זה רשמי: יפן, הכלכלה השלישית בגודלה בעולם, נכנסה למיתון
כלכלת יפן, הכלכלה השלישית בגודלה בעולם, התכווצה ברבעון הראשון של 2020 ב-0.9%, ביחס לרבעון המקביל אשתקד. אמנם הירידה היא פחותה מהצפי של האנליסטים, שצפו התכווצות של 1.2%, אך כשמשקללים את הנתון לשנתי, מדובר בירידה שנתית כוללת של 3.4% - לעומת 4.5% שצפו האנליסטים.
>>יו"ר הפד': "המשבר יכול להימשך עד סוף 2021"
ההגדרה של מיתון היא התכווצות כלכלית שנמשכת 2 רבעונים ברצף. יפן, שעוד לפני הקורונה דשדשה ונאלצה לספוג העלאות מסים בשל טייפון שפגע במדינה בסתיו שעבר, התכווצה גם ברבעון האחרון של 2019. אבל זה לא הסוף. כנראה שהנתונים עדיין לא משקפים במלואם את עומק המשבר.
"הירידה החדה בתפוקה ברבעון הראשון מרמז שהתפשטות הווירוס כבר פגעה באופן חמור בפעילות הכלכלית במארס", כתב טום לרנמאות', כלכלן המתמחה ביפן עבור חברת קפיטל אקונומיקס, במכתב למשקיעים. "הנתונים צפויים להיות גרועים הרבה יותר ברבעון השני", הוסיף וכתב כי לדעתו תהיה ירידה של 12% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.
שני הגורמים הפוגעים בכלכלה היפנית
למרות שיפן הכריזה על חבילת חילוץ של טריליון דולר - החבילה הגדולה בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה - אמצעי המנע החמורים שהושתו וההפרדה החברתית, הובילו לירידה של 0.7% וזה עוד לפני החלת אמצעי המנע, שהביא לסגירתם של חנויות, בתי קפה ומסעדות. הסקטור הפרטי הצרכני תורם לכלכלת יפן למעלה מ-50% מהכנסותיה, כך שמדובר בפגיעה קשה ביותר.
- תדיראן השקיעה 60 מיליון שקל בטכנולוגיית טיהור אוויר מזגנים עיליים
- ג'נרל מוטורס: ירידה של 35% בהכנסות הרבעון בסין אבל לא הכל שחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, יפן שהיא בין היצואניות הגדולות בעולם, נפגעת בשל הסגירות של מרבית הכלכלות המפותחות בעולם. המדינה זקוקה נואשות להכנסות מיצוא מכוניות וממכשירים אלקטרוניים, שבהן היא מתמחה ומהווים 16% מהכנסותיה. הנתונים מהרבעון האחרון מראים ירידה של 6% ביצוא.
אבל אף אחד לא קונה. אף אחד אפילו לא יכול ללכת לחנות כדי לקנות. הייצור אולי נמשך בצורה כזו אחרת, אבל יותר ייצור מדרישה, אומר כי החברות הולכות להיתקע עם מלאים של סחורה ללא דורש. זה יכביד עליהן מאוד.
- 6.מכרו את המניות שלכם מחר כי יש מיתון מה הכוונה מה ר 23/05/2020 08:49הגב לתגובה זומכרו את המניות שלכם מחר כי יש מיתון מה הכוונה מה רוצים ביספורטל להגיד אני עד עכשיו לא היבנתי
- 5.אא 20/05/2020 10:47הגב לתגובה זוכל המדינות אשר הגיבו בהיסטריה לבכיית הקורונה ושיתקו את המשק הלאומי יסבלו ממיתון כולל ישראל. המדינות שהיתמודדו עם משבר הקורונה בצורה נכונה כמו דרום קוריאה ושבדיה יפגעו מעט ממשבר הקורונה. ממשלות חלשות ועיתונאות היסטרית שמחפשת כותרות הינם אחראים למיתון בכל מדינה שתכנס למיתון
- 4.לחפש לטווח קצר אלטרנטיבות אחרות כמו זהב או סחורות (ל"ת)נועם 20/05/2020 07:48הגב לתגובה זו
- 3.מה זה משנה הבורסות מרקיאות שחקים (ל"ת)שי 19/05/2020 16:34הגב לתגובה זו
- מרקיע שחקים מלשון רקיע (ל"ת)עברי דבר עברית 19/05/2020 20:44הגב לתגובה זו
- 2.לרון 18/05/2020 16:28הגב לתגובה זולמיתון,היא במיתון מאז 1990והסיבות שונות אך בבסיס היפני חסכן
- 1.דוד ס 18/05/2020 15:06הגב לתגובה זועושים מכלום משהו , תרשמו שיפן נכנסה למיתון בפחות ממה שצפו האנליסטים ... מה אתם מנסים לעשות ? הרי ידוע שכל כלכלות העולם יכנסו למיתון אחרי הקורונה ומה שקורה בעולם , בדיחה אתם
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
