להיות קרוב לביינארט: הבורסה מנסה להשכיר שתי קומות בבניין החדש

בבורסה רוצים לאייש שתי קומות בבניין הבורסה החדש שבאחוזת בית שבנייתו הושלמה ב-2014. צפו בפרטים

תומר קורנפלד | (1)
נושאים בכתבה בורסה

בשלהי שנת 2014 ולאחר שנים ארוכות של השקעה עבר משכנה של הבורסה לניירות ערך מהמקום המיתולוגי ברחוב אחד העם לבניין החדש הנמצא ברחוב אחוזת בית. הבניין שנבנה בהשקעה גדולה במטרה לתת מענה לפעילותה של הבורסה כך שתוכל לשרת את שוק ההון. 

את ההחלטה על המעבר למשכן החדש קיבלה ההנהלה הקודמת של הבורסה בראשות אסתר לבנון וסם ברונפלד. עם זאת, נראה שלמרות התוכניות - הבורסה מתקשה לאייש את כל השטח שנבנה עבורה ובימים אלו הם מחפשים להשכיר שתי קומות בבניין.

במודעה שפורסמה אתמול בעיתונות הכתובה מציעה הבורסה להשכרה שתי קומות בבניין בגודל של 800 מ"ר כל אחת. הבורסה לא מציינת את המחיר המבוקש אך סביר להניח כי המחיר המבוקש דומה למחירי השכירות הקיימים היום באזור - כאשר ההשוואה הטובה ביותר יכולה להיות למגדל שלום הסמוך לבורסה. ניתן להעריך את דמי השכירות באזור ברמה של 100-120 ש"ח למ"ר. 

בניין הבורסה מונה כיום 11 קומות עליונות ועוד ארבע קומות תת קרקעיות. בסה"כ מדובר בשטח של 22,500 מ"ר שמתוכם 12,500 מ"ר מתחת לפני הקרקע. שתי הקומות שמציעה הבורסה לשוכר הפוטנציאלי הן קומות 2 ו-3 אשר כיום אינן מאויישות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הם במקום לשמש דוגמה לציבור הם להיפך מבזבזים כספי ציבור (ל"ת)
    אפריים 04/05/2015 10:08
    הגב לתגובה זו
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -0.61%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מיטרוניקס מזנקת 8%, אלביט ב-4.4%; הבנקים מתחזקים ב-1.6%; מגמה מעורבת בת"א

מגמה מעורבת בבורסה בעוד הבנקים מטפסים; אלביט עם חוזה של 2.3 מיליארד דולר מוכיחה שהביקושים לא נרגעים; מיטרוניקס מרעננת את ההנהלה ומזנקת; עוד ועוד דוחות מגיעים: נאוויטס ברבעון של הפקה מלאה משננדואה, יעקב פיננסים עם תוצאות מצוינות וגם הבנקים: מה התשואה להון של דיסקונט ומה של הבינלאומי? 

מערכת ביזפורטל |

המסחר נפתח במגמה מעורבת. ת"א 35 מזנק 0.5%, ת"א 90 יורד 0.3%.

רוטציה במגזר הפיננסים - ת"א בנקים שפתח בירידה קלה עובר לזינוק של 1.6% בעוד מדד ת"א ביטוח יציב על ה-0. ת"א נדל"ן יורד 0.3%, ות"א נפט וגז עולה 0.1%.

המדד החדש ת"א ביטחוניות מטפס 0.3% כש- אלביט מערכות 6.01%  בולטת לחיוב בעקבות החוזה הענק של 2.3 מיליארד דולר עליו דיווחה.


כיף לפתוח את הבוקר עם סיקור אוהד מבלומברג לשוק המקומי. לפי בלומברג בשנתיים האחרונות, על אף המתיחות הביטחונית ואי היציבות משקיעים זרים הזרימו או התחייבו להשקיע כ-60 מיליארד דולר ברכישה של יותר מ-85 חברות ישראליות. בבלומברג מזכירים בין היתר את העסקה של פאלו אלטו לרכישת CyberArk בכ-25 מיליארד דולר וגם את ההשקעה של Advent בסאפיינס בפרמיה גבוהה. הם רואים בכל זה סימן לכך שישראל מחזיקה בעוגן טכנולוגי שממשיך לייצר ביקוש חריג גם בשנים מאתגרות כמו אלו האחרונות.

בנוסף לזה הם מצביעים על השקל בולט כגורם מחזק נוסף. המטבע המקומי התחזק ב-26% מול הדולר מאז אוקטובר 2023, ובבלומברג מציינים שהוא הפך למטבע החזק ביותר מבין 31 המטבעות המרכזיים שנבדקו. מדדי הבורסה נסחרים ברמות שיא, ומרווחי הסיכון על אג"ח ישראליות התכווצו חזרה לרמות שלפני הלחימה. גם תעודות הסל המרכזיות על ישראל רשמו גיוסים משמעותיים, עם כניסה של כ-194 מיליון דולר בשנה האחרונה מצד גופים מוסדיים מארה"ב, קוריאה ומדינות נוספות. בבלומברג גם אופטימיים קדימה - 16 כלכלנים שסקרו צופים צמיחה של 4.3% ב-2026, נתון שממקם את ישראל בראש המדינות המפותחות, וכן המשך צמיחה גבוהה ב-2027.