפור בכל הפרמטרים התפעוליים", כך אמר היום רפי ביסקר, יו"ר קבוצת נכסים ובנין. "השנה אופיינה בעשייה רבה של ייזום, פיתוח, רכישה והשבחה של נכסי הקבוצה. היקף ההשקעות ברכישה והקמת הנכסים הסתכם בלמעלה ממיליארד שקל. פעילות זאת הינה חלק מאסטרטגיה ארוכת טווח של בניית תיק נכסים איכותיים באזורי הביקוש בשוקי הנדל"ן בארץ ובחו"ל. איתנותה הפיננסית והנזילות הגבוהה של החברה, ביחד עם צוות הניהולי המנוסה ופלטפורמה יציבה של תיק נכסים מניבים איכותיים, מהווים בסיס איתן ליכולת החברה לנצל הזדמנויות עסקיות כדוגמת עסקת בניין מטה HSBC בניו יורק והנכס בשיקגו. אנו עדים לסימני התאוששות מהמשבר בשוקי הנדל"ן בארה"ב ובהודו ורואים את היעדים האלה כפוטנציאליים להמשך הרחבת פעילותינו בהם".
- 3.לא חשבתי לשמוע ממך משהו אחר (ל"ת)muli 16/03/2011 10:52הגב לתגובה זו
- 2.לא מובן 16/03/2011 10:31הגב לתגובה זוומי מכסה את ההפסד של מאות המליונים משנה שעברה??? כך מתנהלת כלכלת בלוף..
- 1.תיתכן בסיכוי גבוה ירידה במחירי קוביות הבלוקי (ל"ת)קוקו 16/03/2011 10:26הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
