משיכה בעילה של "מיעוט הכנסות", "הוצאות רפואיות" ו"נכות רפואית"

1. כידוע, המחוקק בישראל מעניק הטבות מס רבות במשיכת כספים מקופות גמל לתגמולים או לקצבה , ובלבד שהמשיכה נעשית בהתאם להוראות החוק.

2. כל משיכה שנעשית בטרם המועד הקבוע בחוק מהווה "משיכה שלא כדין", ומשכך חייבת היא במס בשיעור של 35% או במס בשיעור מינימאלי של 35% (קופת גמל לתגמולים/קופת גמל לקצבה, בהתאמה).

3. אולם, במסגרת תקנות 34 ו- 38 לתקנות קופות הגמל (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד – 1964 (להלן – "התקנות"), קבע המחוקק כללים למשיכה בטרם המועד הקבוע בחוק, וזאת בהתקיים אחד או יותר מהמצבים הסוציאליים הבאים:

3.1. "מיעוט הכנסות".

3.2. "הוצאות רפואיות".

3.3. "נכות רפואית".

הערה: כללים אלה נכונים לעמית שכיר ועמית עצמאי כאחד.

4. חשוב להדגיש שמדובר ב"רשימה סגורה" בלבד, וכי לא קיימים מצבים נוספים שהם. עוד חשוב להדגיש, שמקרן השתלמות לא ניתן למשוך כספים בטרם המועד הקבוע בחוק בעילות אלה, וכי עילות אלה "שמורות" לקופות גמל לתגמולים או לקצבה בלבד!

5. כמו-כן, במשיכת כספים בעילות סוציאליות אלה, הרווחים שנצברו על הפקדות מיום 01.01.2003 בקופות גמל לתגמולים בלבד אינם פטורים ממס, ולפיכך חייבים הם במס בשיעור של 20%/15% (הפקדות עד 31.12.2005/מ- 01.01.2006, בהתאמה).

משיכה בעילה של "מיעוט הכנסות"

1. בקשות למשיכת כספים בעילה של מיעוט הכנסות יש להגיש ישירות לקופות הגמל והן יטופלו על-ידן, אך אין מן הנמנע שגם פקידי השומה יטפלו בהן. במקרה זה, פקיד השומה יוציא לקופה אישור על פטור מניכוי מס במקור באמצעות טופס 159א.

2. משיכה בפטור ממס בעילה של מיעוט הכנסות מותרת לעמית שהכנסתו והכנסת בן-זוגו וילדיו הקטינים בחודש מסוים אינה עולה על סכום ההכנסה המינימאלית שנקבעה בתקנות כמפורט בטבלה הבאה (הסכומים מבוססים על שכר המינימום במשק לפי חוק שכר מינימום, התשמ"ז - 1987 המתעדכן מעת לעת):

נתוני המבקש "ההכנסה המינימאלית" לחודש (לשנת 2006)

------------ ------------------------------------

יחיד שכר המינימום במשק – 3,335 ₪ לחודש

זוג בלי ילדים שכר המינימום במשק – 3,335 ₪ לחודש

זוג עם ילדים פעמיים שכר המינימום במשק – 6,670 ₪

שאין להם 18 שנים

משפחה "חד הורית" פעמיים שכר המינימום במשק – 6,670 ₪

3. בבדיקת ההכנסות יש להביא בחשבון הכנסות מכל מקור שהוא, כולל הכנסות פסיביות (כגון ריבית), הכנסות הוניות (כגון מכירת ניירות ערך סחירים בבורסה) וכן הכנסות פטורות ממס. כמו-כן, יש להביא בחשבון גם סכומים אחרים שנמשכו מקופות גמל אחרות הן בשל עילה זו והן בשל עילות אחרות.

4. הסכום שניתן למשוך בפטור ממס הוא ההפרש שבין סכום ההכנסה המינימאלית לחודש לבין סכום ההכנסות של העמית באותו חודש. אם לעמית אין כלל הכנסות, ניתן למשוך בפטור ממס את מלוא ההכנסה המינימאלית.

5. ניתן להגיש הצהרה לקופת הגמל על מנת למשוך כספים בעילה זו עד 60 יום מתום החודש שבגינו מוגשת ההצהרה אשר תהא בתוקף לחודשיים נוספים.

