האם צרפת הבאה בתור? כלכלן בכיר: "היא לא מדינה ששווה דירוג של AAA"
האם אחרי ארה"ב צרפת היא הבאה בתור? ההחלטה של סוכנות דירוג האשראי, סטנדרד אנד פורס (S&P), מציבה מדינות אחרות, שלהן גם דירוג מושלם לעמוד תחת זכוכית המגדלת של המשקיעים שמתחילים לחשוש שהדירוג המושלם שלהן גם בסכנת הורדה.
"לפי דעתי צרפת היה לא מדינה ששווה דירוג של AAA" אמר פול דנובן, כלכלן ראשי ב- UBS AG. "צרפת לא יכולה להדפיס את הכסף של עצמה, מה שגורם להבדל עצום בינה לבין ארה"ב. היא לא מקבלת יחס של מדינה עם דירוג מושלם ע"י השווקים".
כאשר משבר החובות באירופה מראה סימנים של התרחבות למדינות ה-PIIGS היותר חזקות של איטליה וספרד, כך גובר החשש כי צרפת, שהבנקים בה חשופים בעשרות אם לא מאות מיליארדי אירו של הלוואות למדינות ה-PIIGS אינה כה בטוחה למשקיעים כפי שהדירוג שמושלם מבטיח.
"אם לאיטליה וספרד יש קשיים, האם אנחנו בטוחים למשל, שצרפת יכולה להיחשב כמדינת בסיס?" אמר מרקו וולי, הכלכלן הראשי לאזור אירופה בבנק UniCredit. "רשימת מדינות הבסיס שעליהן אפשר לסמוך מצטמצמת לאחר הורדת הדירוג האחרונה לארה"ב".
"הדירוג של צרפת הוא יציב" אמר ג'אן מישל סיק, הכלכלן הראשי של סוכנות S&P לאזור אירופה בראיון היום. מנגד, הביקורת מצד כלכלנים רבים טוענת שמהצב לא כך, וזאת בעקבות הנתונים של המדינה.
למרות שהחוב של צרפת עומד על יחס של 'רק' 84.7% מהתמ"ג של המדינה, כאשר במדינות כמו איטליה היחס הוא של 120.3%, היחס בין תמ"ג לחוב גדל במהירות כפולה מזו של אטליה מאז שנת 2007 כאשר המדינה מציגה גירעון תקציבי בכל שנה מאז 2006. והחוב של צרפת עומד על 1.59 טריליון אירו (2.3 טריליון דולרים) ב-2010, כאשר של איטליה עמד על 1.8 טריליון אירו באותה תקופה.
"מדינות גוש האירו כגון צרפת, איטליה, בלגיה, ואפילו מדינה כמו אנגליה (שלא חברה בגוש), חשופות להורדת דירוג" אמר ניל מהקינון, אסטרטג השקעות ראשי ב-VTB Capital.
נציין כי צרפת היא המדינה היקרה ביותר בין המדינות המחזיקות בדירוג AAA בשביל לבטח כנגד מצב של חדלות פירעון בשווקים. ביטוח למצב של חדלות פירעון על המדינה עומד על 143.8 נקודות בסיס, כמעט פי 3 יותר מארה"ב. בתוך כך, בעוד אגרת חוב ל-10 שנים של ארה"ב נסחרת בריבית של 2.56%, אגרת זהה של צרפת נסחרת ב-3.14%.
נציין כי למרות הביטחון של S&P במצבה של ספרד, בדו"ח שהוציאה הסוכנות בחודש יוני נכתב כי "אם הממשלה בצרפת לא תתמיד ברפורמה בפנסיות של הממשלה, תערוך שינויים נוספים במערך הביטוח הלאומי, ותפעל על מנת להשיג תקציב מאוזן כאשר תקציב הבריאות צפוי לעלות, הסוכנות תשקול מחדש את הדירוג המושלם של המדינה"
- 3.הסרטון רק מתחיל (ל"ת)סוף היורו 08/08/2011 01:52הגב לתגובה זו
- 2.צרפת ????????? חחחחחחחחחחחחחחחחחחח (ל"ת)ז' אן קלוד חנטרישה 07/08/2011 20:28הגב לתגובה זו
- 1.אלעד 07/08/2011 19:50הגב לתגובה זוזה ניהיה שכונה לכל מדינה מורידים דירוג
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
