Dell ו-HP הם המותגים המבוקשים למחשבים באירופה

בקרב ארגונים. כך עולה ממחקר שביצעה חברת המחקר והייעוץ הבינלאומית פורסטר ריסרץ'. Dell היא המובילה במחשבים ניידים לארגונים באירופה עם נתח שוק של 36%
דנה פרידלנדר |

חברות Dell ו-HP הן יצרניות המחשבים האישיים המבוקשים והמצליחים ביותר בקרב ארגונים אירופאים, כך עולה ממחקר שביצעה חברת המחקר והייעוץ הבינלאומית פורסטר ריסרץ'. המחקר אשר הקיף 227 מקבלי החלטות בארגוני ענק באירופה העלה כי HP ו-Dell מובילות בצוותא את השוק בכל הקשור לאספקת מחשבים שולחניים, כאשר HP מחזיקה בנתח שוק של 34%, ואילו Dell מחזיקה בנתח שוק של 33% משוק המחשבים השולחניים באירופה. לעומת זאת, Dell היא מובילה ברורה ובלתי-מעורערת בכל הקשור לאספקת מחשבים ניידים לארגונים באירופה, עם נתח שוק של 36%, כאשר במקום השני נמצאת HP עם נתח שוק של 21%.

המחקר של פורסטר מראה כי מכירת חטיבת המחשבים האישיים של יבמ, לענק המחשבים הסיני לנובו, פגעה קשות בנתח השוק של מחשבים אלו. נתח השוק של יבמ/לנובו בתחום המחשבים השולחניים צנח מ-18% בשנת 2005 ל-12% בשנת 2006, ואילו נתח השוק שלה בתחום המחשבים הניידים צנח מ-23% בשנה שעברה ל-16% בלבד השנה. בפורסטר מציינים כי ירידה מהותית זו מהווה הפתעה, שכן לנובו השקיעה משאבים רבים לביסוס נוכחותה בשוק האירופאי, כולל הפחתת מחירים והשקעות גדולות בשיווק. עם זאת, למרות הצניחה הגדולה בנתח השוק שלה, עדיין מחזיקה יבמ/לנובו במקום השלישי בשוקי השולחניים והניידים.

במקום הרביעי בקטגוריית המחשבים השולחניים נמצאת פוג'יטסו-סימנס, עם נתח שוק של 7% בשנת 2006, המהווה עלייה מרשימה לעומת נתח שוק של 4% בלבד בשנת 2005. פוג'יטסו-סימנס חזקה בעיקר בשוק הגרמני, אך מצליחה גם במדינות נוספות. במקום הרביעי בקטגוריית הניידים נמצאת טושיבה, עם נתח שוק של 10%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.