ה-BSA תובע כחצי מיליון שקלים משלוש חברות מקבוצת טלסקר בגין שימוש בתוכנות ללא רשיון
ארגון ה-BSA, אשר נלחם כנגד השימוש בתוכנות פיראטיות ברחבי העולם, הגיש אתמול (ד') תביעה על סך חצי מיליון שקלים נגד החברות טיילור נלסון סופרס טלסקר, טלסקר וTNS מוניטור בחשד לשימוש בתוכנות מיקרוסופט ללא רישיון. התביעה הוגשה לאחר דיווח בקו החם ולאחר חקירה סמויה בחברות. בכתב התביעה דורש ארגון ה-BSA, המיוצג על ידי משרד עו"ד נעמי אסיא ושות', כי יינתן צו מניעה לחברות מקבוצת טלסקר וכן פיצויים על סך חצי מיליון שקלים. זאת, בטענה כי החברות הנ"ל הפרו את זכויות היוצרים של מיקרוסופט על ידי שימוש בתוכנת אופיס וחלונות ללא רישיון.
על פי כתב התביעה, באחד הסניפים הממוקמים ברמת גן נמצא, כי נעשה שימוש בתוכנות הנ"ל ללא רישיון בלמעלה מ-120 עמדות מחשב. כמו כן מצויין, כי באחד ממרכזי הפעילות של החברה הממוקם בראשל"צ נעשה שימוש בלמעלה מ-70 עמדות מחשב בהם מותקנות התוכנות הנ"ל, זאת ללא רישיון אף לא לתוכנה אחת. יתרה מזאת, בכתב התביעה נאמר, כי במהלך אוקטובר השנה שלח הארגון מכתב אזהרה בו התריע את מנהלי החברה משימוש לא חוקי בתוכנות המוזכרות לעיל וציין, כי שימוש בתוכנות דורשות רישוי, וכי על מנהלי החברה חלה אחריות אישית לטיפול בבעיה. כמו כן נתבקשו בעלי החברה להציג רישיונות תוכנה לכל עמדת מחשב.
"נדהמנו לראות, כי חברות המתמחות, בין היתר, בעריכת מחקרים בתחומי תקשורת וטכנולוגיה, חשודות בהפרה של זכויות יוצרים בתוכנה", אמרה עו"ד אסיא והוסיפה, כי "תביעה זו ממשיכה את את פעילות האכיפה של ארגון BSA מטעם חברי הארגון. אנו עומדים להגיש בקרוב תביעות נוספות כנגד חברות וארגונים, אשר ייתפסו מפרים את זכויות היוצרים של חברי ארגון ה-BSA".
עו"ד שי בן חיים, ממשרד שאול בן חיים, המייצג את קבוצת טלסקר מסר, כי "כתב התביעה הגיעה ברגעים אלה והתביעה התקבלה בהפתעה גמורה, זאת שלאחר בירור עם מנהלי טלסקר לא התקבלה שום פנייה ממיקרוסופט או מבאי כוחה. בימים הקרובים נלמד את כתב התביעה ונגיב כמתקבל".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
