ה-BSA תובע כחצי מיליון שקלים משלוש חברות מקבוצת טלסקר בגין שימוש בתוכנות ללא רשיון

בכתב בתביעה נאמר, כי החברות טיילור נלסון סופרס טלסקר, טלסקר וTNS מוניטור השתמשו בתוכנות מיקרוסופט ללא רישיון. התביעה הוגשה לאחר דיווח בקו החם ולאחר חקירה סמויה בחברות. עו"ד שי בן חיים, ממשרד שאול בן חיים, המייצג את קבוצת טלסקר בתגובה: "כתב התביעה הגיעה ברגעים אלה והתביעה התקבלה בהפתעה גמורה"
לירון יחזקאל |

ארגון ה-BSA, אשר נלחם כנגד השימוש בתוכנות פיראטיות ברחבי העולם, הגיש אתמול (ד') תביעה על סך חצי מיליון שקלים נגד החברות טיילור נלסון סופרס טלסקר, טלסקר וTNS מוניטור בחשד לשימוש בתוכנות מיקרוסופט ללא רישיון. התביעה הוגשה לאחר דיווח בקו החם ולאחר חקירה סמויה בחברות. בכתב התביעה דורש ארגון ה-BSA, המיוצג על ידי משרד עו"ד נעמי אסיא ושות', כי יינתן צו מניעה לחברות מקבוצת טלסקר וכן פיצויים על סך חצי מיליון שקלים. זאת, בטענה כי החברות הנ"ל הפרו את זכויות היוצרים של מיקרוסופט על ידי שימוש בתוכנת אופיס וחלונות ללא רישיון.

על פי כתב התביעה, באחד הסניפים הממוקמים ברמת גן נמצא, כי נעשה שימוש בתוכנות הנ"ל ללא רישיון בלמעלה מ-120 עמדות מחשב. כמו כן מצויין, כי באחד ממרכזי הפעילות של החברה הממוקם בראשל"צ נעשה שימוש בלמעלה מ-70 עמדות מחשב בהם מותקנות התוכנות הנ"ל, זאת ללא רישיון אף לא לתוכנה אחת. יתרה מזאת, בכתב התביעה נאמר, כי במהלך אוקטובר השנה שלח הארגון מכתב אזהרה בו התריע את מנהלי החברה משימוש לא חוקי בתוכנות המוזכרות לעיל וציין, כי שימוש בתוכנות דורשות רישוי, וכי על מנהלי החברה חלה אחריות אישית לטיפול בבעיה. כמו כן נתבקשו בעלי החברה להציג רישיונות תוכנה לכל עמדת מחשב.

"נדהמנו לראות, כי חברות המתמחות, בין היתר, בעריכת מחקרים בתחומי תקשורת וטכנולוגיה, חשודות בהפרה של זכויות יוצרים בתוכנה", אמרה עו"ד אסיא והוסיפה, כי "תביעה זו ממשיכה את את פעילות האכיפה של ארגון BSA מטעם חברי הארגון. אנו עומדים להגיש בקרוב תביעות נוספות כנגד חברות וארגונים, אשר ייתפסו מפרים את זכויות היוצרים של חברי ארגון ה-BSA".

עו"ד שי בן חיים, ממשרד שאול בן חיים, המייצג את קבוצת טלסקר מסר, כי "כתב התביעה הגיעה ברגעים אלה והתביעה התקבלה בהפתעה גמורה, זאת שלאחר בירור עם מנהלי טלסקר לא התקבלה שום פנייה ממיקרוסופט או מבאי כוחה. בימים הקרובים נלמד את כתב התביעה ונגיב כמתקבל".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.