אופטימיות: 47% מהתעשיינים מצפים לצמיחה השנה
התעשיינים אופטימיים וצופים, כי ברבע הראשון של השנה תחול האצה נוספת בקצב צמיחת התעשייה. צפוייה גם האצה בקצב גידול המכירות לשוק המקומי והמשך הגידול המהיר ביצוא. כך מסרה נירה שמיר, ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים, בהסתמכה על סקר הציפיות של התאחדות התעשיינים שנערך לאחרונה על ידי אגף הכלכלה והקיף כ-185 מפעלים.
שמיר מציינת, כי גם חברות ישראליות להן פעילות יצרנית בחו"ל אופטימיות מאד וצופות האצה ניכרת בקצב גידול הצמיחה, קליטת עובדים והשקעות.
שמיר טוענת, כי מסקר הציפיות של התאחדות התעשיינים לחודשים ינואר-מרץ 2007, שנערך במחצית השניה של דצמבר ובמהלך ינואר, צופים התעשיינים האצה נוספת בקצב צמיחת תפוקת התעשייה - 47% צופים גידול בתפוקה ו-13% בלבד צופים ירידה. צמיחה צפויה בתפוקת כל ענפי התעשייה, כאשר צמיחה מהירה במיוחד צפויה בענפי האלקטרוניקה, המתכת והחשמל.
התעשיינים צופים, כי בתחילת 2007 תימשך קליטת העובדים בתעשייה. 22% - צופים גידול במצבת העובדים ו-8% צופים צמצום קל בלבד. מרבית ענפי התעשייה צופים גידול במצבת העובדים, למעט ענף הכימיה, בו צפויים פיטורים. גידול בולט צפוי במצבת העובדים בענפי האלקטרוניקה, הטקסטיל וההלבשה, המתכת והחשמל.
התעשיינים מעריכים, כי ברבע הראשון של 2007 תחול האצה בקצב התרחבות מכירות התעשייה לשוק המקומי, 41% צופים גידול במכירות, לעומת 18% שצופים ירידה.
היצואנים צופים, כי ברבע הראשון של השנה תחול התרחבות נוספת בהיקף משלוחי היצוא, בעוצמה הדומה לזו שנרשמה בסוף 2006. 50% מהיצואנים צופים עלייה ביצוא ו-15% צופים ירידה, מרביתם ירידה קלה. התעשיינים צופים שברבע הראשון של 2007 תחול האטה בקצב גידול ההשקעות בתעשייה - 29% צופים גידול ו-9% צופים ירידה. ברוש מציין, כי יש להניח שירידה זו תושפע מסיום תוקף תקנות הפחת המואץ.
בהתייחס לרבע האחרון של 2006 - מתברר מסקר הציפיות של התאחדות התעשיינים כי חודשה ההאצה בקצב צמיחת התעשייה, זאת לאחר האטה בפעילות ברבע השלישי אשתקד, (שחלה על רקע מלחמת לבנון השנייה). 46% מהתעשיינים הרחיבו את תפוקתם ו- 25% צמצמו תפוקתם; בהתאם, נמשכה ברבע האחרון של 2006 העלייה בניצולת הציוד בתעשייה - 28% מהתעשיינים רשמו עלייה בניצולת ו-17% רשמו ירידה; במקביל, מדווחים התעשיינים על עלייה בולטת במלאי המוצרים הגמורים, לצד עלייה במלאי חומרי הגלם.
מסקר הציפיות של התאחדות התעשיינים עולה, כי בסוף 2006 חודשה ההאצה גם בקצב קליטת המועסקים לתעשייה. 32% מהתעשיינים שהשתתפו בסקר דיווחו על קליטת עובדים ברבע האחרון של 2006, ו-11% דיווחו על פיטורים, (לעומת 28% ו- 10% שדיווחו כך בהתאמה בסקר הקודם).
כן עולה, כי בהתאם לציפיות, נמשך בחודשים אוקטובר - דצמבר 2006 הגידול במכירות התעשייה לשוק המקומי, תוך האטה קלה בקצב. 42% מהתעשיינים דיווחו על גידול במכירות לשוק המקומי, ו-27% דיווחו על ירידה; היצואנים בסקר מדווחים על המשך ההתרחבות המהירה במשלוחי היצוא בסוף 2006, בקצב הדומה לזה שנרשם ברבע השלישי אשתקד. 51% מהיצואנים רשמו עלייה ביצוא ו- 24% דיווחו על ירידה.
שמיר מציינת, כי מהסקר עולה שברבע האחרון של 2006 החריפה השחיקה ברווחיות היצוא. 65% מהיצואנים רשמו שחיקה ברווחיות ו- 9% בלבד רשמו שיפור, מרביתם שיפור קל. השחיקה ברווחיות היצוא נובעת, כפי הנראה, מהתיסוף החד בשערו של השקל ביחס לדולר.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
