המשבר פסח על יצוא המצות: גדל ב-31% והסתכם בכ-12 מיליון דולר בשנת 2008

בשנת 2009 צפוי לרדת יצוא המצות בכ- 5%- 10%
קובי ישעיהו |

גידול חד נרשם ביצוא המצות בשנת 2008 - הסתכם בכ-12 מיליון דולר, עליה של כ-31% לעומת שנה קודמת. כך מסר אבי חפץ מנכ"ל מכון היצוא.

בין המדינות המובילות ביצוא מצות על פי נתוני מכון היצוא בשנת 2008, ארה"ב מהווה כ-59% מסך יצוא המצות והסתכם בכ-7 מיליון דולר, איטליה מהווה כ- 10% מסך יצוא המצות והסתכם בכ-1.2 מיליון דולר, בריטניה מהווה כ- 5% מסך יצוא המצות והסתכם בכ- 621 אלף דולר , צרפת מהווה כ- 5% מסך יצוא המצות והסתכם בכ- 600 אלף דולר.

אבי חפץ, מנכ"ל מכון היצוא, מסר כי העלייה ביצוא המצות לארצות הברית בשנת 2008 מוסברת בכך שעסקאות היצוא נסגרו בטרם החרפת המשבר, הקהילה היהודית בארה"ב אשר נהגה בשנים עברו לחגוג בבתי מלון בחג הפסח, צפויה השנה לחגוג את החג בבתים פרטיים. עם זאת מעריכים כלכלני מכון היצוא כי בשנת 2009 צפוי לרדת יצוא המצות בכ- 5% עד 10%

ישראל מייצאת מצות לכ-40 מדינות ברחבי העולם ביניהן: ארה"ב,איטליה בריטניה, צרפת, בלגיה,קנדה, אוסטרליה, דרום אפריקה, רוסיה, אוקראינה, ארגנטינה, מקסיקו, גרמניה, ברזיל, שוויץ, הולנד, רומניה, טורקיה, אוסטריה ספרד, אורוגואי, אוזבקיסטן, הונגריה, גרוזיה, פולין, לטביה, אסטוניה, ליטה, שבדיה, יוון , סינגפור משם מועברים משלוחי המצות גם למלזיה ואינדונזיה.

יצוא המצות לאיחוד האירופי גדל בשנה האחרונה בכ- 21% והסתכם בכ-3.3 מיליון דולר, היצוא לצפון אמריקה גדל בכ-45% והסתכם בכ- 7.4 מיליון דולר, יצוא המצות לאסיה ירד בכ- 17% והסתכם בכ- 68 אלף דולר, היצוא לאפריקה ירד בכ-73% והסתכם בכ-154 אלף דולר, יצוא מצות לדרום ומרכז אמריקה גדל בכ-24% והסתכם בכ-336 אלף דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.