WIZ מספרת לנו שהיא גייסה לפי שווי של 6 מיליארד דולר - זה בלוף

הייטק זה מצוין לכלכלה הישראלית. למרות נבואות הזעם על הכלכלה הישראלית ולמרות הביקורת על ההייטקיסטים, הכלכלה במצב מצוין בזכות ההייטק. אתמול פורסמו נתוני הגירעון לספטמבר - הם היו מצוינים. בפועל, לא היה גירעון (אם מנטרלים את דחיית תשלומי המס בגלל החגים). כל מה שצריך כדי לצמוח זה לא להפריע להייטק. ההייטק הוא הקטר של המשק, ולמרות ה"עליהום" התקשורתי והטענות שמתעשרי ההייטק מגדילים את הפערים החברתיים, הייטק זה המקום שבו לצעירים מהפריפריה יש הזדמנות לעשות כסף וחלקם מצליח.  הייטק זה מצוין, אבל כמו בכל דבר - יש גם חצי כוס ריקה. ההייטק המקומי תלוי-נגרר-מושפע משני גורמים עיקריים - מדד הנאסד"ק שהכל תלוי בו וקרנות ההון סיכון בעיקר הגדולות. הוא תלוי בנאסד"ק כי שם נקבעים התימחורים של החברות, משם מגיעה המוטיבציה לרכישות ומיזוגים, שם נעשות ההנפקות לציבור (ישירות בהנפקה ראשונה או דרך ספאק). חולשה בנאסד"ק היא חולשה בחברות הטכנולוגיה וההיפך. הנאסד"ק אומנם מתממש לאחרונה, אבל אנחנו באזורי שיא כשהנאסד"ק מדי רבעון שובר שיא נוסף. האם זה יימשך? אף אחד לא יודע, אבל שנים של שיאים במדד הטכנולוגיה, הקפיצו את תעשיית ההייטק העולמית והישראלית בפרט. "הקפיצו" זו הגדרה אנמית. ניפחו זו הגדרה יותר מדויקת. לא משנה מאיזה כיוון מסתכלים על זה - יש חברות ישראליות רבות בנאסד"ק במחיר לא הגיוני. מאנדיי לדוגמה שהונפקה לאחרונה נסחרת ב-15 מיליארד ומוכרת בקושי ב-300 מיליון דולר - נו, באמת, זה רציני? זה מחיר שלוקח בחשבון צמיחה של 50% בהכנסות למשך כמעט עשור, זה מחיר שלוקח בחשבון פרמיה ענקית על אקזיט, איזה גוגל-אדובי-ענקית טק שתשלם בגדול.      אז הנאסד"ק הוא הסיבה העיקרית לשגשוג של ההייטק המקומי וזה הולך בצמוד לסיבה השנייה - קרנות ההון סיכון. חברות הטכנולוגיה המקומית בזכות יזמים מבריקים, גמישות, יצירתיות, אטרקטיביות מאוד לקרנות הון סיכון מקומיות וגם לבינלאומיות. נתרכז בקרנות הבינלאומיות, ונדגים דרך הקרן הענקית - אינסייט. אינסייט שמחזיקה בחלק מהישראליות שהנפיקו בשנה האחרונה, לרבות במאנדיי, היא גוף שמנהל קרנות שמשקיעות בחברות טכנולוגיה. היא מקבלת כספים מגופים שונים ומשקיעה בטכנולוגיה, משביחה ומשקיעה עוד כשבמקביל היא גדלה כל הזמן גם דרך גיוסים. הרווחים של הקרן מגיעים משני מקורות - דמי ניהול על ההיקף הכספי בקרן (לרוב מדובר על דמי ניהול מהסכום המקורי בקרן) ואחוזים מההשבחה עצמה. בואו נהיה אינסייט לרגע. המטרה שלנו להרוויח יותר. נרוויח יותר אם נשיג תשואה גבוה למשקיעים ואם ההיקף הכספי שינוהל דרכנו יעלה. אז כמובן שנחפש השקעות טובות. אבל מהר מאוד נגלה שיש הרבה השקעות טובות ויש הרבה מאוד קרנות שמחפשות השקעות טובות. ואז נעבור לשלב הבא - גידול חברות.  