וול סטריט פתחה באדום - נייס מזנקת ב-5%
כפי שרמזו החוזים העתידיים, פתחו הבורסות בוול סטריט בירידות שערים, הזינוק הנוכחי במחירי הנפט חזר להיות הגורם התורן שמעכיר את האווירה של הסוחרים.
מדד הנאסד"ק פתח בירידה של 0.43% לרמת 1,983.30 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס יורד ב-0.24% ל-10,424.99 נקודות. מדד ה-s&p500 פתח בירידה של 0.36% ל-1,176.94 נקודות.
בקרב המניות האמריקניות בולטת מניית ג'ננטק (DNA) שיורדת ב-0.71%. החברה דיווחה על זינוק חד של 61% ברווח הנקי שלה ברבעון שחלף. הרווח הגיע עקב מכירות חזקות של התרופה נגד סרטן של החברה.
הישראליות: עסקת נייס מזניקה את המניה ב-5%
מניית חברת נייס ממריאה ב-4.94%, ספקית עולמית של פתרונות מתקדמים המאפשרים לארגונים למצות את הערך החבוי באינטראקציות, הודיעה היום על חתימת הסכם סופי לרכישת נכסי חטיבת מערכות ההקלטה (CRS) מחברת Dictaphone, בהיקף כספי של 38.5 מיליון דולר.
עוד בולטות בין הישראליות של וול סטריט: צ'ק פוינט שעולה ב-2%, ארוטק שמוסיפה 1.5%, טבע שיורדת ב-0.34%, קומברס שמוסיפה 0.2%, מרקורי שמחסירה 0.13%, וטריון שיורדת ב-0.7%.
מניות אלווריון מחסירה 0.89% מערכה בפתיחה. זאת למרות הודעת החברה כי חברת נקסט-פייז בחרה להרחיב את הרשתות האלחוטיות שלה בעזרת מוצריה. ספקית הקישוריות לאינטרנט נקסט-פייז החליטה להשתמש במוצרים של אלווריון בפריסה רחבה ללקחות שהתאגידיים, הצרכניים והמוניציפליים שלה.
פרטנר עומדת בפני הרכישה השאפתנית של 33 מיליון ממניותיה. המהלך עשוי להשפיע על המניה. החברה הודיעה היום על האישור הרגולטורי שקיבלה לשם כך ממשרד התקשורת. מניות החברה עדיין לא מגיבות בפתיחה.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
