אתר וואלה יפצה על הפרת זכויות בצילום של עמיר פרץ המביט דרך משקפת סגורה
"במצוקתי חתמתי": ביקשה לבטל את הסכם הגירושים
אשה שטענה כי סבלה מדלקת מוח שפגעה בכשירותה בעת החתימה על הסכם הגירושים מול בעלה לשעבר, ביקשה לבטל את ההסכם שנתיים לאחר שנחתם. בית הדין הרבני קבע כי היתה בדעתה בעת החתימה וכי תביעתה נועדה בעיקר לשפר את תנאי המזונות והעסק. השופטים חייבו אותה לשלם 25 אלף
שקל הוצאות משפט - 20 אלף שקל לבעלה ו-5,000 שקל לאוצר המדינה
בוקר ירושלמי שגרתי בבית הדין הרבני האזורי נהפך לזירה דרמטית של מאבק בין גרושה לבין בעלה לשעבר, מאבק שלא סבב עוד סביב שאלות של רכוש או משמורת, אלא סביב שאלה אחת מהותית: האם בעת שחתמה על הסכם הגירושים היתה האשה כשירה להבין על מה היא חותמת. התיק, שהחל כהליך רגיל לביטול הסכם, נהפך למסע משפטי ארוך שבו נבחן גבול שבין מצוקה אישית לבין ניסיון מאוחר לשנות החלטות שנחתמו בהסכמה.
האשה, שקיבלה קצבת נכות מביטוח לאומי ופנסיית נכות ממנורה מבטחים, טענה כי בעת שנחתם ההסכם סבלה ממחלת מוח נדירה - דלקת מוח מסוג NMDA אנצפליטיס - שפגעה, לדבריה, בכושרה הקוגניטיבי, בשיפוטה וביכולתה לקבל החלטות מושכלות. לטענתה, היא חתמה על ההסכם במצב של חולשה גופנית ונפשית, לאחר ניתוח שעברה להסרת גידול בשחלות, ומבלי שהיתה מודעת למשמעות ההסכמות שעליהן היא חתמה.
האשה, שיוצגה בידי עורכות הדין מרים זקין וסברינה בן חיים, הדגישה כי עורך הדין שייצג אותה בזמן אמת, עו"ד ישראל קדמי, הזהיר אותה שלא לחתום על ההסכם משום שהוא מקפח. ואולם לדבריה, "במצוקתי הרבה חתמתי בכל זאת". היא הוסיפה כי רק לאחר שהחלימה חלקית, הבינה עד כמה ההסכם אינו לטובתה. במסגרת טענותיה, היא ציינה כי, "לא יעלה על הדעת שהליך הגירושין יותיר צד אחד עם נכסים וזכויות, ואת האחר חסר כל".
הבעל טען שמדובר בתביעת סרק
מנגד, הבעל לשעבר, שיוצג בידי עו"ד מורן שבתי, טען כי מדובר בתביעת סרק שמטרתה אחת, לנסות ולשנות את תוצאות ההסכם עליו הצדדים חתמו מרצון חופשי לפני כשנתיים. לדבריו, "האשה היתה בדעתה, ניהלה משא ומתן ממושך שכלל שבע טיוטות הסכם, והיתה מיוצגת לכל אורך הדרך". עוד הוא ציין כי מאז הגירושים, האשה ניהלה חיים עצמאיים לחלוטין - טסה כמה פעמים לחו"ל, למדה עיצוב גרפי, ואף ניהלה מערכות יחסים חדשות, וכל אלה אינם מתיישבים עם טענותיה לאי כשירות.
- דרשה לבטל הסכם גירושים עקב כפייה - מה פסק ביהמ"ש?
- מי יקבל את הדירה - הגרושה או הנושים? זה מה שקבע בית המשפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית הדין, בהרכב הדיינים הרב יצחק אושינסקי (אב בית הדין), הרב מאיר קאהן והרב יעקב שטיינהויז, בחן את השתלשלות העניינים בפירוט רב. בפסק הדין צוין כי האשה והבעל נישאו ב-2006 והתגרשו ביוני 2022, כשההסכם אושר בבית הדין ב-9 ביוני אותה שנה. בהסכם נקבעו המזונות לשלושת ילדיהם בסכום של 1,400 שקל לכל ילד, והאשה ויתרה על כתובתה ועל חלקה בעסק המשותף תמורת תשלום מוסכם. "הצדדים הופיעו בפני בית הדין, השיבו לשאלות הדיינים בצורה ממוקדת והביעו הסכמה מלאה", נכתב בפרוטוקול.
האם חוב מזונות יכול לשמש להחזר לנושים?
