איילנד דן אמיגה מייק פיי
צילום: MKJ photography

איילנד שווה 1.3 מיליארד דולר –גיוס נוסף של 115 מיליון דולר והכפלת שווי תוך חודש אחד בלבד

רק בחודש פברואר האחרון דיווחה החברה על גיוס של 100 מיליון דולר לפי שווי שהוערך בכחצי מיליארד דולר וכעת היא כבר מוערכת ב-1.3 מיליארד. זה נראה מטורף לגמרי - לא החברה - השוק
נתנאל אריאל |

חברת הסייבר איילנד (Island), השלימה גיוס סבב B בהיקף של 115 מיליון דולר, ולפי שווי של 1.3 מיליארד דולר. החברה שהוקמה רק לפני שנה וחצי גייסה עד כה יותר מ-200 מיליון דולר, כאשר בחודש פברואר היא גייסה 100 מיליון דולר.

 

על פי החברה, הדפדפן שלה מאפשר לארגונים שליטה באופן שבו המשתמשים מקיימים אינטראקציה עם אפליקציות SaaS ואפליקציות האינטרנט הפנימיות, מאבטח את הארגון ונותן למשתמש חווית עבודה חלקה,  תוך ייעול תהליכי העבודה. בפועל, איילנד רוצה שצוותי האבטחה בחברות יוכלו לשלוט באופן מלא בכל האספקטים של אבטחת המידע ב-Last Mile, החל משליטה על פעולות פשוטות כמו העתקה, הדבקה, הורדה והעלאה של קבצים ופעולות אחרות שיכולות לחשוף נתונים רגישים, ועד לדרישות אבטחה מתקדמות יותר כמו ניתוב רשת חכם ואימות זיהוי רב שלבי (MFA).

לדברי החברה, הדפדפן של איילנד פותח הזדמנויות במספר הולך וגדל של תרחישי שימוש בארגונים, כולל אבטחת SaaS ואפליקציות אינטראנט פנימיות מפני דליפה של נתונים, ומאפשר גישה בטוחה לספקים ולעובדים המשתמשים במחשבים והטלפונים שלהם, תוך הפחתת התלות והעלויות הגדולות הכרוכות ב-VDI (שולחן עבודה וירטואלי). בנוסף מציעה איילנד גם תמיכה מובנית Browser Isolation, גלישה מאובטחת ומודל גישה מבוסס Zero Trust, בעלויות נמוכות יותר ועם חוויית משתמש יותר טובה.

 

את סבב הגיוס הנוכחי הובילה קרן ההון סיכון Insight Partners, אשר הובילה גם את סבב הגיוס הקודם. בנוסף, בין המשקיעים בחברה ניתן למצוא את קרנות ההון סיכון המובילות בעולם - Sequoia Capital, Stripes  ו-Cyberstarts .

 

ב-1 לפברואר, איילנד חשפה לראשונה קטגוריה חדשה של תוכנה ארגונית, המובילה מהפכה ביכולות האבטחה, בקרה, פרטיות וחווית המשתמש, והציגה את הדפדפן הארגוני הראשון בעולם. הדפדפן של איילנד מגשר על הפערים הטכנולוגיים הקיימים בין הדפדפנים הנוכחיים המיועדים לצרכנים, לבין דרישות ה-IT והאבטחה המורכבות של ארגונים בעולם, תוך שיפור משמעותי  בעבודה ארגונית, בשימושיות וחווית הגלישה של משתמשי הקצה.

 

מייסדי איילנד הם מייק פיי, המשמש כמייסד-שותף ומנכ"ל ודן אמיגה, מייסד-שותף ומנהל טכנולוגיות ראשי (CTO). פיי שימש בעבר כמנהל הטכנולוגיות הראשי (CTO) ב-McAfee לאחר מכן כנשיא Bluecoat ומי שהוביל את המיזוג ל-Symantec. אמיגה שימש כמייסד ומנהל טכנולוגיות ראשי (CTO) של חברת הסייבר Fireglass שנמכרה ל-Symantec.

אמיגה הכיר את פיי ב-Symantec כשזו רכשה את Fireglass בכ-250 מיליון דולר, לאחר מכן אמיגה הקים והשקיע בכמה חברות מובילות בסייבר הישראלי, כולן של יוצאי Fireglass, ובהן Axis Security, Cycode ו- Build Security שנרכשה על ידי חברת Elastic באוגוסט 2021.

