הוצאות משפטיות בהליך פלילי לא הותרו בניכוי לעו"ד
עמ"ה 1143/01, 1148/04 מיכאל מילר נ. פקיד שומה תל אביב 3
כנגד המערער, אשר הפעיל משרד עריכת דין, הוגש ביום 13.3.1997 כתב אישום, בגין עבירות שביצע בהיותו מנכ"ל חברה בשנים 1988-1992. המערער הורשע ביום 27.2.2001 בעבירות שונות ובין היתר, ברישום כוזב במסמכי תאגיד, פרסום מטעה בידי נושא משרה בכיר בתאגיד ומרמה והפרת אימונים בתאגיד.
בית המשפט המחוזי קיבל באופן חלקי את ערעור המערער, כך שהמערער זוכה ממספר עבירות ועונשו הוקל. עתירתו של המערער, כי בית המשפט העליון יתערב בהרשעה ולחלופין בעונש, נדחתה.
המערער ביקש כי יותרו לו בניכוי ההוצאות המשפטיות שהוציא בקשר עם הגנתו בהליך הפלילי, אך המשיב סירב לעשות כן. מכאן הערעור.
בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו פסק
מקובלת על בית המשפט עמדתה של ד"ר נ. אורצקי, באשר לדין הרצוי, לפיה לא יותרו בניכוי הוצאות משפטיות, אם הנאשם הואשם בעבירה אישית. בנוסף, לא יותרו בניכוי הוצאות משפטיות אם הורשע הנישום בעבירה עסקית, הדורשת יסוד נפשי של מחשבה פלילית. יותרו הוצאות משפטיות בניכוי, אם זוכה הנישום מביצוע עבירה עסקית, או אם הורשע בעבירה עסקית נטולת יסוד נפשי או בעלת יסוד נפשי של רשלנות, לכל היותר.
המונח "עבירה עסקית" מקפל בחובו את מבחני ההכרה בהוצאה הקבועים בדין, לרבות אלו שפותחו בהמשך להוראות סעיף 17 וסעיף 32 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] התשכ"א–1961 (להלן - הפקודה).
כאשר מדובר בהרשעה בעבירות בעלות יסוד נפשי העולה על רשלנות, מבחן השמירה על הקיים אינו יכול לעמוד. מטרה זו הופכת למשנית למטרת ההגנה על חירות הנישום. יתרה מכך, התרתן של הוצאות הגנה שכשלה בקשר עם עבירה בעלת יסוד נפשי כאמור, תהא מנוגדת לתקנת הציבור. בהרשעה בעבירות בעלות יסוד נפשי של רשלנות "ומטה" או בזיכוי, יופעלו המבחנים שהתפתחו בדין בקשר עם הכרה בהוצאה.
בענייננו, המערער הורשע, בן השאר, בעבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד, גרימה להגשת פרטים מטעים בדוח, בכוונה להטעות משקיע סביר ועוד. רכיב היסוד הנפשי בעבירות אלו עולה על רשלנות. לאור זאת, המשיב פעל כדין שעה שלא התיר את הוצאות ניהול ההליכים הפליליים.
הערעור נדחה. המערער ישא בהוצאות המשיב בסך 1,500 ₪ ובשכ"ט עו"ד בסך 12,500 ₪ בתוספת מע"מ.
ניתן ביום: 8.1.2006 בפני: כבוד השופט א. מגן.
ב"כ המערער: עוה"ד יולוס את רוטמן; ב"כ המשיב: עו"ד ליבנה מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).
מותגי השנה - 2025מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025
שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?
דירוג כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה.
זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג
השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.
אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:
לאומי
השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.
2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