פסק דין חריג בלשכת ההוצאה לפועל באשקלון קבע כי זכות לגביית חוב מזונות מהגרוש, שנותרה פתוחה במשך יותר מעשור ללא גבייה, תיהפך לנכס בהליכי חדלות הפירעון של הגרושה. הרשמת נועה רגב קבעה כי החוב איבד את אופיו המקורי כמזונות, והורה כי הנאמן יפעל לגבייתו לטובת
כלל הנושים, שחובם מסתכם בכ-150 אלף שקל בלבד
כמעט 13 שנv לאחר שפתחה תיק מזונות נגד בעלה לשעבר, מצאה עצמה אשה, גרושה ללא ילדים תלויים, שוב ניצבת מול מערכת ההוצאה לפועל - הפעם לא כתובעת אלא כחייבת. תיק המזונות שנפתח עוד ב-2011 נותר רדום במשך שנים, ללא גבייה וללא כל תנועה. כשנכנסה האשה להליכי חדלות פירעון ב-2022, התברר כי במקביל לחובותיה, שהסתכמו בכ-150 אלף שקל, קיים לזכותה חוב עצום של הגרוש כלפיה, שמסתכם בכ-730 אלף שקל. השאלה שהונחה לפתח הרשמת נועה רגב מלשכת ההוצאה לפועל באשקלון היתה פשוטה אך עקרונית: האם זכותה של האשה לגבות את חוב המזונות הישן היא נכס השייך לה בלבד, או שמא מדובר בזכות כלכלית שיש להעמידה לטובת כלל נושיה בהליכי חדלות הפירעון.
הרשמת רגב, בפסק דין ארוך ומנומק שניתן באחרונה, קבעה כי זכות הגבייה עצמה מהווה נכס לכל דבר ועניין, ועל כן עליה לעבור לטיפול הנאמן, עו"ד איתן אפותה, שימונה לפעול לגבייתה. אם הוא יצליח לגבות את החוב מהגרוש, הכספים יועברו תחילה לקופת הנשייה, ורק לאחר פירעון כל החובות תוכל האשה ליהנות מהיתרה שתישאר.
בפסק הדין נחשפה התנהלותה של האשה לאורך ההליך. במסגרת השאלון שמילאה עם פתיחת הליכי חדלות הפירעון הצהירה כי אין לה תביעות או הליכי גבייה פתוחים, ואף כתבה במפורש כי אין לה זכויות במזונות. רק בדיון שהתקיים ביוני 2024, כשנשאלה במפורש על ידי הנאמן, היא הודתה כי קיימת זכות כזו - תיק מזונות פתוח מ-2011 שעדיין לא נגבו בו כספים. היא הדגישה אז כי "מגיע לי הפרשים, אבל שקל אחד לא הצלחתי להוציא ממנו בכל התקופה שתבעתי אותו", והוסיפה כי, "אני לא מסכימה להמחות את הזכות שלי בתיק ההוצאה לפועל לטובת הנושים בהליך".
"חוסר תום לב קיצוני"
עו"ד אפותה, ששימש נאמן לנכסיה, סבר כי סירובה של האשה מעיד על "חוסר תום לב קיצוני". לדבריו, מדובר בזכות כספית ממשית שיכולה לסייע לנושים, וכי העובדה שהיא לא הצליחה לגבות את הכסף עד כה אינה משנה את מהותה של הזכות. הוא טען כי קיומו של תיק מזונות פתוח משמש עבור האשה מעין מגן מפני נושיה, משום שתיק מזונות מקבל עדיפות על פני תיקי גבייה רגילים. מנגד, טען בא כוחה של האשה מטעם הסיוע המשפטי כי לפי סעיף 14 לחוק תיקון דיני משפחה (מזונות), זכות למזונות אינה ניתנת להעברה, לשעבוד, לעיקול או לקיזוז. לדבריו, זכות זו היא אישית ונועדה להבטיח את צורכי המחייה של הזכאי, ולכן לא ניתן להפנות אותה לטובת צד שלישי, גם אם מדובר בנושים.
- טענה שלא ידעה על חובות של מיליון ש' בעסק של הבעל
- האם דרשה לקבל מזונות מבנותיה - מה קבע השופט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרשמת רגב בחנה את שתי העמדות בפירוט. היא קבעה כי לפי סעיפים 216 ו־217 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, כל נכס או זכות כלכלית של היחיד במועד פתיחת ההליכים נכללים בקופת הנשייה, למעט חריגים שנקבעו במפורש בחוק. "מהאמור עולה", כתבה הרשמת, "כי זכות הגבייה כשלעצמה מהווה נכס בהתאם לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, וזכות זו אינה מוחרגת במסגרת סעיף 217 או במסגרת התוספת השנייה לחוק".
