זינוק של 102% ברווח הנקי של מנורה החזקות ברבעון

הסתכם ב-100.2 מיליון שקל, לעומת התקופה המקבילה אשתקד בה עמד הרווח הנקי על 49.6 מיליון שקל. מתחילת השנה הסתכם הרווח הנקי ב-240.4 מיליון שקל, גידול של 45%
דרור איטח |

קבוצת מנורה דיווחה על תוצאותיה לרבעון השלישי ולתשעת החודשים הראשונים של השנה. הרווח הנקי של הקבוצה ברבעון השלישי הסתכם ב-100.2 מיליון שקל, גידול של 102% לעומת התקופה המקבילה אשתקד בה עמד הרווח הנקי על 49.6 מיליון שקל.

הרווח הנקי של הקבוצה בתשעת החודשים הראשונים של 2005 עמד על 240.4 מיליון שקל, גידול של 45% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, בה הסתכם הרווח הנקי של הקבוצה ב-165.8 מיליון שקל. בחברה הסבירו, כי הגידול ברווח הנקי נבע מעלייה ברווח החיתומי של ביטוח כללי, עלייה ברווחי ביטוח חיים, וגידול בהכנסות מהשקעות.

הרווח הנקי של חברת הבת מנורה ביטוח ברבעון השלישי של השנה הסתכם ב-104.3 מיליון שקל, לעומת 50.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 108%. בחודשים ינואר – ספטמבר 2005 הסתכם הרווח הנקי ב-250.1 מיליון שקל, גידול של 47% לעומת 170.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

רווחי הקבוצה מעסקי ביטוח ברבעון השלישי של שנת 2005 הסתכמו ב-155.3 מיליון שקל, גידול של 84% לעומת 84.6 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2004. רווחי הקבוצה מעסקי ביטוח בחודשים ינואר – ספטמבר 2005 הסתכם ב-387.3 מיליון שקל, לעומת 265.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח מעסקי ביטוח כללי ברבעון השלישי עמד על 56 מיליון שקל, גידול של 86% בהשוואה ל-30.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים של 2005 עמד הרווח מעסקי ביטוח כללי על 162.3 מיליון שקל, זאת לעומת 81.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 99%. הרווח מעסקי ביטוח כללי בניטרול הכנסות מהשקעות בחודשים ינואר – ספטמבר עמד על 98.3 מיליון שקל, לעומת 44.2 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 122%. ההכנסות מפרמיות בעסקי ביטוח כללי הסתכמו ב-1.34 מיליארד שקל, לעומת 1.21 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 11%.

הרווח מעסקי ביטוח חיים ברבעון השלישי של שנת 2005 הסתכם ב-99.4 מיליון שקל, גידול של 82% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד בו הסתכם הרווח ב-54.5 מיליון שקל. הרווח מעסקי ביטוח חיים בחודשים ינואר – ספטמבר הסתכם ב-224.9 מיליון שקל, לעומת רווח של 183.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 22%. ההכנסות מפרמיות בעסקי ביטוח חיים הסתכמו ב-1.11 מיליארד שקל, לעומת 984.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 13%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.