גידול חברות בשלב הזה, אנחנו כאינסייט פועלים כך - תומכים בחברה, מחפשים לה לקוחות, מציגים לה רעיונות וכיוונים ואולי הכי חשוב, משביחים אותה. אחרי שבשלב הראשון החברה גייסה לפי שווי מסוים, נשקיע בה שוב לפי שווי כפול, ואחרי חצי שנה שוב בשווי כפול. נו למה לא? זו חברת חלום. חוץ מזה - אנחנו רק אומרים שהשקענו בה לפי שווי כפול בפועל זה לא באמת כך. ומה הכוונה? איך מנפיקים לפי שווי של 6 מיליארד דולר?   שימו לב למשחק הבא: נניח שיש 2 שותפים שמחזיקים כל אחד ב-50% מחברה. נניח שהם מעוניינים להזרים לחברה 1 מיליון דולר כל אחד. השאלה לפי איזה שווי זה ייעשה היא לא רלבנטית, כי הם קובעים את השווי (בסוף כל אחד מהם מחזיק את אותו השיעור - 50%). הם יכולים להגיד - גייסנו 2 מיליון דולר (ביחד) לפי שווי של 10 מיליון, הם גם יכולים להגיד שזה לפי 6 מיליארד דולר. ברגע שזו הנפקה למשקיעים קיימים, אין לשווי משמעות, זו הזרמת בעלים לפי אותם אחוזי החזקה. אינסייט והקרנות הגדולות פועלות כך - הן "מגדלות" חברות משווי של 100 מיליון לשווי של 6 מיליארד דולר דרך גיוסים מאותן קרנות (משקיעים קיימים). בגיוס האחרון של WIZ השתתפו אותם המשקיעים של הגיוסים הקודמים. זה משחק, זה לא אמיתי, אבל זה גם לא שקר מוחלט, כי בדרך מגייסים קצת כסף חדש (ויש גם גורמים שלא משתתפים בגיוס). כסף חדש שעוזר לתמוך בשווי, אבל אל דאגה - אין כאן פראיירים, הקרנות עוזרות אחת לשנייה. עוזרות לנפח שוויים. ולמה הן רוצות לנפח שווים? כי ככה הן מציגות תשואות גבוהות בקרנות (ההשבחה ב-WIZ מחלחלת לדוח התשואות), ככה הן זוכות ליותר רווחים (מהאקזיט, הנפקה או השבחה). ככה הן מכינות את השווקים לכך שמדובר בחברת חלום מטורפת - אם היא גייסה עכשיו לפי 6 מיליארד דולר, עוד שנה לא יתפלאו שהיא שווה 12 מיליארד דולר. ומי יתווכח עם אינסייט שעשתה את זה בשנה האחרונה עם מספר חברות (גם מאנדיי). אינסייט (לצד הקרנות המחזיקות) מגדירה את השווי של החברה, משביחה את ההשקעות הקודמות שלה לפי אותו השווי, מכינה את החברה להנפקה. עסק מדהים של מכירת חלומות.    אז כשאומרים לכם - תכירו את המיליארדר החדש  אסף רפפורט ומציגים לכם לראווה את הכלב שלו והוא עוד מעז להגיד לכם "עזבו אתכם ממספרים, העיקר זה הצוות שהקמנו כאן", פשוט תחשבו - האם יכול להיות שתוך שנה וחצי מצליחים להרים חברה לשווי של 6 מיליארד דולר כשהיא בפועל תמכור השנה ב-25 מיליון דולר? כן, זה אפשרי, חלומות מתגשמים, אבל ברוב הגדול של המקרים לא. ברוב הגדול של המקרים זה הכסף הגדול של קרנות ההון סיכון שדוחף את ההשקעות שלהם, מפמפם את הערכים לקראת הנאסד"ק.  ברוב המקרים זה לא אמיתי, ומתישהו החגיגה תסתיים. אז הייטק זה באמת נהדר וגם כשהחגיגה הנוכחית  תסתיים, ההייטק יחזור לצמוח ולחגוג. אי אפשר לעצור את המהפכות הטכנולוגיות, אבל אפשר וצריך להתכונן לבאות: הנפילות בשווקים בכל המפולות האחרונות הגיעו ונוצרו על ידי תאוות בצע-הונאות של גופי ענק וככל שתאוות הבצע גדלה, כך אנחנו קרובים יותר לתיקון.