קיראו עוד ב"BizTech"

 

החברה מונה כיום כ-100 עובדים ומתכוונת להכפיל את מספר העובדים עד סוף 2022,והיא יושבת בדאלאס טקסס, וצוות המחקר והפיתוח יושבים בתל אביב.

 

דן אמיגה, מייסד שותף ו-CTO איילנד: "כאשר בנינו את הדפדפן הארגוני, המטרה שלנו הייתה לבנות פתרון שיעניק ערך משמעותי ללקוחותינו כבר מהיום הראשון. מרגש לראות לקוחות מטמיעים ומשתמשים במוצר ואיך חווית משתמשי הקצה מהירה, מאובטחת ופרודקטיבית הרבה יותר מבעבר. מה שאנו רואים כעת זו הזדמנות ענקית לחדשנות מתמשכת אשר פותרת אתגרים שלקוחות מתמודדים עמם באמת – לא רק באבטחה, אלא גם בהיבטים של פרודוקטיביות ו-IT

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטייואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטי
סטארטאפ להכיר

אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם

שיחה עם יואב  שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של  Apptor.ai



הדס ברטל |

ספר בקצרה על עצמך:

אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.

ספר על החברה ומניין בא הרעיון?

אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.

אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.

מתי הוקמה וכמה עובדים?

קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.

מי המשקיעים?

זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד

הונאה ברשת (AI)הונאה ברשת (AI)

המלחמה בהונאות: TrueScontrol סטארט-אפ ישראלי יקבע אם האתר אמין; למה זה חשוב?

על רקע ההונאות והאכזבה משירותים ומוצרים שמקבלים ברשת האינטרנט, פותח מנגנון שיספק קוד אימון לאתרים ולאנשי מקצוע; המטרה: לצמצם את ההונאות בתחום הזה ולייצר לעסקים אמינים גושפנקא אובייקטיבית שתוכר על ידי הציבור

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

בעשור האחרון הכלכלה הדיגיטלית צמחה בקצב מואץ, אך במקביל צמחה גם תופעה שפוגעת ישירות בשורה התחתונה של עסקים שמשתמשים בדיגיטל: הונאות שגורמות לשחיקת האמון ברשת. 

צרכנים נחשפים לאינספור אתרים, בעלי מקצוע ושירותים מקוונים אך מתקשים לדעת מי מהם אמין, מוסמך ובעל זהות ברורה. התוצאה היא לרוב היסוס, נטישת עסקאות ופגיעה בהכנסות של העסקים האלו. על הרקע הזה הוקם  הסטארט־אפ הישראלי TrueScontrol שמבקש להתמודד עם הבעיה דרך מתן ביטחון לגולשים. 

מנהלי החברה, גל חזיזה ושחר ישראל בוטבול מסבירים כי התופעה של בריחת לקוחות מעסקים בגל חוסר אמון הובילה אותם להבין שהציבור רוצה קוד אימון ולא להסתמך על הבטחות וה"יהיה בסדר" המוכר. הם רוצים לדעת שהעורך דין, יועץ מס, מכונאי, טכנאי מחשבים הוא אמין ואת זה הם מתכוונים לספק להם דרך  TrueScontrol. 

הם יצרו שכבה אוטומטית עם תוספת של אימות אנושי מול בעלי האתר ונותני השירותים וכך הם מעבדים והופכים את המידע שהתגבש אצלם למדד אמון. 


אובדן אמון = אובדן הכנסות


מחקרים רבים מצביעים על קשר ישיר בין רמת אמון לבין החלטות רכישה. אתרים שאינם נתפסים כאמינים סובלים משיעורי נטישה גבוהים, יחס המרה נמוך ופגיעה במוניטין לטווח ארוך. זה נכון לכל סוגי האתרים, גם אתרי תוכן וגם אתרים של אנשי מקצוע. בעולמות שבהם השירות ניתן מרחוק כמו: מסחר מקוון, ייעוץ, רפואה, משפטים והנדסה, חוסר הוודאות הופך לחסם כלכלי של ממשעסקים לגיטימיים נאלצים כיום "להוכיח את עצמם" שוב ושוב רק משום שהצרכן אינו יודע להבדיל בינם לבין גורמים מתחזים וכאן הפתרון של  TrueScontrol יכול לספק להם מענה טוב.