יופלה: רגעים מבאסים שהופכים ליפים - זה סיפור

בשורה התחתונה: הגישה של להסתכל תמיד על חצי הכוס המלאה אינה חדשה, אבל יופלה לקחו את זה למקום מעניין ולא טריוויאלי. לא מספיק להשעין מותג על רשימת ערכים. רשימות ערכים כגון רעננות, חיוניות, איכות וחדשנות משותפת לרוב המותגים שאנחנו מכירים. לעומת זאת, כדי להיות משמעותי ומיוחד, על המותג לספר סיפור איתו יכול הצרכן להזדהות. הסתבכות ופתרון. יותר מזה - לא רק הצרכן מיועד להזדהות עם סיפור מותג. גם צרכנים של מתחרים. כי משם הוא צומח ומעמיק את האחיזה האסטרטגית שלו. * לכל טורי ניתוח הקמפיין של עטרה בילר - לחצו כאן הסיפור על חצי הגביע המלא ניחן בשתי התכונות הכי קריטיות לבניית אסטרטגית מותג נכונה. האחת: הוא ספציפי והוא מספר סיפור עלילתי. הגיבור יודע למצות את החיים, כשה"אויב" הוא רגעים שמפתים אותנו לסבול. הוא מעורר עניין והזדהות כי כולנו נלחמים בשדים דומים מהרגע בו אנו מתעוררים. השניה: הוא אוניברסאלי ומתאים לאנשים בכלל ולא רק לאוהבים יוגורט או יופלה. תכונה שמזמינה צרכנים חדשים להתקרב למותג ולהתנסות בו. הספציפיות הכרחית כדי לבדל את היופלה משאר המותגים שמשדרים feel good. אחרי הכל, אי אפשר לקחת בעלות על טריטורית ה "feel good" שזה צירוף של טעים, מרענן, מייצר מצברוח טוב, ממלא בחיוניות. יש יותר מדי מוצרים ומותגים שזהו אזור החיוג שלהם. לעומת זאת, להפוך רגעים שמזמינים אותנו להתבאס, לרגעים יפים - זה סיפור, וזה הופך בהשאלה לסגולה המאגית של המותג. הגיבורה שלנו (ריף) נתקלת במגוון רגעים שרובם ככולם נראים או סתמיים או רעים לכאורה. ובדיוק באותו מקום שאנו מזהים את הרגע כרגע אבוד, היא מצליחה, בעזרת הגישה שלה לחיים, להפוך אותו לרגע שמח. להזדמנות. הסיפור מעניין כי הוא מתמודד עם הנטיה הטבעית שלנו להגיב. להיות קרבנות. להתעורר ולגלות שיונה השאירה לנו לשלשת על אדן החלון, להגיע לעבודה ישר לבוס כעוס ולהיכנס לשרשרת של תקלות, לרחם על עצמינו. הגיבורה של יופלה מציעה אלטרנטיבה. היונה יכולה להיתפס כטווס, השעון המעורר - כזריחת החמה וטיפות מנגו על החולצה הן בעצם פרחים. מוסר ההשכל הוא שאפשר לקחת בחזרה את מושכות החיים לידיים שלנו. זו רק עניין של השקפת עולם. יופלה מזכיר קצת את הקמפיין האלמותי לסיגר Hamlet שמציג גיבור לוזר שהכל מתפקשש לו, ושלמרות זאת הוא מתנחם בעישון סיגר המלט ומפגין את ההחלטה לצחוק מהרגעים המביכים. יופלה לוקח את ההנאה צעד נוסף קדימה כי הגיבורה מצליחה להתנחם בכוח הדימיון ואינה תלויה אך ורק בסגולות של יוגורט יופלה כדי להתאושש. בגלל שהיא חיה על פי המשנה של יופלה היא מצליחה גם בלעדיו. סרטון יופל'ה עשוי נפלא ומגרה לבחור בו את הרגע הכי יפה. אני למשל מתה על הבוס הכועס שהופך בכח הדמיון של הגיבורה לקלידן רחוב ליצני ובכלל לא מאיים. יופלה חדרו לשוק כאלטרנטיבה לעולם התרופתי של דנונה ומאז הם לא מכזיבים. במקום למכור בריאות גופנית הם פשוט מוכרים בריאות נפשית שהיא לא פחות חשובה. "באנו ליהנות" פינה מקומו ל"החצי המלא של הגביע" שתי ססמאות שנאמנות לאותה גישה. יופלה ממשיך להיות מותג מאתגר לדנונה, וביחד עם מולר שמכניס את הטבע כגיבור ראשי - טובה הקטטה ליצרני היוגורט כי היא מחזקת את המודעות לקטגוריה ומעוררת את האנשים לכדי מחשבה. אה, ואיפה האמת בפרסום? יוגורט עם פרי זה פשוט מאד טעים אבל עם "טעים" לא מנצחים מלחמות.