אסיה ננעלה בירידות חדות: הודו קרסה 4.3% בשל בהלת מכירות מצד הזרים

(עדכון) - אנליסטים: "מגמת הירידות תימשך עד סוף הרבעון". סוחר בהודו: "קרנות הנאמנות יושבות על כמעט 5 מיליארד דולר אך לא מראות שום סימנים להשקעה"
עדי בן ישראל |

בורסות אסיה ננעלו היום בירידות שערים חדות בעקבות הנפילות שנרשמו אמש בוול סטריט. מניות הפיננסים שהיכו אמש בארה"ב היכו הבוקר גם באסיה ומשכו את המדדים לירידות חדות, כאשר גם היום קיבלו המשקיעים עדות לקורלציה הקיימת בשווקים הגלובלים, כשמשק כנפי פרפר בארה"ב מעורר סערה באסיה, כפי שהיו המשקיעים עדים בחודשים האחרונים.

הבורסה בהודו ספגה את ההפסדים הכבדים ביותר בעקבות מכירות מסיביות של המשקיעים הזרים. מניות הבנקים בהודו נפגעו קשות על רקע החששות כי מערכת הבחירות במדינה תוביל להבטחות כלכליות שיפגעו בצמיחה במשק ההודי.

"המשקיעים המקומיים בהודו פאסיבים לגמרי והזרים נמצאים במצב רוח למכור", אמר סוחר בבורסת מומביי. "קרנות הנאמנות יושבות על כמעט 5 מיליארד דולר אך לא מראות שום סימנים להשקעה. משקיעים הודיים מקומיים מתעניינים רק במסחר תוך-יומי".

בסופו של יום סוער בהודו, מדד ה-Sensex נפל ב-4.3% לרמה של 15,823. המניות במדד נסחרות כעת במכפיל רווח של 15.5, כאשר קצב הצמיחה בהודו עומד על 8.5% ושיעור האינפלציה מסתכם ב-4.5%.

מבין מדדים מובילים נוספים באסיה, הניקיי ביפן איבד 3.3%, ההאנג סנג בהונג קונג נפל 3.6%, אוסטרליה השילה 3.2%, דרום קוריאה ירדה ב-2%, טייוואן איבדה 1.5% וה-CSI בסין נסוג 1.4%.

"המצב נעשה גרוע כי אין קונים. מגמת הירידות תימשך עד סוף הרבעון הנוכחי ואיננו צופים שום התאוששות לפחות עד אפריל", אמר פרנסיס לון, מנהל בבית ההשקעות Fulbright Securities בהונג קונג.

שיין אוליבר, מנהל השקעות ב-AMP Capital Investors שבאוסטרליה, סבור כי המצב הקשה באסיה הוא תוצאה ישירה של הנעשה בארה"ב. לדבריו, "כל אי הוודאות האופפת את ארה"ב פוגעת בשווקים הפיננסיים בכל העולם. עושה רושם שהשווקים באסיה הולכים לרדת מתחת לשפל שנרשם בחודש ינואר".

מניות במרכז

מניות הבנקים נפגעות כתוצאה מהחדשות הרעות בסקטור הפיננסים בארה"ב. מניית Mizuho נפלה 5.8%, מניית Sumitomo Mitsui Financial Group צללה 6.3%, מניית National Australia Bank ירדה ב-5.4% ו-Kookmin Bank השילה 1.6%.

מניית Sinopec הסינית איבדה 7.7% לאחר שבית ההשקעות גולדמן זאקס הפחית את המלצתו למניה ל"נייטרלי" מ"קנייה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.