סלקיור, חברת פורטפוליו של הדסית ביו, מגייסת כשלושה מיליון שקל מבעלי מניות קיימים

הגיוס בוצע לפי שווי חברה לסלקיור של 8 מיליון דולר לפני הכסף
מערכת Bizportal |

חברת הדסית ביו ממשיכה לשגר הודעות על התפתחויות בעסקיה. החברה הודיעה היום (ד') כי סלקיור, חברת פורטפוליו המפתחת מוצרי טיפול המבוססים על תאי גזע עובריים (Human Embryonic Stem Cells), המיועדים להשתלה במחלות ניוון עיניים ומערכת העצבים, השלימה גיוס של כ-3 מיליון שקל (כ-800 אלף דולר) מבעלי מניות קיימים.

הכסף שגויס יאפשר לסלקיור התחלת ייצור האצווה הראשונה של התאים ברמת יצור קלינית (cGMP), המיועדים להשתלה בחולים, במסגרת ניסוי קליני.

כמו כן, הנהלת סלקיור נערכת לגיוס נוסף בהיקף של 10 מיליון דולר. לצורך כך שכרה לאחרונה החברה את שירותיו של בנק השקעות בניו-יורק אשר מתמחה במדעי החיים. מטרת הגיוס היא להמשיך את הפיתוח וייצור התאים לקראת תחילתו של ניסוי קליני מסוג Phase I/II בחולים של מחלת ניוון רשתית תלוית-גיל (יבשה), אשר מתוכנן להתחיל במהלך 2011.

לדברי אופיר שחף, מנכ"ל הדסית ביו אחזקות: "סבב ההשקעה הנוכחי בסלקיור יסייע לחברה להתחיל בייצור התאים, אשר חיוניים עבור הניסויים הקליניים. אנו שמחים שהמחקר פורץ הדרך של הדסה בתחום תאי גזע עובריים ממשיך לקדם את סלקיור, ומאמינים כי השילוב בין מצוינות מדעית, בעלי מניות מחוייבים לחברה והנהלה מנוסה יקדם את סלקיור ויאפשר לה לתת מענה למחלת ה-AMD" .

המוצר המוביל של סלקיור (OpRegen) מבוסס על תאי הפיגמנט של הרשתית (RPE) אשר מיוצרים מתאי גזע עובריים אנושים, בתהליך ייחודי ופורץ דרך אשר פותח ע"י פרופ' בנימין ראובינוף ופרופ' אייל בנין מביה"ח הדסה עין-כרם. סלקיור השלימה לאחרונה את תהליך הרישוי של הטכנולוגיה מביה"ח הדסה.

כיום אין תרופה יעילה שמאושרת ע"י ה-FDA למחלת ה-AMD היבשה, אשר מהווה את הסיבה המובילה לעיוורון בעולם המערבי באוכלוסיה מעל גיל 50. במחלה זו, תאי ה-RPE מתנוונים עם הגיל ולא יכולים לתמוך עוד בתאי הרשתית אשר מאפשרים את הראיה התקינה.

במחקר שפורסם בכתב העת Cell Stem Cell, הראו פרופ' ראובינוף ופרופ' בנין וצוותי המחקר שלהם שתאי RPE המיוצרים מתאי גזע עובריים אנושיים יכולים לעכב את הניוון תוך שימור המבנה והתפקוד של הרשתית במודל מחלת AMD בחיות. תאים אלו מוזרקים ישירות לתוך העין הפגועה ועוצרים את התקדמות המחלה תוך שימור תקין שתפקוד של הרשתות.

לדברי ד"ר צ'ארלס אירוינג, מנכ"ל סלקיור: "אנו שמחים על הבעת האמון של בעלי המניות הנוכחיים בחברה ובטכנולוגיה שלה. AMD בצורתה היבשה נחשבת לאפליקציה קלינית בעלת סיכוי גבוה ביותר להיות בין הראשונות שיגיעו לניסויים קליניים. למחלת ה- AMD היבשה אין כיום טיפול יעיל ואנו מקווים להיות בין הראשונים שיכנסו לניסוי קליני במחלה זו."

סלקיור הוקמה ב-2005 כחברת בת של ES Cell International במטרה לפתח מוצרי טיפול תאי לריפוי של מחלות ניוון עיניים ומערכת העצבים דוגמת פרקינסון וטרשת נפוצה. סלקיור מאמינה כי הדרך לטפל במחלות אלה היא באמצעות טיפול תאי ( CELL THERAPY) - השתלת תאים אשר מיוצרים מתאי גזע ממקור עוברי אנושי. כיום קיימות מגבלות קשות ובעיקר מחסור בתאים להשתלה וביכולות ליצור המוני של התאים הנחוצים לריפוי. אולם מבין המקורות הפוטנציאלים לטיפול תאי, ולהערכת סלקיור, תאי הגזע העובריים ממקור אנושי (hESC) הם המקור הטוב ביותר לטיפול בהשתלה .

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

מתניהו אנגלמן
צילום: חיים טויטו-כנס בשבע בניו יורק

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן

דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון

רן קידר |

מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה  לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה. 

המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה -  כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?

כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר? 

בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?    

ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי. 

בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.   


ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.