החלטת הריבית והודעת התמיכה של פישר עושות את העבודה: הדולר זינק 2.4%
בעוד השווקים ברחבי העולם פתחו עוד יום של ירידות שערים חדות, הדולר ממשיך זה היום השני ברציפות להתחזק מול האירו. למרות זאת, הין היפני מתחזק מול שני המטבעות, מגיע לרמת שיא של חצי שנה מול הדולר, כשמול המטבע האירופי חוזר לרמתו מלפני שלוש שנים.
בגזרה המקומית, הדולר התחזק מול השקל במסחר הבין בנקאי בשיעור של 2.36%, זאת ברקע להחלטה של נגיד בנק ישראל, הפרופסר סטנלי פישר, להוריד את הריבית ב-0.5% ל-3.75%, ולהודעת בנק ישראל מוקדם יותר אתמול, כי יתכן וימשיך ברכישות המט"ח גם לאחר היום היקף הרכישות של התוכנית המקורית. נציין, כי המסחר היום הסתיים בשעה 12:00 מבלי שנקבעו שערים יציגים.
אתמול התחזק הדולר ב-1.1% בלבד, ונראה כי היום הדולר משלים פערים, זאת בעוד שנסחר ביציבות יחסית מול האירו. נציין כי בעקבות החג לא יקבע היום שער יציג, אך במסחר בין הבנקים עולה הדולר ב-2.35% לרמה של 3.58 שקלים לדולר.
המטבע היפני ממשיך במגמת ההתחזקות, כשהיום חצה, לראשונה מזה שישה חודשים, את רף ה-100 ין לדולר, זאת ברקע לנפילות המדדים בבורסות באסיה כולה.
"הדבר היחיד שאפשר לעשות זה לקנות ין" אמר סטיב בארו, אסטרגט מטבעות ב-Standard Bank מלונדון לבלומברג. ג'רמי סטראצ', אסטרגט בכיר מ-Rabobank International הוסיף כי "התחזקות הין משקפת את הפחד והפרנויה בשווקים...המשקיעים ממשיכים לברוח ולהגן על עצמם כמה שיכולים בחוף המבטחים המסורתי - הין."
המטבע הבריטי ממשיך את מגמת ההתחזקות אל מול הדולר מאתמול, בעוד שממשלת האי הודיעה על הזרמת 87 מיליארד דולרים למערכת הפיננסית על-מנת למנוע התרסקותה.
הרובל הרוסי נחלש זה היום השני אל מול המטבע האירופי ונסחר ברמה של 35.67 רובל לאירו, כשברקע הפסקות המסחר במוסקבה, והצניחה במחירי הנפט (למחיר של 86.2 דולר לחבית), המהווה את ענף היצוא הרווחי ביותר במדינה. אל מול הדולר הרובל דווקא מתחזק ונסחר ברמה של 26.32 רובל לדולר.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
