הנשיא בוש ושר האוצר האמריקאי משדרים אופטימיות
הדולר שומר על יציבות כשקטנים הסיכויים לחיתוך ריבית אגרסיבי בארה"ב בסוף החודש. "הקצב האינפלציוני הגבוה עשוי להביא את ברננקי, נגיד הפדרל ריזרב להימנע מחיתוך ריבית אגרסיבי של 0.5%, בשל כך נהנה השטר הירוק מיציבות מסויימת כנגד העיקריים", כך נמסר מחדר העיסקאות של פינוטק. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.4700 אל מול האירו, סביב הרמות של 109.15 אל מול היין וסביב הרמות של 1.9705 אל מול הסטרלינג.
בנסיונות הרגעה כמעט נואשים נאמו אתמול בכירי הממשל בארה"ב. הנשיא ג'ורג' בוש מסר בנאומו כי אין בכוונתו להעלות מיסים או עפ"י הגדרותו, "הדבר האחרון שכלכלת ארה"ב צריכה כעת הוא העלאת מיסים", שר האוצר האמריקאי, הנרי פאולסון אמר אמש כי "למרות ההאטה בשור הדיור כלכלת ארה"ב תמשיך לצמוח", עוד הוסיף,"אין הרבה ראיות התומכות כי המשבר בשוק הדיור השפיע גם על ענפים שונים אחרים בכלכלה". למרות דברים אלה המשיכו המדדים המובילים לשדר "אי שקט" כשנצבעו באדום ברוב שעות המסחר.
היום יעקבו המשקיעים מקרוב אחר נתוני שוק הדיור בארה"ב בשעה 15:00(GMT). הנתון מודד את השינוי במס' החוזים החתומים על רכישות בתים, ירידה משמעותית עשויה להחליש את השטר הירוק, מנגד הפתעה חיובית תגרור תמיכה משמעותית לדולר.
דולר/שקל: השטר הישראלי ממשיך להפגין חוסן אל מול הדולר האמריקאי, זאת למרות שנחלש אתמול בכ 0.5% כשהיציג נקבע על 3.8280. עפ"י מדיניות הריבית הצפויה, ככל הנראה אין בכוונתו של הבנק המרכזי להוריד את הריבית בחצי השנה הקרובה, אלא אולי אף להעלותה בכרבע אחוז לרמה של 4.25%. מרבית ההערכות הן כי שנת 2008 תינעל בריבית של 4.75% תסריט אופטימי למטבע הישראלי. בטווח הקצר הצמד דולר/שקל עשוי להמשיך להיסחר בטווח שבין 3.80 לבין 3.87 פריצה של אחד הגבולות תהווה איתות מגמתי. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 3.8250 אל מול השקל.
זהב: אתמול איבדה המתכת היקרה כ-5 דולרים מערכה. כעת נסחר חוזה עתידי על הזהב סביב הרמות של 860.20$ לאונקיה. את הירידות ניתן לייחס לשתי סיבות עיקריות, הראשונה היא יציבותו של הדולר בעולם. כידוע הזהב לרוב משמש לטובת שמירה על הערך הריאלי של הכסף ואילו כשהדולר יציב אין סיבה ממשית לרוץ ולקנות זהב. הסיבה השניה היא ירידה תלולה במחירי הנפט, זו מרידה מעט את החשש האינפלציוני ומפחיתה ביקוש לזהב המשמש ככלי לגידור מפני אינפלציה. התיקון עשוי לדרדר את מחירו של הזהב אל מתחת לרמה של 850.0$ עוד השבוע.
נפט: מחירי הנפט רושמים ירידות חדות 3 ימים ברציפות על רקע ספקולציות כי אנו לקראת האטה גלבלית שתצנן את הביקוש לאנרגיה. הנפט רשם ירידות של יותר מ 2.5% , כעת נסחר חוזה עתידי על הנפט סביב רמות של 95.10$ לחבית. רק לפני שלושה ימים נסחר הנפט מעל ל 100 וכבר עפ"י ההערכות מחירו של הזהב השחור ינסה לבחון את רמת התמיכה של 90.0$ בטווח של שבוע.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