דוגמא: בחודש ינואר 2006 יש לעמית הכנסה כוללת הנמוכה משכר המינימום והוא מבקש למשוך סכומים מקופת הגמל. את ההצהרה והבקשה עליו להגיש מתחילת חודש פברואר 2006 ולא יאוחר מתום חודש מרס 2006.

6. אישור משיכה לחודש מסוים תקף גם לחודשיים העוקבים, ובלבד שפקיד השומה שוכנע כי אין סיכוי להגדלת ההכנסות באותם חודשים => ניתן לאשר משיכה בפטור ממס ל- 3 חודשים. יחד עם זאת, קופת גמל רשאית לשלם לעמית את סכום ההכנסה המינימאלית רק מדי חודש וחודש ולא בסכום אחד.

7. בקשה כאמור יש להגיש באמצעות טופס 159א בלבד.

משיכה בעילה של "הוצאות רפואיות"

1. רק פקידי השומה מטפלים בבקשות לפטור מניכוי מס במקור בגין משיכה בעילה של הוצאות רפואיות.

2. עמית רשאי למשוך סכומים מקופת גמל בגין הוצאות רפואיות שהיו לו או שהיו לקרובו בשנת המס, כאשר סכום ההוצאות הרפואיות בגינן מבוקשת המשיכה צריך להיות גבוה ממחצית ההכנסה השנתית של העמית, של קרובו ושל בני-זוגם.

"קרוב" לעניין זה – בן-זוג, הורה, הורי הורה, צאצא, צאצאי בן-הזוג ובן-זוגו של כל אחד מהם.

3. סכום המשיכה הפטור ממס בגין עילה של הוצאות רפואיות לא יעלה על סכום ההוצאות הרפואיות שהוצאו על-ידי העמית או על-ידי קרובו. דהיינו, על המבקש להמציא קבלות ו/או הוכחות אחרות לסכום ההוצאות הרפואיות שהוצאו (במסמכי מקור).

4. "ההכנסה השנתית" לעניין זה – ההכנסה השנתית במועד המשיכה כשהיא מבוססת על צפי ההכנסה ומחושבת לפי סך כל ההכנסות מכל המקורות מתחילת שנת המס ועד למועד המשיכה.

5. "הוצאות רפואיות" לעניין זה – סכומים שהוצאו לצורך טיפולים רפואיים – בדיקות, תרופות, רכישת ציוד עזר רפואי, אשפוז, נסיעות והוצאות מלווה כאשר מדובר בטיפול שבוצע בחו"ל וכדומה, למעט הוצאות לטיפול שיניים.

6. בקשה כאמור יש להגיש באמצעות טופס 159 בלבד.

משיכה בעילה של "נכות רפואית"

1. רק פקידי השומה מטפלים בבקשות לפטור מניכוי מס במקור בגין משיכה בעילה של נכות רפואית.

2. עמית רשאי למשוך כספים בעילה של נכות רפואית צמיתה בשיעור של 75% לפחות שנקבעה לו, ולגבי עיוור – רק על-פי החלטת ועדה רפואית אם קבעה נכותו בשיעור האמור, וכן יהא רשאי למשוך סכומים במקרים בהם קרובו חלה או נפגע ונקבעה לו נכות רפואית כאמור.

"קרוב" לעניין זה – בן-זוג, הורה, הורי הורה, צאצא, צאצאי בן-הזוג ובן-זוגו של כל אחד מהם.

3. פטור בגין נכות רפואית צמיתה של 75% לפחות (של העמית או של קרובו) שנקבעה בהתאם לאמור בסעיף 9(5) לפקודה, יינתן רק כאשר המחלה או הפגיעה שבגינן נקבעה הנכות אירעה לאחר שהעמית הצטרף לקופת הגמל. יודגש, כי חייבת להיקבע נכות בהתאם לאמור בסעיף 9(5) לפקודה.

מכאן, שנכה או עיוור לפי סעיף 9(5) לפקודה שנכותו נקבעה לפני היותו לעמית בקופה, אינו זכאי למשוך סכומים כאמור בפטור ממס.

4. בקשה כאמור יש להגיש באמצעות טופס 159 בלבד.