ה-BSA תובע כחצי מיליון שקלים משלוש חברות מקבוצת טלסקר בגין שימוש בתוכנות ללא רשיון
ארגון ה-BSA, אשר נלחם כנגד השימוש בתוכנות פיראטיות ברחבי העולם, הגיש אתמול (ד') תביעה על סך חצי מיליון שקלים נגד החברות טיילור נלסון סופרס טלסקר, טלסקר וTNS מוניטור בחשד לשימוש בתוכנות מיקרוסופט ללא רישיון. התביעה הוגשה לאחר דיווח בקו החם ולאחר חקירה סמויה בחברות. בכתב התביעה דורש ארגון ה-BSA, המיוצג על ידי משרד עו"ד נעמי אסיא ושות', כי יינתן צו מניעה לחברות מקבוצת טלסקר וכן פיצויים על סך חצי מיליון שקלים. זאת, בטענה כי החברות הנ"ל הפרו את זכויות היוצרים של מיקרוסופט על ידי שימוש בתוכנת אופיס וחלונות ללא רישיון.
על פי כתב התביעה, באחד הסניפים הממוקמים ברמת גן נמצא, כי נעשה שימוש בתוכנות הנ"ל ללא רישיון בלמעלה מ-120 עמדות מחשב. כמו כן מצויין, כי באחד ממרכזי הפעילות של החברה הממוקם בראשל"צ נעשה שימוש בלמעלה מ-70 עמדות מחשב בהם מותקנות התוכנות הנ"ל, זאת ללא רישיון אף לא לתוכנה אחת. יתרה מזאת, בכתב התביעה נאמר, כי במהלך אוקטובר השנה שלח הארגון מכתב אזהרה בו התריע את מנהלי החברה משימוש לא חוקי בתוכנות המוזכרות לעיל וציין, כי שימוש בתוכנות דורשות רישוי, וכי על מנהלי החברה חלה אחריות אישית לטיפול בבעיה. כמו כן נתבקשו בעלי החברה להציג רישיונות תוכנה לכל עמדת מחשב.
"נדהמנו לראות, כי חברות המתמחות, בין היתר, בעריכת מחקרים בתחומי תקשורת וטכנולוגיה, חשודות בהפרה של זכויות יוצרים בתוכנה", אמרה עו"ד אסיא והוסיפה, כי "תביעה זו ממשיכה את את פעילות האכיפה של ארגון BSA מטעם חברי הארגון. אנו עומדים להגיש בקרוב תביעות נוספות כנגד חברות וארגונים, אשר ייתפסו מפרים את זכויות היוצרים של חברי ארגון ה-BSA".
עו"ד שי בן חיים, ממשרד שאול בן חיים, המייצג את קבוצת טלסקר מסר, כי "כתב התביעה הגיעה ברגעים אלה והתביעה התקבלה בהפתעה גמורה, זאת שלאחר בירור עם מנהלי טלסקר לא התקבלה שום פנייה ממיקרוסופט או מבאי כוחה. בימים הקרובים נלמד את כתב התביעה ונגיב כמתקבל".
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
