ה-BSA תובע כחצי מיליון שקלים משלוש חברות מקבוצת טלסקר בגין שימוש בתוכנות ללא רשיון

בכתב בתביעה נאמר, כי החברות טיילור נלסון סופרס טלסקר, טלסקר וTNS מוניטור השתמשו בתוכנות מיקרוסופט ללא רישיון. התביעה הוגשה לאחר דיווח בקו החם ולאחר חקירה סמויה בחברות. עו"ד שי בן חיים, ממשרד שאול בן חיים, המייצג את קבוצת טלסקר בתגובה: "כתב התביעה הגיעה ברגעים אלה והתביעה התקבלה בהפתעה גמורה"
לירון יחזקאל |

ארגון ה-BSA, אשר נלחם כנגד השימוש בתוכנות פיראטיות ברחבי העולם, הגיש אתמול (ד') תביעה על סך חצי מיליון שקלים נגד החברות טיילור נלסון סופרס טלסקר, טלסקר וTNS מוניטור בחשד לשימוש בתוכנות מיקרוסופט ללא רישיון. התביעה הוגשה לאחר דיווח בקו החם ולאחר חקירה סמויה בחברות. בכתב התביעה דורש ארגון ה-BSA, המיוצג על ידי משרד עו"ד נעמי אסיא ושות', כי יינתן צו מניעה לחברות מקבוצת טלסקר וכן פיצויים על סך חצי מיליון שקלים. זאת, בטענה כי החברות הנ"ל הפרו את זכויות היוצרים של מיקרוסופט על ידי שימוש בתוכנת אופיס וחלונות ללא רישיון.

על פי כתב התביעה, באחד הסניפים הממוקמים ברמת גן נמצא, כי נעשה שימוש בתוכנות הנ"ל ללא רישיון בלמעלה מ-120 עמדות מחשב. כמו כן מצויין, כי באחד ממרכזי הפעילות של החברה הממוקם בראשל"צ נעשה שימוש בלמעלה מ-70 עמדות מחשב בהם מותקנות התוכנות הנ"ל, זאת ללא רישיון אף לא לתוכנה אחת. יתרה מזאת, בכתב התביעה נאמר, כי במהלך אוקטובר השנה שלח הארגון מכתב אזהרה בו התריע את מנהלי החברה משימוש לא חוקי בתוכנות המוזכרות לעיל וציין, כי שימוש בתוכנות דורשות רישוי, וכי על מנהלי החברה חלה אחריות אישית לטיפול בבעיה. כמו כן נתבקשו בעלי החברה להציג רישיונות תוכנה לכל עמדת מחשב.

"נדהמנו לראות, כי חברות המתמחות, בין היתר, בעריכת מחקרים בתחומי תקשורת וטכנולוגיה, חשודות בהפרה של זכויות יוצרים בתוכנה", אמרה עו"ד אסיא והוסיפה, כי "תביעה זו ממשיכה את את פעילות האכיפה של ארגון BSA מטעם חברי הארגון. אנו עומדים להגיש בקרוב תביעות נוספות כנגד חברות וארגונים, אשר ייתפסו מפרים את זכויות היוצרים של חברי ארגון ה-BSA".

עו"ד שי בן חיים, ממשרד שאול בן חיים, המייצג את קבוצת טלסקר מסר, כי "כתב התביעה הגיעה ברגעים אלה והתביעה התקבלה בהפתעה גמורה, זאת שלאחר בירור עם מנהלי טלסקר לא התקבלה שום פנייה ממיקרוסופט או מבאי כוחה. בימים הקרובים נלמד את כתב התביעה ונגיב כמתקבל".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".