BeamUpAITeam
צילום: אריאל עפרון

BeamUP הישראלית גייסה 15 מיליון דולר

חברת BeamUP, שבין לקוחותיה נמנות חברות Fortune 100,  מספקת פלטפורמת בינה מלאכותית לשיפור ביכולות תכנון, גייסה 15 מיליון דולר, הגיוס יאפשר להרחיב את פעילות המכירות, השיווק והתפעול של החברה, על מנת שתוכל להמשיך ולהתפרס במהירות ברחבי העולם עם לקוחות חדשים מובילים בשוק
סתיו קורן |

BeamUP, פלטפורמת הבינה המלאכותית לתכנון וניהול מערכות במבנים ארגוניים, גייסה 15 מיליון דולר בהובלת קרן StageOne Ventures, Ibex Investors ואנג'לים נוספים, ביניהם צ'אנו פרננדז, מנכ"ל Workday, ורני ולנשטין, משקיע ויזם סידרתי. הגיוס יאפשר להרחיב את פעילות המכירות, השיווק והתפעול של החברה, על מנת שתוכל להמשיך ולהתפרס במהירות ברחבי העולם עם לקוחות חדשים מובילים בשוק.

 

חברת BeamUP, שבין לקוחותיה נמנות חברות Fortune 100,  מספקת פלטפורמת בינה מלאכותית לשיפור ביכולות תיכנון, ניהול זמן וביצוע תוך כדי הורדת עלויות של כ-70% בעלויות ישירות. בנוסף, הטכנולוגיה מפחיתה את העלויות התפעוליות שנובעות מביצוע תהליכים באופן ידני, מטעויות אנוש ומתיקונים ועבודה מחודשת. כמו כן, היא מפחיתה את הסיכון להפרות רגולטוריות או אי עמידה בתקינה.

 

נדל"ן מסחרי בעולם נאמד כיום בשווי של מעל טריליון דולר. המערכות המותקנות בבניינים, כגון מערכות בטיחות, IT, חשמל, האינטרנט של הדברים וחימום, אוורור ומיזוג אוויר – מהוות 40% מכלל עלויות הבנייה של מבנה ו-40% מכלל צריכת האנרגיה העולמית. העבודה בענף התכנון ותפעול המתקנים לרוב עדיין מבוצעת באופן ידני. צורת העבודה הזו יוצרת פורמטים לא אחידים ולא עקביים וקובצי מחשב שקשה לאחסן ולתחזק. הדבר מוביל לטעויות תכנוניות ולפערים בין מסמכי ונתוני התכנון לבין המציאות בשטח. התוצאה: ייקור עלויות ואי עמידה בתקינה, עיכובים בעבודה וחוסר יעילות.

 

סטפן לוי, מנכ"ל ומייסד BeamUP, ציין כי: "בניינים והמערכות שפועלות בתוכם לרוב מורכבים כמו ערים, אבל הכלים שנועדו לתכנן ולנהל אותם נשארו מיושנים. BeamUP מביאה לתעשייה נתוני עבר ונתונים ברמת המאקרו. באמצעות אלה היא מבצעת אוטומציה לתהליכים ידניים ומאפשרת לתאגידים לעבוד בשיתוף פעולה ולפקח על מאות ואלפי מתקנים ולנהל אותם בצורה יעילה, לאורך כל מחזור החיים של הבניין".

 

נייט מאיר, שותף ב-StageOne Ventures ציין כי ״לעיתים נדירות פוגשים חברה שהמוצר שפיתחה משפיע על מספר רב של תעשיות ענק. כמשקיעים שמלווים את BeamUP מתחילת דרכה, זיהינו את הפוטנציאל הטמון בפתרון מקיף למערכת העצבית של הארגונים הגדולים בעולם - תכנון וניהול מערכות ה- IT, IoT, והאבטחה. לחברה לקוחות בינלאומיים שהבינו שהדרך לצמיחה מהירה תוך עמידה בתקנים מחמירים ובסטנדרט גבוה מחייבת חשיבה מחדש של תהליכי תכנון וניהול ישנים".

 

גל גיטר, שותף ב-Ibex Investors, מוסיף: "כל כמה זמן אנחנו נתקלים בחברה שקוראת תיגר על הסטטוס קוו. חברות סטארט-אפ בתחום הבינה המלאכותית, כמו BeamUP, מאפשרות לתעשיית הנדל"ן המסחרי, ששווה 1.1 טריליון דולר, להשתמש בנתונים וליישם אותם כדי לפתור את הבעיה הישנה של ניהול בבניינים. למתקנים האלה יש השפעה משמעותית על שורת הרווח של חברות ועל פליטת הפחמן שלהן".

 

פלטפורמת BeamUP זמינה גם לחברות Fortune 500 שרוצות לחשוב מחדש על תהליכי התכנון והתחזוקה של המתקנים שלהם ברחבי העולם.

 

אחת מהחברות הגדולות בעולם עובדת עם הפלטפורמה המבוססת ענן של BeamUP והיא מתכננת ומנהלת באמצעותה מאות מתקנים חדשים בינלאומיים. לפני כן, החברה הזו עבדה עם מספר חברות הנדסה חיצוניות. חוסר האחידות והסטנדרטיזציה, התהליכים המקוטעים, הטעויות והנתונים הלא מדויקים הובילו לעיכובים בפרויקטים, לבעיות שנוגעות לעמידה בתקינה ולעלויות תחזוקה מופרזות. לקוחות שעובדים עם BeamUP יכולים לצפות לתוצאות הבאות:

קיראו עוד ב"BizTech"

הפחתת זמן התכנון והתקצוב הראשוני ב-94%, הפחתת זמן שינויי המערכת והעדכונים במהלך העבודה ב-98%, הפחתת טעויות תכנוניות וטעויות שנוגעות לאי עמידה בתקינה ב-82%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטייואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטי
סטארטאפ להכיר

אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם

שיחה עם יואב  שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של  Apptor.ai



הדס ברטל |

ספר בקצרה על עצמך:

אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.

ספר על החברה ומניין בא הרעיון?

אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.

אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.

מתי הוקמה וכמה עובדים?

קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.

מי המשקיעים?

זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד

עובדים בהייטק ערב
צילום: דאלי

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון

אדיר בן עמי |

ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם

בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.

נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.

הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.

חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית. 


ממספרים לערך

ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.