עוד חדשות רעות מצרפת: דיווחה על אפס אחוזים של צמיחה בתמ"ג ברבעון השני
צרפת עוברת לאחרונה את אחת התקופות הכלכליות הקשות בתולדתיה.
היום פורסמו נתוני המאקרו על התוצר המקומי של כלכלת צרפת ברבעון השני של השנה שמראים כי הכלכלה השנייה בגודלה בגוש האירו נמצאת בשיאה של האטה כלכלית.
היום פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הצרפתית את נתוני התמ"ג במדינה לרבעון השני של השנה, כאשר נתוני הצמיחה של המדינה מראים על צמיחה אפסית, וזאת בניגוד לצפי הכלכלנים שצפה עליה של 0.3% ברבעון השני.
"החלשות הצמיחה דחפה את נתוני התמ"ג מטה" כתבו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הצרפתית עם הוצאת הדו"ח. הצריכה בצרפת ירדה ב-0.7% ברבעון השני, וסאת לעומת עלייה של 0.4% ברבעון הראשון.
- 4.רוני גפני 12/08/2011 21:52הגב לתגובה זוצמחה לה תינוק לאשת סרקוזי, זו הצמיחה לשטוחה שלו.
- 3.זאן קלוד חנטרישה 12/08/2011 12:21הגב לתגובה זוברוני...חחחחחחחחחחחחחחח ולכן עתידה של צרפת שיוולד ל" זוג הנישיאותי" יהיה שווה אפס אחוז צמיחה....
- 2.אא 12/08/2011 10:42הגב לתגובה זועכשיו הבנתי למה אוסרים על השורטים.... טמבלים כל הנתונים גרועים באים בצרורות נראה לי כל החארטה של האיסור שורט מגביר את החשש מפני משבר נוסף שדופק בדלת
- לכל השורטיסטים 12/08/2011 10:47הגב לתגובה זושיהיה בהצלחה ...מי יתן ותצאו ותימסו מהחום של השוק מרוב שהוא עלה
- 1.פיני 12/08/2011 10:37הגב לתגובה זואתם התקשורת ומי שנמצא שם כותבים בחוסר רגש...ודברים מתרסקים בגלל זה לכן סוגרים את השורטיסטים בשלב הבא יצנזרו כתבות זדוניות כמו זו זה פשוט מזעזע ..לא סתם קמרון מברטניה רוצה לסגור את הטוויטר
צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.
