יבואנית האנרגיה מהגדולות בעולם מגיעה לחפש גז בישראל

אמיר פוסטר, צילום: יח"צ
בשבוע שעבר פרסם משרד האנרגיה את שמות החברות הבינלאומיות שהגישו בקשות לקבלת רישיונות חיפוש לגז טבעי ונפט במסגרת ההליך התחרותי הראשון לפתיחת הים לחיפושים: אנרג'יאן היוונית, הבעלים של מאגרי כריש ותנין, וכן קונסורציום של חברות אנרגיה מובילות בהודו ONGC Videsh, Bharat PetroResources, Indian Corporation, Oil India. לציבור הישראלי מדובר בשמות פחות מוכרים, אך בהודו חברות אלו נמנות על ענקיות האנרגיה הגדולות במדינה ושווי השוק הכולל שלהן מגיע ל-90 מיליארד דולר והן מעסיקות במצטבר 94,000 עובדים.
הכניסה של ההודים לתחום חיפושי הגז והנפט בישראל היא חדשות מצוינות למשק האנרגיה המקומי, ואף הישג דיפלומטי ומדיני של ממשלת ישראל, אך הבסיס האמיתי לבואם של ההודים נעוץ קודם כל בצורך שלהם להבטיח אספקה גוברת של מקורות אנרגיה. הודו מאכלסת כ-18% מאוכלוסיית העולם, אך חלקה של המדינה בצריכת האנרגיה העולמית עומד על 6% בלבד. לשם השוואה, סין, מדינה בעלת היקף אוכלוסייה דומה לזה של הודו, צורכת לבדה 22% מצריכת האנרגיה העולמית.
להודו יש פער אדיר לסגור, ועל פי תחזית של סוכנות האנרגיה הבינלאומית, הודו צפויה להיות המובילה העולמית בביקוש לאנרגיה בשני העשורים הקרובים כאשר 30% מהגידול בביקוש העולמי לאנרגיה עד שנת 2040 צפוי להגיע מהודו. אם ההודים אכן יצליחו לספק את הגידול העצום הצפוי בביקוש לאנרגיה נוכל לראות לשיפור דרמטי באיכות החיים של 1.3 מיליארד הודים, ובעיקר למעל 200 מיליון הודים שעדיין חיים ללא חשמל.
יבואנית אנרגיה מהגדולות בעולם
נכון להיום הודו היא אחת מיבואניות האנרגיה הגדולות בעולם. 31% מאספקת הפחם, 83% מאספקת הנפט הגולמי וקרוב ל-40% מאספקת הגז הטבעי למדינה מגיעים מיבוא. לכן הודו נמצאת כיום במירוץ נגד השעון במטרה למצוא מקורות אספקה שיוכלו לתמוך בצמיחה האדירה בביקוש לאנרגיה במדינה, וכאן ישראל נכנסת לתמונה. הפוטנציאל הרב הקיים של ישראל שמוערך בכ-2,100 BCM של גז טבעי ו-6.6 מיליארד חביות נפט לא השאיר את חברות האנרגיה ההודיות אדישות, וכבר בספטמבר הצהיר שר האנרגיה ההודי כי חברות מהודו ישתתפו בהליך התחרותי לפתיחת הים בישראל.
ההליך התחרותי לפתיחת הים שאותו הוביל משרד האנרגיה נערך בתקופה מאתגרת בתעשיית האנרגיה, בזמן שישראל עדיין סוחבת את המוניטין הרע שנוצרו למדינה עם תלאות הרגולציה שעיכבו לאורך שנים ארוכות את פיתוח המאגרים, ולכן לא ראינו כניסה של שחקנים נוספים מלבד אנרג'יאן היוונית, והחברות ההודיות שהתמודדו על רישיונות חיפוש. לצד זאת, צריך לתת למשרד האנרגיה ציון לשבח על המאמצים למשיכת משקיעים חדשים לישראל וניהול תהליך מקצועי וראוי שחשף בפני משקיעים בינ"ל את הפוטנציאל הגבוה לתגליות נוספות בישראל. 
אחד הלקחים המרכזיים לקראת המכרז הבא שצפוי להיערך בשנת 2018 הוא הצורך בשינוי של מגבלות הייצוא הקיימות כך שכל מאגר עתידי יהיה פטור ממגבלות על כמות הגז שמותר לו לייצא. ישראל היא לא המדינה היחידה שיש לה פוטנציאל לתגליות גז ונפט והיא מתחרה מול מדינות רבות שמנסות למשוך השקעות לשטחן, ולכן לקראת 2018 הממשלה צריכה לבצע את ההתאמות הרגולטוריות הנדרשות. כדי למשוך לכאן שחקנים נוספים כדאי לשחרר קצת את עניבת הרגולציה. עכשיו זה הזמן. 
הכותב הוא אמיר פוסטר, מנהל מחלקת מחקר ואסטרטגיה באיגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז בישראל
תגובות לכתבה(3):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 2.
    המכרז הבא....פחחח....
    ששש 28/11/2017 15:07
    הגב לתגובה זו
    0 0
    לא יהיה מכרז ולא נעליים.
    סגור
  • 1.
    יצוא - רק לאחר הבטחת צרכי המשק
    חיים ישראל 27/11/2017 19:41
    הגב לתגובה זו
    0 0
    ובטחון אנרגטי למדינה . - גז לחשמל גז לתחבורה גז לתעשייה וללקוחות הפרטיים והביתיים . לפני זה אסור לייצא כלום .
    סגור
  • בטווח הארוך עוברים לסולארי
    dw 28/11/2017 17:24
    הגב לתגובה זו
    0 0
    אז אין טעם לשמור גז לדורי דורות. בדור הקרוב הסולארי עדיין לא משמעותי ולכן יש לקוחות לגז טבעי. בעוד 50 או 100 שנה זו תהיה סחורה שלא שווה כלום. אין ספק שצריך להשאיר יתרות כדי שהמשק המקומי יהיה עצמאי, ולטווח ארוך של כמה עשרות שנים, אבל גם לגמרי מטופש לשמור הכל קבור בים רק בשביל שימוש מקומי. זה כמו שתקנה אייפון X חדש ב 5000 שקל רק כדי לשים אותו במגירה. לא חבל? עוד כמה שנים הוא לא יהיה שווה כלום. עכשיו קליינטים מוכנים לשלם לך 5000 שקל על אייפון כזה, אז חבל לא למכור להם.
    סגור