הבורסה סגרה בעליות קלות: יום ירוק נוסף לבנקים
הבורסה בתל אביב סגרה יום מסחר מדשדש בעליות שערים קלות. המדד הנמוך שפורסם בשבוע שעבר והמשך המגמה החיובית בארה"ב ממשיכים לשמור על המסחר בבורסה הישראלית ברמות שיא. אך על מנת לענות על השאלה איך ימשיך השוק לתפקד עוד מוקדם מדי לומר, שנת הבחירות העומדת בפתח עלולה לגרור עימה פריצות תקציב, הבטחות לא כלכליות ובגדול את כל מה שמלווה "כלכלת בחירות". הזירה העולמית, עושה רושם, תתמוך בהמשך המגמה העולה של השוק הישראלי, רק שהשוק לא ממש נוטה להקשיב למה שמכתיב לו העולם. על הכיוון יחליט השוק כנראה רק מחר עם פתיחת המסחר בשאר העולם שכנראה יחליט רק ביום שלישי בהודעת הפד. הבנקים שנסחרו במגמה מעורבת במהלך כל יום המסחר סגרו יום נוסף של עליות שערים. מדד ת"א 25 סגר בעלייה של 0.19% לרמה של 739.26 נקודות. מדד ת"א 100 עלה ב-0.11% לשער של 745.48 נקודות. מדד התל טק 15, ירד ב-0.96% לשער של 402.12 נקודות. חברת הביטוח הפניקס ריכזה היום עניין על רקע הודעתו של שלמה אליהו מבעלי הפניקס. שלמה אליהו הודיעה כי הוא מנהל מו"מ למכירת חלקו בחברה הנאמד על כ-33% בסכום של 200 מיליון דולר. המכירה מגיעה על רקע כוונתו של אליהו לרכוש את בנק לאומי. הפניקס נסחרה בעלייה של 3.88% לשער של 13.65 שקלים. אחרי שמכר בסוף השבוע את חברת קרנות הנאמנות לאומי פיא להראל השקעות, מנהל בנק לאומי מו"מ למכירת אחזקותיו בביטוח ישיר הנאמדות על כ-18% לקבוצת צור שמיר, שבשליטת משפחת שניידמן המחזיקה ב-48% מביטוח ישיר. מניות הראל השקעות טיפסו ב-3.81% לשער של 201.8 שקלים. בבנקים המגמה המעורבת שאפיינה את היום עברה למגמת עליות. פועלים נסחרה בעליה של 2.41% לשער של 17.41 שקלים, לאומי הוסיפה 3.02% לשער של 14.68 שקלים, דיסקונט הוסיפה 1.6% לשער של 6.54 שקלים, מזרחי נסחרה בעליות של 0.30% לשער של 23.56 שקלים, הבינלאומי נסחר בעלייה של 0.50% לשער של 38.30 שקלים. ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע, הודיעה בשבוע שעבר על שני אישורי FDA חדשים. הראשון, לגרסה הגינרית לטיפול בדלקת פרקים, שמכירותיה מוערכות ב-228 מיליון דולר בשנה והשני אישור FDA מותנה לטבליות הריבוירין שהם הגרסה הגינרית לתרופה לחולי צהבת של חברת Roche. לתרופה הקיימת של Roche שוק מכירות מוערך של 206 מיליון דולר, טבע צפויה לקבל אישור סופי לתרופה עם פוג תוקפה של הבלעדיות של Roche בדצמבר הקרוב. מניות טבע החליקו ב-1.19% לשער של 150 שקלים. טבע היתה למעשה היחידה הבוקר לפתוח בפער שלילי מקרב 6 הדואליות של המעו"ף, אך גם פריגו שפתחה בפער חיובי נסחרה בסוף בירידה בשיעור של 0.97% לשער של 65.64 שקלים. בצידו הירוק של המתרס ניצבו: כור עם עלייה של 0.60% לשער של 253.30 שקלים, ליפמן שקפצה ב-0.68% לשער של 133.70 שקלים, לאחר שסבלה בשבועות האחרונים מסנטימנט שלילי במיוחד על רקע ספקולציות, כי תפרסם אזהרת רווח גם לרבעון השלישי. עוד בדואליות. רדויז'ן קפצה ב-3.10% לשער