חברת הדירוג האשראי Fitch אישרה למדינת ישראל דירוג אשראי ברמת A+
חברת דירוג האשראי הבינלאומית Fitch פרסמה היום הודעה על אישור דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה של A+ עם תחזית יציבה. בהודעתה מדגישה החברה את האלמנטים החזקים בכלכלת ישראל וביניהם התאוששות מהירה של המשק, הורדת הגירעון התקציבי, חשבונות חיצוניים איתנים ומבנה מוסדי חזק. על פי החברה, המגבלות העיקריות על דירוג האשראי הינן סיכונים גיאו-פוליטיים ונטל חוב גבוה באופן יחסי.
החברה מציינת כי ההתאוששות המהירה של כלכלת ישראל נובעת בעיקרה מהסרת מגבלות הקורונה, אשר תרמו לעלייה החדה בצריכה הפרטית.
החברה צופה כי צמיחת התוצר תסתכם בכ-4.5% בשנת 2022 ו-3.8% בשנת 2023. בהודעה מציינים לחיוב את החשבונות החיצוניים של ישראל, אשר המשיכו לשגשג בתקופת הקורונה על רקע הגידול בייצוא השירותים וחוזקו של סקטור ההיי-טק. אלו הביאו ללחצי ייסוף על המטבע וגם תרמו לגידול בעתודות המט"ח לכדי סכום של 213 מיליארד דולר בסוף שנת 2021.
בהתייחסות למסגרת הפיסקאלית, נכתב כי חלה ירידה חדה בגירעון הממשלתי, משיעור של 11.4% בשנת 2020 לשיעור של 4.5% בשנת 2021, הנובעת בעיקר מגידול הכנסות המדינה בשיעור של כ-30%, בד בבד עם שימור רמת הוצאות דומה לשנת 2020. החברה מעריכה כי הגירעון הממשלתי בשנת 2022 יעמוד על כ-3.6% מהתוצר. חברת הדירוג צופה כי הכלכלה הישראלית תישאר חזקה, אולם לאור רקע של חוסר יציבות פוליטית, עלול להיווצר קושי בביצוע התאמות פיסקליות. כתוצאה מכך, החברה צופה ירידה הדרגתית מיחס חוב לתוצר של 71.7% בשנת 2020 לשיעור של 68.9% בשנת 2024.
חברת הדירוג מציינת כי הרוב הצר של הקואליציה והסיכון לאי העברת תקציב מדינה לשנים 2023-2024, עלול להוות חסם יישום מדיניות פיסקאלית אפקטיבית. יחד עם זאת החברה מניחה כי בסופו של דבר יאושר תקציב 2023.
- "כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
- הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה מציינת בהודעתה את הסיכונים הביטחוניים כגורם המכביד על דירוג האשראי. יחד עם זאת, פרופיל האשראי של ישראל הפגין חוסן בפני עימותים תקופתיים.
החברה מסבירה כי שיפור בדירוג האשראי ייתכן במקרה שמגמת הפחתת יחס החוב לתוצר תימשך לאורך זמן בשילוב קביעת מדיניות פיסקאלית נבונה, כמו גם במידה ותירשם הפחתה קבועה של הסיכונים הגאו-פוליטיים. לחילופין, אם תירשם עלייה מתמשכת ביחס החוב לתוצר, או אם יתממשו סיכונים ביטחוניים עם השפעה כלכלית חמורה וארוכת טווח, תיתכן פעולת דירוג שלילית.
השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
מסים משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
