פרדיקטה: יהב השתלמות וחסכון - המצטיינת ב-2005
חברת פרדיקטה, העוסקת באספקת נתונים פיננסיים וכלכליים ופיתוח מערכות תומכות החלטה לגופים פיננסיים בישראל, הודיעה היום על השקת דירוג חדש, ראשון מסוגו, של קרנות ההשתלמות הפועלות בישראל. הדירוג צפוי להתפרסם מדי חודש ובכוונת החברה להשיק עוד דירוגים בהמשך השנה.
הקרנות המצטיינות בדירוג לסוף 2005 מבין הקרנות הכלליות: יהב השתלמות וחיסכון של בנק יהב, מרכנתיל קרן השתלמות של בנק מרכנתיל ותבור של סולומון שוקי הון. קרנות נוספות ששומרות על מיקום גבוה לאורך זמן הן ד"ש קרן השתלמות ויובלים קרן השתלמות. המצטיינות מבין הקרנות המפעליות: קרן חיסכון לצבא קבע של חבר משרתי הקבע וקרן למורים תיכוניים של הסתדרות המורים.
בין הבולטות לרעה מבין הקרנות הכלליות: קה"ל של בנק לאומי ודיסקונט וקרנות דיקן ושלדג של קבוצת הראל. בין הקרנות המפעליות בולטות לרעה: קרן עובדי הקואופרציה הצרכנית, קרן השתלמות לשופטים, קרן השתלמות של עובדי המוסדות הלאומיים וקרן השתלמות לעובדי המדינה בדירוג האחיד.
פליקס לביץ', מייסד פרדיקטה ומנכ"ל משותף בחברה, אומר: "החלטנו לבחור בדירוג קרנות ההשתלמות, לאור העניין הרב שמעורר אפיק החיסכון הזה בקרב הציבור וצמיחתו המהירה בשנים האחרונות. קרנות ההשתלמות ניהלו בסוף 2005 סכום של כ-72 מיליארד שקל. מדובר במסלול חיסכון לטווח בינוני, של 6 שנים (עם אפשרויות למשיכה מוקדמת), שנהנה מפופלריות רבה בציבור. מודל הדירוג אינו 'מצעד תשואות' של הגופים הנבחנים, אלא כלי המשלב את כל המרכיבים החשובים לכדי ציון סופי", אומר לביץ'.
מירי בן יהושע, מנכ"ל משותף בפרדיקטה, אומרת כי הדירוג שתפרסם החברה יהווה כלי חשוב לציבור החוסכים בבחירת קרן ההשתלמות המתאימה לו. "בעבר, הבחירה של שכירים בקרן ההשתלמות נקבעה באופן בלעדי על-ידי המעסיק, ואילו לעצמאים לא היתה אפשרות להפקיד בקרן השתלמות.
בשנים האחרונות, הורחבה אפשרות ההפקדה בקרנות השתלמות גם לעצמאים והתרחב גם חופש הבחירה של שכירים. מנובמבר 2005, במסגרת כניסתו לתוקף של חוק הפיקוח על נכסים פיננסיים, יש בידי כל עובד זכות לבחור את הקרן, בתנאי שהסדרי העסקתו כוללים חיסכון בקרן השתלמות".
בישראל פעלו בסוף 2005 בסך הכל 164 קרנות השתלמות, מתוכן 55 קרנות רגילות שניהלו 37.9 מיליארד שקל, 31 קרנות מפעליות שניהלו 32.4 מיליארד שקל, ועוד 78 קרנות מסלוליות שניהלו 1.6 מיליארד שקל.
מילואימניקים. קרדיט: Xיועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
כתב אישום חריג הוגש נגד אמיר ימין בגין זיוף שירות מילואים וניצול מלחמת חרבות ברזל לביטול חובות מס
יועץ מס מזייף מסמכים. רואה חשבון עוזר ללקוח להונות את רשויות המס. עורך דין מלמד לקוח איך לשקר לשופטים. מקצועות "מכובדים", נמצאים בשנים האחרונות במדרון תדמיתי תלול. אין כבוד - כנראה שהכל כסף. המקרה הבא לא נעים לאוזן הישראלית - לזייף ולהגיד שאתה במילואים כדי לברוח מחובה ציבורית, מהתמודדות עם חובות. זה ניצול ציני של המצב בארץ, אבל רשות המסים יודעת לאתר את המתחזים.
רשות המסים הגישה כתב אישום חריג נגד אמיר ימין בגין זיוף שירות מילואים וניצול מלחמת חרבות ברזל לביטול חובות מס.
פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) הגישה כתב אישום נגד ימין, יועץ מס בן 45 מחדרה, בגין זיוף מסמכי מילואים והונאת רשות המס במהלך מלחמת חרבות ברזל. על פי כתב האישום, ימין, שנקלע לחוב מס שבח בעקבות עסקת מקרקעין שביצע בדצמבר 2018, הגיע להסדר פריסת תשלומים עם משרדי מיסוי מקרקעין בחדרה ביוני 2023. כשלא עמד בהסדר, הוטלו עיקולים על חשבונות הבנק והנדל"ן שלו בדצמבר 2023. כלומר, מדובר על יועץ מס שחייב מס לרשות המס. הוא הגיע להסדר פריסה עם הרשויות, וכדי לא לשלם זייף שהוא במילואים.
יש כאן אולי עיוורון, מצוקה גדולה, אבל מה הוא חשב לעצמו - שרשויות המס לא יודעות להצליב נתונים עם מאגרי המידע בצבא?
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- הונאה של 40 מיליארד דולר מגיעה לסיומה - דון קוון נשלח ל-15 שנות מאסר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת - חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