של 61.18 שקלים. ביום חמישי, לאחר נעילת שערי המסחר בוול סטריט אישרה החברה כי זוהר זיספל, המנכ"ל, רכש חודש שעבר מניות בסכום של כ-3 מיליון דולר. המומנטום החיובי בחברה התחיל עוד בתחילת השבוע, כשזינקה בכ-13% לאחר שג'ים קרמר, בעל תוכנית הטלויזיה ברשת CNBC האמריקנית, המליץ לצופיו על מניות החברה. ביום רביעי הקרוב עתידה להסתיים עסקת סלקום באמסטרדם. במסגרת העסקה, נזכיר, רכשה דיסקונט השקעות מקבוצת אי.די.בי 70% מחברת סלקום מידי משפחת ספרא וחברת בל סאות' בשני שלבים. בשוק מעריכים, כי עד ליום רביעי, יגיע דנקנר להסכמה עם קרן פרובידנס בנוגע לשותפות בסלקום. היקפה של העסקה כולה, נציין, מגיע ל-1.345 מיליארד דולר. מניות אי.די.בי נסחרו היום בעליות שערים אך בגרו את היום בירידות. אחזקות ירדה ב-0.38% לשער של 105.80 שקלים, פיתוח סגרה ללא שינוי, ודיסקונט השקעות נהנתה מעליה של 0.79% לשער של 101.70 שקלים. איתוראן תבצע ספליט של 3:1 לקראת הנאסד"ק. החל מיום ההקצאה, ה-22 בספטמבר יחזיק כל בעל מניות בחברה 3 מניות בנות שליש שקל ערך נקוב על כל מניה בת 1 שקל ערך נקוב שהיתה ברשותו נכון ל-21 בספטמבר, שנקבע כיום הקובע לחלוקה. מניות איתוראן הגיבו לבשורה בעלייה של 0.29% לשער של 174.9 שקלים. עסקת טבע-כת"ב הציפה את ערך התיק של פולאר תקשורת ומניית האחרונה הגיבה בירידה של 0.09% לשער של 11.45 שקלים. השקעותיה של פולאר תקשורת דרך קונרס בכלל תעשיות ביוטכנולוגיה רשומות בשווי של 6 מיליון דולר. בעקבות העסקה עם טבע, תג המחיר שלהן גדל פי 4 אל מעל ל-20 מיליון דולר. מימוש האופציה בקיורטק עשוי להציף ערך נוסף של קרוב ל-10 מיליון דולר.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס
קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה.
חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק.
חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.
לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.
- רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"
- העלים מליונים מרווחי קריפטו - ונתפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות לרבות הזכות לקניין, חופש העיסוק ועקרון השוויון. הזכות לקניין, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת לדברי העותרים משום שהחוק כופה חלוקה או מיסוי על נכסים שכבר מוסו בעבר, מה שיוצר מיסוי כפול בפועל. חופש העיסוק נפגע בכך שהחוק מתערב בהחלטות עסקיות לגיטימיות, כמו שמירת רווחים להשקעות עתידיות או כרית ביטחון. עקרון השוויון מופר, שכן החוק מתמקד בחברות קטנות בעוד גופים גדולים פטורים. לטענת העותרים, מדובר בחוק מורכב ותקדימי שנחקק בלוח זמנים קצר, ללא היוועצות מספקת וללא בחינה של השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח. השלכות אלה כוללות פגיעה בתחרותיות, בריחת הון לחו"ל, והפחתת תמריצים להקמת עסקים חדשים, כפי שמעידים דוחות כלכליים ממכון אהרן ומבנק ישראל.
