פאואל
צילום: gettyimages

“אני לא יודע מתי יסתיים המשבר, זה יכול להימשך עד סוף 2021"

באופן רשמי, יו"ר הפד', ג'רום פאואל, אומר כי סיום המשבר תלוי בחיסון, אבל ללא התפרצות שנייה ארצות הברית תתחיל להתאושש בסוף השנה; "בטווח הבינוני ובטווח הארוך לא היה מהמר נגד הכלכלה האמריקאית". אז לאן הולכים מפה?
ארז ליבנה | (14)

"יתכן שהתאוששות כלכלית מלאה תגיע רק לאחר שיהיה חיסון", כך אמר יו"ר הפד', ג'רום פאואל, בראיון שהעניק לתוכנית התחקירים האמריקאית "60 דקות. "בלי גל שני של התפרצות, הכלכלה האמריקאית תתחיל להתאושש בסוף החצי השני של 2020 - אם כך יהיה, זה יכול להימשך עד סוף 2021", הוסיף. 

 

"הכלכלה האמריקאית תתאושש. זה בטוח. לא הייתי מהמר נגדה בטווח הארוך ואפילו לא בטווח הבינוני. אבל ייתכן וזה יקח פרק זמן לא מועט. אנחנו באמת לא יודעים", הוסיף פאואל. 

כל המומחים אגב, אומרים שחיסון ייקח במינימום 12 חודשים לפתח - כשצריך לזכור שלנגיף ה-SARS שהיה ב-2002 אף פעם לא נמצא חיסון אמיתי. 

אז מה זה אומר בעצם?

למרות הסתכנותו בקבלת חצים מושחזים מנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, יו"ר הפד', ג'רום פאואל, אמר את מה שכולם בעצם יודעים. אנחנו לא באמת יודעים שום דבר כרגע. אנחנו לא יודעים הרבה על הנגיף, על תופעות המחלה שהוא מייצר בגוף האדם וגם לא ההשפעה האמיתית שלו על הכלכלה וגם לא, וזה הדבר החמור ביותר, מהו פקטור הזמן שיידרש כדי להתמודד עם המגפה העולמית. 

 

וכאן בדיוק בדיוק הבעיה. אומרים שהבורסה חוזה את מה שיקרה בכלכלה הריאלית, בטווח של בין 3 ל-9 חודשים. אז אומרים. כי מה שקורה בשווקים הגלובליים הוא לא ממש מובן.  אין התאמה בין אחוז המובטלים שמרקיע לשחקים לבין וול סטריט שמזנקת בחודש האחרון. סין מתקשה להתאושש? וול סטריט בירוק. 

 

איך זה מתנגש? פשוט. עוד לפני הקורונה חיינו בתקופה של מוניטיזציית יתר. לאור חולשה מנהיגותית כמעט גורפת בעולם ובמיוחד המערבי, הבנקים המרכזיים הם אלה שמכתיבים את הכללים הפיננסיים. המשבר הכלכלי של 2008 יצר את הכלכלה של היום. והריבית האפסית היא התומכת עליות בבורסה, כי אין לאנשים מקום אחר לשים את כספם. 

המרוויחים - העשירים; המפסידים - כל היתר

אלא שכמו תמיד, יש קאץ'. כי ריבית אפסית זה כמעט כמו כסף מתנה, אבל האיש הקטן לא מרגיש את זה. את ההלוואה שהוא מקבל מהבנק או מחברת האשראי הוא מקבל בריבית גבוהה בהרבה. מי שמרוויחים מכך הם רק ענקי הפיננסים והכלכלה. הכסף הזול מגיע רק אליהם (הם לווים בזול וייצרים ערך בזכות הנהירה והגאות בהשקעות בשווקים הפיננסים). 

 

אממה, הציבור שהעניק מיליארדים כדי להציל את הכלכלה, עכשיו יצטרך כנראה לבלוע העלאות מיסים. בישראל מדברים על העלאת המע"מ, רק המהלך הזה יגדיל את מעגלי העוני ועוד אנחנו לא יודעים עוד כמה כסף נצטרך להזרים לשווקים ולעסקים כדי להתמודד עם המשבר.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

ובשורה התחתונה מה זה אומר על השווקים הפיננסיים? זה אומר שאנחנו נכנסים לתקופה של חוסר וודאות בצורה חסרת תקדים. כלכלות העולם נסגרו בו אחר זו, מלחמת מחירים בנפט שהביאה את הסחורה לראשונה בהיסטוריה למחירים שליליים, המשך התעצמות של מלחמה קרה בין ארה"ב לסין ועוד ועוד חדשות שפוגעות בשלולית הגלובלית, שאין לנו דרך לדעת איך הן יבואו לידי ביטוי. 

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    כותב 19/05/2020 06:06
    הגב לתגובה זו
    ופה לועגים
  • 12.
    אממה?! (ל"ת)
    אה? מה? מה? 19/05/2020 01:13
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    תלמד מנעם טל לא להיות מנחוס 18/05/2020 20:10
    הגב לתגובה זו
    תלמד מנעם טל לא להיות מנחוס
  • 10.
    דירה=קורת גג 18/05/2020 19:39
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • 9.
    ואין לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמים.. (ל"ת)
    ובכן... 18/05/2020 16:25
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    מדוע הכתב בוחר כותרת 18/05/2020 16:24
    הגב לתגובה זו
    הפד הגיע עם הודעה מצוינת לשווקים והכתב בוחר כותרת שלילית,מדוע? פוזיציה אישית שלו?? לא מקצועי לטעמי.
  • 7.
    mg 18/05/2020 15:49
    הגב לתגובה זו
    וגם בכמה חברות ומכוני מחקר היו עבודות קודמות על הסארס ווירוסי קורונה.
  • 6.
    שחר 18/05/2020 12:37
    הגב לתגובה זו
    המחירי הטובין , כצפוי , יעלו ורוב הציבור , כנראה , יקנה פחות
  • 5.
    גם אני לא יודע אבל מה זה משנה? העיקר שמדפיסים (ל"ת)
    תומר 18/05/2020 12:01
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    לא לקח הרבה זמן עד שפרסמו כתבה שלילית כמו בכל יום (ל"ת)
    כתבה שלילית 18/05/2020 10:32
    הגב לתגובה זו
  • האם צפית או ציפית שיכתבו כתבה מאד חיובית לאור המצב? (ל"ת)
    למגיב 4 18/05/2020 11:02
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    קיצר תקשיבו לעמית נעם טל (ל"ת)
    משקיע 18/05/2020 10:30
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רבקה 18/05/2020 10:28
    הגב לתגובה זו
    והבנקים המרכזיים.
  • 1.
    יש-בביטקוין (ל"ת)
    אנונימי 18/05/2020 10:23
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.