מנכל סופטבנק מאסיושי סון
צילום: gettyimages

קורונה ו-WeWork: סופטבנק הפסידה 9 מיליארד דולר ב-2019

ענקית ההשקעות היפני הודיעה על ההפסד ענק במקביל לידיעה כי מייסד עליבאבא ג'ק מא, יפרוש מדירקטוריון החברה. סופטבנק הודיעה כי המגפה פגעה קשות בהכנסותיה והיא מתקשה לגייס 100 מיליארד דולר לקרן ויז'ן 2
ארז ליבנה | (3)

ענקית ההשקעות סופטבנק, המחזיקה בקרן ההשקעות הגדולה בעולם, קרן ויז'ן, מדווחת היום על שני אירועים משמעותיים מאוד בחיי החברה. הראשון, הפסדי שיא בשל העוצמה שפגעה המגפה בביצועי החברות שבהן היא מושקעת - ובעיקר WeWork הכושלת. השני, עזיבתו של מייסד עליבאבא (סימול: BABA), ג'ק מא, מדירקטוריון החברה - במה שנתפס כחוסר אמון בחברה.

בחודש שעבר צפתה סופטבנק כי בשל המגפה, השורה התחתונה תיפגע בעד 8.6 מיליארד דולר. בפועל הירידה שדיווחה עליה היום החברה עומדת על 8.9 מיליארד דולר. ההפסד התפעולי השנתי, עמד על 1.36 טריליון יין, או 12.6 מיליארד דולר. הקרנות של החברה, כולל ויז'ן, סיימו בהפסד תפעולי של 17.7 מיליארד דולר. 

"אם המגפה תימשך, ישנה חוסר ודאות בנוגע להשקעותיה במהלך השנה הפיסקאלית הבאה", אמרו בקרן ההשקעות. "אנחנו מכינים את החברות שבפורטפוליו להמשך הידרדרות הסביבה והתנאים העסקיים".

או במילים אחרות - קיצוצים וסגירות של חברות שחשופות במיוחד להשפעות הקורונה. מייסד הקרן, מטציושי סן, הותקף הרבה פעמים על כך שהשקיע בסטארטאפים שלדעת אנליסטים רבים היו בעייתיות מלכתחילה, ללא מודל עסקי נאות. כאב הראש הגדול שלו, הוא איך לא, WeWork.

נוימן גרר את סופטבנק למטה - עכשיו WeWork תובעת אותה

החברה שהקים אדם נוימן הישראלי, הייתה סיפור הצלחה מסחרר בעשור הקודם, עם התרחבות כמעט בלתי נתפסת ל-5 יבשות ומאות משרדים משותפים. רק מה, הנכסים של החברה לא באמת שלה, התפעול והתחזוק יקר מאוד וללא מודל מסודר של הכנסות - שלא לקח בחשבון את האפשרות למיתון - החברה שבשנה שעברה רצתה להנפיק ב-47 מיליארד דולר, נפלה מטה מטה; ולקחה יחד איתה גם אחד מהמשקיעים הגדולים בעולם. 

העניין הוא שמטציושי סן, למרות כל נורות האזהרה הבוהקות, העמיק את השקעתו בחברה לאחר עזיבתו של נוימן, לאחר התרסקות ההנפקה. עד היום, סופטבנק שפכה על ה"סטארט-אפ" של נוימן למעלה מ-14 מיליארד דולר. לא עוד. לראשונה החברה ביטלה תוכניות לקנות מניות של החברה בהיקף של 3 מיליארד דולר. כנראה שכבר אין מאיפה להוציא את הכסף, במיוחד לאור קשיי מימון שחוותה הקרן ביפן בניסיון להניע מחדש את העסק.

אבל WeWork לא מסתפקת בכל התופינים שקיבלה החברה. עכשיו, בעקבות ההתקפלות של סופטבנק, חברת הבת תובעת את הקרן בגין הפרת התחייבות. 

לפי מסהיקו אישינו, אנליסט במכון המחקר טוקאיי טוקיו, המשקיעים מטילים ספק בערך של ההשקעות של סופט בנק והיכולת להעניק משהו חדש לקהלים. "בהתחלה החברה אמרה כי היא משקיעה בטכנולוגיות חדשניות, כמו AI, אבל בפועל לרוב הם היו נורא שמרנים והשקיעו בנכסים ובמלונות", אמר אישינו בהתייחסות לסטארטאפ המלונאות OYO - שככל הנראה לא מצליח להתרומם. 

קיראו עוד ב"גלובל"

"נניח ויש לכם מיליארד דולר ומישהו שרף לכם 20%, עדיין הייתם מכניסים עוד כסף", הוסיף והצביע על כך שהחברה מתקשה לגייס 100 מיליארד דולר נוספים לקרן ויז'ן 2. אבל סן בטוח בפורטפוליו של חברות ההייטק שבהן מושקעת החברה, שצפויות לטענתו, לזנק. "הטכנולוגיות האלה יעשו ריבאונד", טען לעיתונאים והוסיף "חדי הקרן שלנו עומדים בפני אתגרים רציניים מאוד בשל המגפה, אבל אני מאמין שחלקם יתגברו על המשבר".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מיוריאלה 18/05/2020 21:41
    הגב לתגובה זו
    עוד בלתי מוסריים שמביאים שם רע לישראל
  • 2.
    דירה=קורת גג 18/05/2020 19:37
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • 1.
    המשועמם 18/05/2020 18:11
    הגב לתגובה זו
    כתוצאה מההפסדים הסבירים לתקופתנו השוק היפני יעלה היום בכ- 5% וייתן תמיכה נפלאה לשאר הבורסות בעולם.
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה

ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה. 

מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת. 

1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים

אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.

כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.